## Steinsaltz on Ketubot Daf 27a

###### Steinsaltz on Ketubot 27a:1
[Steinsaltz on Ketubot 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:1)

**הורהנה** (נמסרה כמשכון), ומכאן שרק אם הורהנה, שבעלה הפקיד אותה מדעתו כמשכון, שאם לא ישלם יטלו אותה לשימושם **— אין** [כן], אבל אם **נחבשה** על ידי השלטון — **לא.** משמע שאין לחלק לא בין יד ישראל תקיפה ואינה תקיפה, אלא באופן שבו נתפסה האשה. ודוחים: **לא, הוא הדין** שאסורה **אפילו נחבשה** על ידי השלטון, **ו**אולם, **מעשה שהיה, כך היה** — שהורהנה, אבל אין לדייק מכאן שבאופן אחר היא מותרת.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:2
[Steinsaltz on Ketubot 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:2)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] נוסח אחר של השמועה, **אמר רבא: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] ראיה לדברי רב שמואל בר רב יצחק. ששנינו: **העיד ר' יוסי הכהן ור' זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה** (נמסרה כמשכון) **באשקלון, וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים עליה שלא נסתרה ושלא נטמאה. ואמרו חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה — האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה — אל תאמינו שהורהנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:3
[Steinsaltz on Ketubot 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:3)

ונדייק מן הסיפור: **והא** [והרי] מקרה זה שהיה ב**אשקלון,** שכל דבר מסירתה לידי הגויים **על ידי** (לצורך) **ממון הוה** [היה], ולא היה כאן ענין של נפשות, **וטעמא** [והטעם, דווקא] כש**עדים מעידין אותה** (עליה) שהיא טהורה, **הא** [הרי] אם **אין עדים מעידין אותה** על כך שהיא טהורה — **לא,** אינה נחשבת לטהורה, אף על פי שהיה על ידי ממון. ו**מאי לאו** [האם לא] נפרש ש**לא שנא** [אינו שונה] ש**הורהנה** מדעת, **ולא שנא** [ואינו שונה] ש**נחבשה,** הרי שאם יד גויים תקיפה, אפילו שסיבת המאסר היא על ידי ממון, חוששים שנטמאה! ודוחים: **לא, הורהנה שאני** [שונה], שאפשר לומר שכיון שמשכנה בעלה מדעת, נוהגים בה הפקר, אבל אם נחבשה על ידי אחרים אין לחשוש לה.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:4
[Steinsaltz on Ketubot 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:4)

ועוד נוסח אחר של הדברים: **איכא דרמי לה מירמא** [יש שמשליך זאת כהשלכה, כסתירה], שמראה סתירה בין שני מקורות: **תנן** [שנינו במשנה] שאם נחבשה **על ידי ממון מותרת לבעלה, ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ש**העיד ר' יוסי כו'.** ומהי — **והא** [והרי] **אשקלון** ש**על ידי ממון** היה הדבר, **וקתני טעמא** [ושנה הטעם] שמותרת מפני ש**עדים מעידים אותה** שלא נסתרה, **הא** [הרי] אם **אין עדים מעידין אותה — לא,** אינה מותרת, משמע שאפילו בנחבשה על ידי ממון יש לחשוש!


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:5
[Steinsaltz on Ketubot 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:5)

**ומשני** [ומתרץ], **אמר רב שמואל בר רב יצחק: לא קשיא** [אין זה קשה] **כאן** במשנה, מדובר באופן **שיד ישראל תקיפה על אומות העולם** ואז אם נחבשה על ידי ממון, מותרת, **כאן — שיד אומות העולם תקיפה על עצמן** (על ישראל) ולכן גם אם נחבשה על ידי ממון אסורה, אלא אם כן יעידו עליה במפורש שטהורה היא.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:6
[Steinsaltz on Ketubot 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:6)

א שנינו במשנה שאם נחבשה **על ידי (לצורך) נפשות** — **אסורה** לבעלה. **אמר רב:** כאן מדובר **כגון נשי גנבי** [הגנבים] שנידונו למוות, שהמלכות מפקירה את כל רכושם ובכלל זה גם את נשיהם. **ו**אילו **לוי אמר:** כאן מדובר **כגון אשתו של** אלעזר **בן דונאי** שהיה רוצח, ובמקרה כזה המלכות באמת מפקירה את אשתו, אבל כשנידון אדם למוות בגלל גניבה, אין המלכות מפקירה את כל אשר לו. **אמר חזקיה: והוא שנגמר דינן להריגה,** רק אז מפקירים אותן, **ור' יוחנן אמר: אף על פי שלא נגמר דינן להריגה,** אלא שאם היה המאסר מחמת דיני נפשות, כבר נוהגים בהן הפקר.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:7
[Steinsaltz on Ketubot 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:7)

ב משנה **עיר שכבשוה כרכום** (מצור של צבא) — **כל כהנות** (נשי הכהנים) **שנמצאו בתוכה,** בתוך העיר, **פסולות,** כלומר, אסורות לבעליהן, כי אנו חוששים שאנסו אותן החיילים, ואשת כהן שנבעלה לאחר אפילו באונס, אסורה לו. **ואם יש להן עדים** שלא נבעלו — **אפילו** היו העדים **עבד, אפילו שפחה** שהם פסולים לעדות, **הרי אלו נאמנין. ו**אולם **אין נאמן אדם על ידי עצמו,** שתעיד האשה על עצמה שלא נטמאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:8
[Steinsaltz on Ketubot 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:8)

ג גמרא **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה], ממה ששנינו: **בלשת** (חיל) **שבאה ל**עשות חיפושים ב**עיר,** אם באו **בשעת שלום — חביות פתוחות** של יין שיש בעיר **אסורות,** שאנו חוששים שהחיילים הגויים ניסכו מהן לעבודה זרה, וחביות **סתומות מותרות,** שיש להניח שלא פתחו אותן. אולם אם הבלשת נכנסה לעיר **בשעת מלחמה — אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך,** שהחיילים חוששים מפני התקפה של האויב. ומאחר שבמשנתנו מדובר בחיילים שנכנסו בשעת מלחמה, מדוע חוששים שכל הכהנות נבעלו?


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:9
[Steinsaltz on Ketubot 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:9)

**אמר רב מרי: לבעול יש** להם **פנאי,** שהחיילים, מחמת תאוותם מוצאים זמן לכך אפילו בזמן מלחמה, ואולם **לנסך אין** להם **פנאי. ר' יצחק בר אלעזר משמיה** [משמו] של **חזקיה אמר,** אפשר לפרש באופן אחר: **כאן** מדובר **בכרכום של אותה מלכות,** שהצבא שלה צר על העיר שלה עצמה, ולכן הוא משתדל לא לגרום השחתה יתירה בעיר. ואילו **כאן** במשנתנו — **בכרכום של מלכות אחרת,** שכאשר מלכות אחרת כובשת, ודאי אין חייליה מקפידים לא על טהרת נשי העיר ולא על רכוש תושביה.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:10
[Steinsaltz on Ketubot 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:10)

ומקשים: גם אם נכנס הצבא **של אותה מלכות נמי** [גם כן] **אי אפשר** ש**לא ערק חד מינייהו** [יברח חייל אחד מהם] ויאנוס אשה. **אמר רב יהודה אמר שמואל:** מדובר פה **כשמשמרות רואות זו את זו** ואין מניחים לחיילים לשלול ולבוז את העיר. ומקשים: גם כך הלא **אי אפשר** ש**לא ניימא פורתא** [ינמנמו קצת] השומרים, ואחדים מהחיילים ייכנסו לעיר! **אמר ר' לוי:** מדובר שעשו שמירה מיוחדת לעיר, **כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא** [שמסבבים את העיר בשלשלאות וכלבים וענפים ואווזים למכשול, לשמירה] ובגלל כך אין אדם יכול להכנס בלי רשות.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:11
[Steinsaltz on Ketubot 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:11)

**אמר ר' אבא בר זבדא: פליגי** [נחלקו] **בה,** בשאלה זו, **ר' יהודה נשיאה** נכדו של ר' יהודה מחבר המשנה, **ורבנן** [וחכמים], **חד** [אחד מהם] **אמר: כאן בכרכום של אותה מלכות, כאן בכרכום של מלכות אחרת, ולא קשיא ליה** [היה קשה לו] **ולא מידי** [דבר], שאין חוששים שמא ייכנס חייל בודד לעיר. **וחד קשיא ליה כל הני** [ואחד מהם היה קשה לו כל הקושיות הללו] ששאלנו, **ומשני** [ותירץ] גם כן כפי שתירצנו: **כגון דמהדר ליה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא** [שסובבים את העיר בשלשלאות וכלבים וענפים ואווזים].


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:12
[Steinsaltz on Ketubot 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:12)

ד לענין הלכה זו שבמשנה **אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן: אם יש שם** בעיר **מחבואה אחת,** מקום שבו יכולות הנשים להתחבא מפני החיילים — **מצלת על הכהנות כולן.** כלומר, אנו תולים במחבואות, שהכהנות נחבאו שם. ואין פוסלים אותן מספק.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:13
[Steinsaltz on Ketubot 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:13)

**בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** אם המחבואה **אינה מחזקת** (מכילה) **אלא** אשה **אחת מהו,** מה יהיה הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] כי **כל חדא וחדא** [אחת ואחת] שבאה לפנינו **היינו הא** [זו היא זו] שנחבאה שם, **או דלמא לא אמרינן** [שמא אין אנו אומרים זאת]?


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:14
[Steinsaltz on Ketubot 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:14)

ושואלים: **ומאי שנא** [ובמה שונה] הדבר **מ**דין **שני שבילין,** שהיה ברור לנו ש**אחד** מהם **טמא ואחד** מהם **טהור, והלך** אדם **באחד מהן ועשה** (התעסק, נגע) לאחר מכן ב**טהרות** ואינו זוכר באיזה מהם הלך, **ובא חבירו והלך** בודאי **ב**שביל ה**שני,** וגם הוא אינו זוכר באיזה שביל הלך, **ועשה** גם הוא לאחר מכן **טהרות,**


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:15
[Steinsaltz on Ketubot 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:15)

**ר' יהודה אומר: אם נשאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו,** כלומר, כל אחד מהם בא לחוד ושאל על ספק זה — הרי הטהרות שעשו, **טהורות.** כי אנו תולים לגבי כל אחד שבשביל הטהור הלך, שיש כאן ספק טומאה ברשות הרבים, וטהור. ואם באו **שניהם כאחת** להישאל — הרי הטהרות **טמאות. ר' יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין** שניהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:16
[Steinsaltz on Ketubot 27a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:16)

**ואמר** על כך **רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יוחנן:** אם באו להישאל **בבת אחת — דברי הכל,** גם ר' יהודה מסכים, שהם **טמאין.** אם באו להישאל לחוד בלי קשר **בזה אחר זה — דברי הכל** ששניהם **טהורים,** שאין מטמאים אותם מספק; **לא נחלקו אלא ב**אדם ש**בא לישאל עליו ועל חבירו** שהלך בשביל השני. ובכך נחלקו: **מר מדמי ליה** [חכם זה, ר' יוסי, מדמה זאת] **ל**מקרה בו באים שניהם לשאול **בבת אחת** ולכן אוסר, **ומר** [וחכם זה, ר' יהודה] **מדמי ליה** [מדמה זאת] לבאים לשאול **בזה אחר זה. והכא נמי** [וכאן במקום במחבוא לאחד גם כן] **כיון דשרי להו לכולהו** [שמתיר להן, לכל הכהנות כולן], שהרי אנו תולים במחבוא זה ומתירים את הכהנות כולן. **כ**אילו נשאלה השאלה **בת אחת דמי** [נחשב] הדבר, וצריך להחשיב את כולן לטמאות!


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:17
[Steinsaltz on Ketubot 27a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:17)

ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם** [שם] בשני השבילים הלא **ודאי איכא** [יש] **טומאה,** באחד מהשבילים, ואחד האנשים ודאי טמא, אבל **הכא מי יימר דאיטמי** [כאן מי יאמר שנטמאה] אף אחת מהן. וכיון שמתחילה יש ספק באיסור, אפשר שכאן נוכל לתלות להיתר יותר מאשר בשני שבילים.


###### Steinsaltz on Ketubot 27a:18
[Steinsaltz on Ketubot 27a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/27a:18)

באותו ענין **בעי** [שאל] **רב אשי:** היתה מחבואה בעיר ו**אמרה** הכהנת: **לא נחבאתי ולא נטמאתי, מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: