## Steinsaltz on Ketubot Daf 28a

###### Steinsaltz on Ketubot 28a:1
[Steinsaltz on Ketubot 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:1)

**ואם היה כהן — לא תדור עמו ב**אותו **מבוי,** ואפילו כשלא נישאה, שהרי היא אסורה עליו לעולם. אבל אם הוא ישראל — מותר לה לדור באותו מבוי בו הוא דר. **אם היה כפר קטן,** איך הוא נידון? **זה היה מעשה** בגרושה שנישאה בכפר קטן ונשאלו חכמים על כך **ואמרו: כפר קטן נידון כשכונה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:2
[Steinsaltz on Ketubot 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:2)

אגב כך שואלים, **מי נדחה מפני מי,** כלומר, מי מהם צריך לעזוב את המקום? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **היא נדחית מפניו,** וצריכה לעבור למקום אחר, **ואין הוא נדחה מפניה. ואם היתה חצר שלה — הוא נדחה מפניה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:3
[Steinsaltz on Ketubot 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:3)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **היתה חצר של שניהם מהו,** מי מהם נדחה? ומביאים פתרון, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה שנאמר בברייתא: **היא נדחית מפניו.** ונברר: **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **בחצר שלו — פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שהיא צריכה להידחות! **ואלא** תאמר שמדובר **בחצר שלה, והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **אם היתה חצר שלה — הוא נדחה מפניה. אלא לאו כי האי גוונא** [האם לא כמו כגון זה], כאשר החצר היא של שניהם. ודוחים: לא, **דלמא דאגיר מיגר** [שמא מדובר כאשר הוא שכר את החצר] שגם אז היא נדחית מפניו, אבל במקום שהוא של שניהם — אין לנו פתרון.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:4
[Steinsaltz on Ketubot 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:4)

ושואלים: אם כן, **מאי הוי עלה** [מה היה עליה, על שאלה זו] הלכה למעשה? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון ממה שנאמר: **"הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר"** (ישעיהו כב, יז) **ואמר רב:** מכאן למדים כי **טלטולי דגברא קשין מדאיתתא** [טלטולי גבר קשים מטלטולי אשה] ולכן האשה היא שנדחית.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:5
[Steinsaltz on Ketubot 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:5)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: כהן שגירש את אשתו, ובעודה אשתו **לוה הימנה בנכסי אביה,** כלומר, בנכסי מלוג שהיו לה בירושה — מאחר שנתגרשה **אינה נפרעת** ממנו **אלא על ידי** אדם **אחר** ולא במישרין, כדי שלא יהיה ביניהם כל משא־ומתן. **אמר רב ששת: ואי אתו לקמן לדינא** [ואם שניהם באים לפנינו לדין] כאשר הסתכסכו במשא־ומתן שביניהם, **לא מזדקקינן להו** [אין אנו נזקקים להם] לדון בעניינם, משום שעברו עבירה בעצם קיום המשא־ומתן. **רב פפא אמר: שמותי משמתינן להו** [אנו מנדים אותם] על עבירה זו. **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: נגודי נמי מנגדינן להו** [אנו גם כן מלקים אותם]. **אמר רב נחמן: תנא** [שנה החכם] **ב"אבל רבתי"** (מסכת העוסקת בעיקרה בדיני אבילות): **במה דברים אמורים — שנתגרשה מן הנשואין, אבל כשנתגרשה מן האירוסין — נפרעת** גם **על ידי עצמה,** ומדוע — **שאין לבו גס** (רגיל) **בה,** ואין לחשוש שיבואו לידי עבירה.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:6
[Steinsaltz on Ketubot 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:6)

מסופר: **ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה** [שבאו לדין לפני] **רבא** לאחר שנתגרשו. **יתיב** [ישב] **רב אדא בר מתנא קמיה** [לפניו] בשעת הדין. **אוקי** [העמיד] **רבא שלוחא בינתייהו** [שליח שלו ביניהם], שלא יהיו יחד. **אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנא: והאמר** [והרי אמר] **רב נחמן: תנא** [שנה החכם] **ב"אבל רבתי"** שאם נתגרשה מן האירוסין אין חוששים לכך! **אמר ליה** [לו]: **קא חזינן דקא גייסי בהדדי** [אנו רואים שלבם גס זה בזה], וכיון שיש ביניהם קירבה יתירה, צריך להפרידם ביותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:7
[Steinsaltz on Ketubot 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:7)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] בנוסח אחר: **לא אוקי** [העמיד] **רבא שליח בינתייהו** [ביניהם]. **אמר ליה** [לו]: **רב אדא בר מתנא: ניקום מר שלוחא בינתייהו** [יעמיד אדוני שליח ביניהם], **אמר ליה** [לו] רבא: **והא** [והרי] **אמר רב נחמן: תנא ב"אבל רבתי"** שבארוסה אין חשש! **אמר ליה** [לו]: **הני מילי, היכא דלא גייסי בהדדי** [דברים אלה אמורים, דווקא במקום שאין לבם גס זה בזה], **אבל הני** [אלה] — **קא חזינא להו דגייסי בהדדי** [אנו רואים אותם שלבם גס זה בזה] ויש להקפיד להפריד ביניהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:8
[Steinsaltz on Ketubot 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:8)

ב משנה **ואלו נאמנין להעיד בגודלן** (בהיותם גדולים) **מה שראו בקוטנן** (כשהיו קטנים): **נאמן אדם לומר "זה כתב ידו של אבא"** ולקיים בכך את השטר, אף שמת אביו בעודו קטן ולא ראה את כתב היד הזה כשהוא גדול, או **"זה כתב ידו של רבי",** או **"זה כתב ידו של אחי".**


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:9
[Steinsaltz on Ketubot 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:9)

וכן נאמן הוא לומר: **"זכור הייתי בפלונית ש**כאשר נישאה **יצאה בהינומא וראשה פרוע** כדרך הבתולות **",** וכתובתה מאתים ככתובת בתולה. או **"שהיה איש פלוני** בעודו קטן **יוצא מבית הספר** בו למדתי גם אני כדי **לטבול,** כדי שיוכל **לאכול בתרומה",** שבזה ראיה שהוא כהן. או **"שהיה חולק עמנו** תרומה **על הגורן". ו**כן יכול הוא להעיד ש**"המקום הזה בית הפרס",** שהוא מקום שיש בו ספק טומאה, שהיה בו קבר וחרשו אותו והתפזרו שם העצמות. **ו**מעיד כמו כן ש**"עד כאן היינו באין בשבת"** ונדע שזהו תחום השבת.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:10
[Steinsaltz on Ketubot 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:10)

על דברים אלה הוא נאמן, **אבל אין אדם נאמן לומר "דרך היה לפלוני במקום הזה",** או **"מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה"** והמקום שייך איפוא לאותו אדם, שבעדות של דיני ממונות ממש אינו נאמן.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:11
[Steinsaltz on Ketubot 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:11)

ג גמרא **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** בענין נאמנות אדם להעיד על כתב היד שראה כשהיה קטן — **והוא שיש גדול עמו,** שיש עד אחר, מבוגר, המעיד גם הוא שמכיר את כתב היד, ואז מצטרפות שתי העדויות.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:12
[Steinsaltz on Ketubot 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:12)

על הפרטים שנזכרו במשנה לגבי כתב היד מעירים: **וצריכא** [וצריך] שייאמרו כולם, שיש חידוש בכל אחד מהם. **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ב**אביו —** היינו אומרים שנאמן עליו **משום דשכיח גביה** [שהוא מצוי אצלו] ובקי בכתב ידו, **אבל** להעיד על כתב יד **רבו — לא.** ולהיפך, **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**רבו —** היינו אומרים שנאמן **משום דאית ליה אימתיה דרביה** [שיש לו אימת רבו] ולכן שם לב, והשגיח יפה בכתבו, **אבל אביו — לא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:13
[Steinsaltz on Ketubot 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:13)

**ואי אשמעינן הני תרתי** [ואם היה משמיע לנו רק את שני אלה], אביו ורבו, היינו אומרים: **אביו** נאמן עליו — מפני **דשכיח גביה** [שמצוי אצלו], **ורבו** נאמן עליו — משום **דאית ליה אימתיה** [שיש לו אימה], **אבל אחיו דלית ליה** [שאין לו] **לא הא** [זה] **ולא הא** [זה] — **אימא** [אמור] ש**לא** יהיה נאמן, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שנאמן. והטעם בזה — **כיון** שעצם הצורך של **קיום שטרות** כולו אינו אלא **מדרבנן** [מדברי סופרים], כי מדין תורה עדים החתומים על השטר משמשים הוכחה לאמיתותו, וצריך עדות כדי לפסול את השטר ולא כדי לקיימו, על כן **הימנוהו רבנן בדרבנן** [האמינו לו חכמים בעדות לקיום השטר שהיא רק מדברי סופרים].


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:14
[Steinsaltz on Ketubot 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:14)

ד שנינו במשנה שנאמן לומר **"זכור הייתי בפלונית שיצאה בהינומא וראשה פרוע". מאי טעמא** [מה הטעם] שנאמן בדבר — **כיון** ש**רוב** ה**נשים** כשהן **בתולות** הן **נישאות,** הרי יש לסתם אשה חזקה שנישאה כשהיא בתולה, ולכן מה שמעיד על כך, אף שמעיד על מה שראה בקטנותו, רק **גלוי מלתא** [דבר] **בעלמא** [בלבד] **הוא** ולא עדות של ממש, ולכן נאמן.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:15
[Steinsaltz on Ketubot 28a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:15)

ה עוד שנינו במשנה, שנאמן לומר **שהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לאכול בתרומה.** ושואלים: **ודלמא** [ושמא] **עבד כהן הוא,** שאף הוא מותר לאכול בתרומה? ומעירים: **מסייע ליה** [לו] דבר זה **ל**שיטת **ר' יהושע בן לוי.** ש**אמר ר' יהושע בן לוי: אסור לאדם שילמד את עבדו תורה.** ולכן, כיון שהיה בבית הספר — הרי זו הוכחה שאינו עבד, ואם אכל בתרומה הרי שכהן הוא.


###### Steinsaltz on Ketubot 28a:16
[Steinsaltz on Ketubot 28a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/28a:16)

ושואלים: **ולא** (האם אסור לעבד ללמוד)? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: עבד ש**לוה הימנו** ממנו **רבו** כסף, **או שעשאו רבו**