## Steinsaltz on Ketubot Daf 31b

###### Steinsaltz on Ketubot 31b:1
[Steinsaltz on Ketubot 31b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:1)

**פטור.** אולם אם אתה אומר כן, **אדתני** [עד שהוא שונה] בהמשך הברייתא **"היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור", נפלוג וניתני בדידה** [שיחלק וישנה בתוכה] חלוקה פנימית דקה יותר, והיא: **במה דברים אמורים** שכשעומד הרי זה כהפסקה ואין קנין החפץ ומלאכת שבת נעשים כאחת ולכן חייב בתשלום — **בעומד לפוש, אבל** העומד **לכתף — פטור.**


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:2
[Steinsaltz on Ketubot 31b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:2)

**אלא** חוזרים מהתירוץ האחרון ואומרים: **הא מני** [הלכה זו כשיטת מי היא] — כשיטת **בן עזאי היא,** ש**אמר: מהלך כעומד דמי** [הוא נחשב], וכאשר אדם מהלך תמיד, הריהו עומד בכל פעם, ומפסיק על ידי כך בין פעולת העקירה וההנחה, ונמצא שעל העקירה הראשונה אינו מתחייב משום שבת. ושואלים: אם כן לשיטה זו **אבל זורק** את החפץ לרשות אחרת **מאי** [מה] יהיה דינו — **פטור** מתשלומים, שעקירה צורך הוצאה היתה ונמצא מתחייב בגניבת החפץ ומוציא מרשות אחת לחברתה כאחת — אם כן **ניפלוג וניתני בדידה** [שיחלוק וישנה בה עצמה]: **במה דברים אמורים** שחייב משום גניבה — **במהלך,** שמפסיק את מלאכת ההוצאה, ואין שתי הפעולות באות כאחת, **אבל זורק — פטור** מן התשלומים, שכן חיוב שבת וחיובו בגניבה נעשו כאחת!


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:3
[Steinsaltz on Ketubot 31b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:3)

ומשיבים: אמנם דין זה נכון הוא לשיטה זו, אלא ש**מגרר ויוצא איצטריכא ליה** [הוצרך לו], שיש בכך חידוש אחר, כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] כי **אין דרך הוצאה בכך,** שאין זו הדרך הרגילה להוציא על ידי גרירה, ומאחר שעשה מלאכה שלא כדרכה, שלא באופן שרגילים לעשותה, לא תיחשב איפוא כמלאכה גמורה ואינו חייב עליה מיתה. על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שגם זו דרך הוצאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:4
[Steinsaltz on Ketubot 31b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:4)

**ו**מבררים: **במאי** [ובמה] מדובר פה? **אי ברברבי** [אם במשאות גדולים, בכיס גדול] — הרי בודאי **אורחיה** [דרכו] **הוא** להוציאו בגרירה ואין חידוש בדבר. **אי בזוטרי** [אם בקטנים] — ודאי **לאו אורחיה** [לא דרכו] **הוא,** ואם הוציא בגרירה, ודאי אינו חייב על כך. **אלא** מדובר כאן **במיצעי** [באמצעיים, בממוצעים], והחידוש הוא, שלמרות שלא תמיד מוציאים אותם כך, כיון שפעמים עושים כן, אנו אומרים שדרך הוצאה בכך, וחייב בהוצאתן משום חילול שבת ופטור מגניבה.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:5
[Steinsaltz on Ketubot 31b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:5)

ועוד מבררים באותה הלכה: **ודאפקיה להיכא** [ושהוציאו, את הכיס, להיכן]? **אי דאפקיה** [אם שהוציאו] מרשות הבעלים **לרשות הרבים** — אמנם **איסור שבת איכא** [יש כאן], שהרי הוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים, אבל **איסור גניבה ליכא** [אין], שהרי הוציא אותו לרשות הרבים, ואין אדם קונה חפץ במשיכה לרשות הרבים, ואם כן עדיין לא נקנה לו החפץ ולא חל איסור גניבה. **אי דאפקיה** [אם שהוציאו, את הכיס] מרשות יחיד אחת **לרשות היחיד** של עצמו — **איסור גניבה איכא** [יש], שכן חצירו קונה לו, אבל **איסור שבת ליכא** [אין], שכן אין איסור הוצאה מן התורה מרשות היחיד אלא לרשות הרבים! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דאפקיה** [שהוציאו] **לצידי רשות הרבים.** שסמוך לרשות הרבים יש שטח השייך לבתים הסמוכים ואינו נבדל מהם במחיצה גבוהה אלא ביתידות קטנות וכדומה.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:6
[Steinsaltz on Ketubot 31b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:6)

**ו**שואלים: **כמאן** [וכדעת מי] אומרים הסבר זה? **אי** [אם] **כ**שיטת **ר' אליעזר** ש**אמר** ש**צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו** [הם נחשבים] — הרי **איסור שבת איכא** [יש כאן] בהוצאה לצידי רשות הרבים, אבל **איסור גניבה ליכא** [אין], שהרי בהוצאה לרשות הרבים אין החפץ נקנה לו! **אי** [אם] תאמר שהוא **כ**שיטת **רבנן דאמרי** [חכמים שאומרים] ש**צידי רשות הרבים לאו** [לא] **כרשות הרבים דמו** [הם נחשבים], אם כן **איסור גניבה איכא** [יש], **איסור שבת ליכא** [אין]!


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:7
[Steinsaltz on Ketubot 31b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:7)

ומשיבים: **לעולם** תפרש שהוא **כר' אליעזר, וכי** [וכאשר] **אמר ר' אליעזר** כי **צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו** [הם נחשבים] — **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **לענין חיובא** [חיוב] **שבת** בלבד, וטעמו של דבר — **דזימנין דדחקי** [שפעמים שדוחקים] **רבים ועיילי להתם** [ונכנסים לשם], וכיון שהמקום פתוח לרשות הרבים, והרבים לפעמים נמצאים בו — נחשב הוא כרשות הרבים לענין שבת. **אבל לענין מיקנא** [קנין בו] — **קני** [הוא קונה]. **מאי טעמא** [מה טעם] — **דהא לא שכיחי** [שהרי אין מצויים] שם **רבים,** ובמקום שאין רבים מצויים בו, יכול לקנות.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:8
[Steinsaltz on Ketubot 31b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:8)

**רב אשי אמר:** אפשר לפרש באופן אחר, שמה שאמרנו שמגרר ויוצא פטור, מדובר באופן שאכן לא הגביהו ברשות היחיד, אלא שגררו מרשות היחיד לרשות הרבים, ו**כגון שצירף** (חיבר) **ידו** השניה **למטה משלשה** טפחים מן הקרקע **וקיבלו** (קיבל את הכיס) מן היד הראשונה מיד כשהוציאו לרשות הרבים. וכשיטת **רבא,** ש**אמר רבא: ידו של אדם חשובה לו** לענין הנחה בשבת **כ**מקום שיש בו **ארבעה על ארבעה** טפחים, ולכן נחשב הדבר כהנחה ברשות הרבים לענין שבת, וכיון שהניח את הכיס בידו, הרי ידו נחשבת עבורו כרשותו הפרטית לענין קנין, ונקנתה לו באותה שעה גם הגניבה. **רב אחא מתני הכי** [היה שונה את כל הענין הזה כך] כפי הנוסח שלמדנו.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:9
[Steinsaltz on Ketubot 31b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:9)

**רבינא מתני** [היה שונה] בנוסח אחר: **לעולם** תפרש **דאפקיה** [שהוציאו, את החפץ], **לרשות הרבים, וברשות הרבים נמי** [גם כן] **קנה** את הגניבה לעצמו על ידי שהוציאו מרשות הבעלים, ואין צורך שיביאנה לרשות עצמו. ומעירים: **ותרוייהו בדיוקא דהא מתניתין קמיפלגי** [ושניהם, רב אחא ורבינא, בדיוק הדברים של משנה זו הם חלוקים]. **דתנן** [ששנינו במשנה]: מי שגנב בעל חיים מחבירו, ו**היה מושכו ויוצא ומת ברשות בעלים — פטור** הגנב מלשלם, שהרי עדיין לא נקנתה לו הגניבה, ואינו חייב על מיתתה שאירעה באונס. **הגביהו או שהוציאו מרשות בעלים,** שאז נקנתה לו הגניבה **ומת — חייב** לשלם, שהרי ברשות הגנב מתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:10
[Steinsaltz on Ketubot 31b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:10)

ובכך נחלקו: **רבינא דייק מרישא** [מראשה, מתחילתה של המשנה], ו**רב אחא דייק מסיפא** [מסופה]. כיצד? **רבינא דייק מרישא** [מראשה], ששנינו: **היה מושכו ויוצא ומת ברשות בעלים — פטור.** ודייק כך: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**מת ברשות** ה**בעלים, הא** [הרי] אם **הוציאו מרשות** ה**בעלים ומת — חייב,** לפי שעצם הוצאתו מרשות הבעלים, ואפילו הוציאו לרשות הרבים, מקנה לגנב את החפץ, ומתחייב עליו. **רב אחא דייק מסיפא** [מסופה], ששנינו: **הגביהו או שהוציאו,** ונדייק: **הוצאה דומיא** [בדומה] ל**הגבהה, מה הגבהה** היא מעשה קנין שעל ידה **אתי לרשותיה** [הגיעה הגניבה לרשותו], **אף הוצאה נמי דאתי לרשותיה** [גם כן כשהגיעה לרשותו] ורק אז נקנה לו החפץ.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:11
[Steinsaltz on Ketubot 31b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:11)

ומעירים: אם כן, **לרב אחא קשיא רישא** [קשה הדיוק של ההתחלה], ו**לרבינא קשיא סיפא** [קשה הדיוק של הסוף]! ומתרצים: **רישא** [דיוק תחילת המשנה] **לרב אחא לא קשיא** [אינו קשה] ומדוע? — שהוא מפרש: כל **כמה** ש**לא אתי לרשותיה** [הגיע הדבר ממש לרשותו], גם אם יצא מרשות הבעלים, עדיין **רשות בעלים קרינא ביה** [אנו קוראים בו, אותו]. **סיפא** [הסוף] **לרבינא** גם כן **לא קשיא** [קשה] כי הדיוק הזה של רב אחא ש**הוצאה דומיא** [בדומה] ל**הגבהה — לא אמרינן** [אין אנו אומרים], ולכן יש לפרש במשנה שההוצאה בלבד מרשות הבעלים מקנה לו את החפץ.


###### Steinsaltz on Ketubot 31b:12
[Steinsaltz on Ketubot 31b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/31b:12)

א שנינו במשנה: **הבא על אחותו ועל אחות אביו כו'** הרי הוא חייב עליהן קנס. **ורמינהו** [משליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במסכת מכות, **אלו הן הלוקין: הבא על אחותו, ו**כן הבא **על אחות אביו, ו**כן הבא **על אחות אמו, ו**כן הבא **על אחות אשתו,** או **על אשת אחיו,** או **על אשת אחי אביו,** או **על הנדה.** שהבא על אחת מאלה במזיד, לוקה.