## Steinsaltz on Ketubot Daf 32a

###### Steinsaltz on Ketubot 32a:1
[Steinsaltz on Ketubot 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:1)

**וקיימא לן** [ומוחזק לנו, יודעים אנו] ש**אינו לוקה ומשלם,** ואם לוקה על אונס אחותו, מדוע אם כן משלם גם קנס על כך? **אמר עולא: לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן** במשנה שלנו מדובר שבא על **אחותו נערה** שמשלם עליה קנס ולכן אינו לוקה, ואילו **כאן** במסכת מכות מדובר **ב**מקרה שבא על **אחותו בוגרת** שאינו משלם קנס, ולכן לוקה.


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:2
[Steinsaltz on Ketubot 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:2)

ושואלים: וכשבא באונס על **אחותו** ה**בוגרת נמי** [גם כן] אף שאינו משלם קנס **הא איכא** [הרי יש] תשלומי **בושת ופגם** שהם חיובי ממון ולא קנס, ואף שם צריך לשלם ולא ללקות! ומשיבים: מדובר שם **בשוטה** שאין לה בושת, ואף אין משלם פגם, מפני שעצם היותה שוטה הוא פגם גדול כל כך שאין אחריו פגם נוסף. ומקשים: **והא איכא צערא** [והרי יש תשלום צער] שמשלם אפילו לשוטה על שהכאיב לה בביאת אונס! ומשיבים: מדובר שם **במפותה,** שאינה מקבלת עבור צער, שהרי מרצונה נבעלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:3
[Steinsaltz on Ketubot 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:3)

ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שבאת, שהגעת לכך] להסבר זה שמדובר במפותה, **אפילו תימא** [תאמר] שמדובר שם ב**אחותו** ה**נערה,** ובכל זאת אינו משלם קנס, כי מדובר **ביתומה** שכל התשלומים שחייב לה מגיעים לה ולא לאביה, **ו**כן ב**מפותה,** שכיון שהיתה מפותה, שעשתה מדעתה, אין כאן חיוב תשלומים כלל, ולכן יש עליו חיוב מלקות.


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:4
[Steinsaltz on Ketubot 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:4)

ומעירים: **אלמא קסבר** [מכאן שסבור] **עולא** כי **כל היכא דאיכא** [מקום שיש] חיוב גם של **ממון ו**גם של **מלקות — ממונא** [ממון] הוא ש**משלם** אבל **מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה], ולכן הבא על אחותו נערה, משלם קנס ואינו לוקה. ושואלים: **מנא ליה** [מנין לו] **לעולא הא** [דבר זה]? ומשיבים: **גמר** [למד] **מ**דין ה**חובל בחבירו; מה חובל בחבירו דאיכא** [שיש] גם עונש **ממון** עבור החבלה, **ו**גם **מלקות** שעבר על לאו מן התורה ("פן יוסיף להכותו". דברים כה, ג), וההלכה היא כי **ממונא** [ממון] הוא **משלם,** אבל **מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה], ומכאן נלמד הכלל: **אף כל היכא דאיכא** [מקום שיש] חיוב **ממון ומלקות — ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה].


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:5
[Steinsaltz on Ketubot 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:5)

ומקשים: **מה לחובל בחבירו** שאי אפשר ללמוד ממנו הלכה כללית שמשלם ממון — לפי שחיוב הממון שבחובל הוא חיוב חמור, **שכן חייב בחמשה דברים** (נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת) ואין ללמוד מכאן למקרים אחרים שיהא חייב לשלם ממון. ומצד שני: **ואי ממונא לקולא** [ואם תאמר שעונש ממון הוא עונש קל] יותר ממלקות, ושמא נלמד מחובל שתמיד נותנים את העונש הקל ממון ולא מלקות — אין ללמוד מחובל בחבירו הלכה כללית להקל שישלם בכל מקום ממון, משום שעבירה זו של החובל בחבירו יש בה צד קל, **שכן** איסור חבלה אינו איסור בכל מקרה, שהרי **הותר מכללו בבית דין,** שהרי מלקים וחובלים בבית דין את החייבים מלקות, ואין ללמוד מכאן לאיסורים אחרים שאין להם צד היתר.


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:6
[Steinsaltz on Ketubot 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:6)

**אלא** חוזרים מלימוד זה ואומרים כי **גמר** [למד] **מעדים זוממין; מה עדים זוממין דאיכא** [שיש] גם חיוב **ממון** אם זממו לחייבו ממון בעדותם, **ו**גם **מלקות** (שעברו על מצות לא תעשה של "לא תענה ברעך עד שקר". שמות כ, יג), ואנו יודעים כי דינם של עדים זוממים שרצו לחייב ממון הוא — **ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה], ומכאן נלמד **אף כל היכא** [מקום] **דאיכא** [שיש] חיוב **ממון ומלקות** יחד — **ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה].


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:7
[Steinsaltz on Ketubot 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:7)

ודוחים: **מה לעדים זוממין** שהתורה החמירה בדינם, **שכן אינן צריכים התראה,** כי כרגיל אין האדם נענש אלא אם כן התרו בו תחילה שלא יעבור, וכיון שהחמירה בהם התורה בפרט זה, החמירה גם שיחוייבו לשלם ממון החמור ולא יפטרו במלקות בלבד. **ו**מצד שני, **אי ממונא לקולא** [אם תאמר שנתינת ממון בדרך כלל להקל] **הוא** יותר ממלקות, שהרי אפשר לומר שיש באיסורם של העדים הזוממים צד קל, **שכן לא עשו מעשה** בגופם אלא רק בדיבור בלבד, ושמא מקילים בהם מטעם זה שישלמו רק ממון הקל, אבל במקרים אחרים שנעשה בהם מעשה, יש להחמיר ולחייב מלקות!


###### Steinsaltz on Ketubot 32a:8
[Steinsaltz on Ketubot 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32a:8)

**אלא** יש לומר כי **גמר מתרוייהו** [למד משניהם יחד], ובדרך זו: **מה הצד השוה שבהן,** בחובל בחבירו ועדים זוממים, **דאיכא** [שיש] באותה עבירה חיוב **ממון ומלקות,** ובשניהם **ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה], **אף כל היכא דאיכא** [מקום שיש] חיוב **ממון ומלקות, ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה]. ודוחים: **מה להצד השוה שבהן — שכן יש בהן צד חמור** שאינו קיים בכל העבירות, שכן החובל חייב בחמישה מיני תשלומים, ועדים זוממים אין בהם התראה, **ואי ממונא לקולא** [ואם צד ממון להקל] **הוא,** אפשר לחלק ביניהם לשאר איסורי תורה — **שכן יש בהן צד הקל** בעונשם, שהחובל — הותר מכללו, ועדים זוממים — לא עשו מעשה, ולפיכך נידונים בעונש קל, ואין ללמוד מהם הלכה כללית.