## Steinsaltz on Ketubot Daf 32b

###### Steinsaltz on Ketubot 32b:1
[Steinsaltz on Ketubot 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:1)

**אלא** יש לומר כי **עולא** בגזירה שווה של **"תחת" "תחת" גמר** [למד]; **כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין אונס: **"תחת אשר ענה"** (דברים כב, כט), **וכתיב התם** [ונאמר שם] בענין חבלה: **"עין תחת עין"** (שמות כא, כד), **מה התם** [שם] בענין חבלה **ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה], **אף כל היכא דאיכא ממונא** [מקום שיש חיוב ממון] **ומלקות — ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה].


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:2
[Steinsaltz on Ketubot 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:2)

א **ר' יוחנן אמר** הסבר אחר לסתירה בין המשנה שלנו המחייבת קנס באחותו, והמשנה במסכת מכות שנאמר בה שלוקים על כך ובשל כך אינו חייב בקנס: **אפילו תימא** [תאמר] שמדובר בשני המקומות בבא על **אחותו נערה,** אלא **כאן** במשנה במסכת מכות מדובר **שהתרו בו** ולכן חייב מלקות, ומתוך שלוקה — אינו משלם קנס. ואילו **כאן,** במשנתנו, מדובר באופן **שלא התרו בו,** וכיון שאין מלקות ללא התראה מוקדמת — הריהו משלם ממון.


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:3
[Steinsaltz on Ketubot 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:3)

ומכאן מסיקים: **אלמא קסבר** [מכאן שסבור] **ר' יוחנן** כי **כל היכא דאיכא** [מקום שיש] באותה עבירה גם עונש **ממון ו**גם עונש **מלקות ואתרו ביה** [והתרו בו] — **מילקא לקי** [ללקות, לוקה], **ממונא** [ממון] **לא משלם.** ושואלים: **מנא ליה** [מנין לו] **לר' יוחנן הא** [דבר זה]? ומסבירים: **אמר קרא** [הכתוב] בדין מי שנתחייב מלקות בבית דין: **"כדי רשעתו"** (דברים כה, ב), ומכאן אנחנו למדים: **משום רשעה אחת אתה מחייבו,** כלומר, אתה מעניש אדם בעונש אחד **ואי** [ואין] **אתה מחייבו משום שתי רשעיות. וסמיך ליה** [וסמוך לו] לפסוק זה נאמר **"ארבעים יכנו"** (דברים כה, ג), ומכאן למדים שאם מתחייב אדם בשני עונשים, מלקות וממון, הרי מענישים אותו רק באחד מהם — שלוקה ואינו משלם ממון.


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:4
[Steinsaltz on Ketubot 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:4)

ומקשים: **והרי חובל בחבירו דאיכא** [שיש] גם **ממון ו**גם **מלקות,** ממון בשל החבלה ומלקות בשל האיסור להכות את חבירו ("פן יוסיף להכותו". דברים כה, ג) ובכל זאת **ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה]! **וכי תימא** [ואם תאמר] כי **הני מילי** [דברים אלה] שמשלם ואינו לוקה, הרי זה דווקא **היכא** [היכן] ש**לא אתרו ביה** [התרו בו], **אבל** אם **אתרו ביה** [התרו בו] לפני שהיכה את חבירו — **מילקא לקי** [ללקות, לוקה], **ממונא** [ממון] **לא משלם** — **והאמר** [והרי אמר] **ר' אמי אמר ר' יוחנן:** אם **הכהו** את חבירו **הכאה שאין בה שוה פרוטה,** כלומר, שאין התשלום עליה מגיע לשווה פרוטה — **לוקה.** ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] מדובר באופן ש**לא אתרו ביה** [התרו בו] **אמאי** [מדוע] **לוקה?** שהרי אין לוקים בלי התראה מוקדמת. **אלא פשיטא דאתרו ביה** [פשוט שמדובר שהתרו בו], **וטעמא** [והטעם, דווקא], שלוקה — משום **דלית** [שאין] **בה** בתשלום עבירה זו **שוה פרוטה,** שזה סכום הממון הקטן ביותר שאין חיוב תשלומים על סכום זה, **הא אית** [הרי אם יש] **בה שוה פרוטה — ממונא** [ממון] **משלם, מילקא לא לקי** [ללקות, אינו לוקה] למרות שהתרו בו!


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:5
[Steinsaltz on Ketubot 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:5)

ומשיבים: אפשר לומר **כ**פי ש**אמר ר' אילעא** בענין עדים זוממים: **בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין,** שיש ריבוי לשון מיוחד בתורה שעדים זוממים שרצו לחייב אדם בממון משלמים ואינם לוקים — **הכא נמי** [כאן גם כן] בחבלה, **בפירוש ריבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין.** ושואלים: **והיכא איתמר** [והיכן נאמר] דבר זה של **ר' אילעא? ומשיבים, אהא** [על זה], ששנינו: באו עדים ואמרו **"מעידין אנו את איש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז", ונמצאו** העדים **זוממין** — הרי הם **לוקין ומשלמין, שלא השם** (הגורם, הסיבה) **המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין,** שהרי העדים לוקים משום שעברו על "לא תענה ברעך עד שקר", ומשלמים משום "ועשיתם לו כאשר זמם", אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל המשלם אינו לוקה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:6
[Steinsaltz on Ketubot 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:6)

ושאלו שם: **ונימא** [ונאמר] להיפך: **כל הלוקה אינו משלם! אמר ר' אילעא: בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין** דווקא. ושואלים: **היכן ריבתה תורה?** ומסבירים: **מכדי כתיב** [הרי נאמר] בפרשת עדים זוממים: **"ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו"** (דברים יט, יט), ואם כן, מה שנאמר הלאה (דברים יט, כא) בפירוט העונש **"יד ביד" למה לי?** — הרי זה בא לרמוז: **דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו** [ומהו זה] — **ממון.** ומכאן אנו למדים שהחיוב הראשון שחל על עדים זוממים הוא חיוב ממון, ולא חיוב המלקות.


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:7
[Steinsaltz on Ketubot 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:7)

אם כן אפשר לומר כי **חובל בחבירו נמי** [גם כן], **מכדי כתיב** [הלא נאמר]: **"**ואיש כי יתן מום בעמיתו **כאשר עשה כן יעשה לו"** (ויקרא כד, יט), אם כן, **"**כאשר יתן מום באדם **כן ינתן בו"** (ויקרא כד, כ) **למה לי?** — הרי זה בא ללמדנו: **דבר שיש בו נתינה, ומאי ניהו** [ומהו זה] — **ממון.**


###### Steinsaltz on Ketubot 32b:8
[Steinsaltz on Ketubot 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/32b:8)

ושואלים: **ור' יוחנן: מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כעולא** הלומד מגזירה שווה שבכל מקום שיש חיוב ממון ומלקות — משלם ממון ואינו לוקה? ומשיבים: **אם כן** אתה אומר, **בטלת** את איסור לא תעשה שיש בו חיוב מלקות של **"ערות אחותך... לא תגלה"** (ויקרא יח, ט), שהרי לשיטה זו יוצא הוא בתשלום קנס, ונפטר מן המלקות.