## Steinsaltz on Ketubot Daf 37a

###### Steinsaltz on Ketubot 37a:1
[Steinsaltz on Ketubot 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:1)

**וסבר** [והאם סבור] **ר' יהודה** ששבויה **בקדושתה קיימא** [עומדת]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **הגיורת שנתגיירה וראתה דם** נדה בו ביום, **ר' יהודה אומר: דיה שעתה.** ואין גוזרים שתטמא דברים שנגעה בהם גם למפרע, מחשש שמא יצא הדם קודם לכן, אלא רק מאותה שעה שראתה היא מטמאה. **ר' יוסי אומר: הרי היא ככל הנשים** בישראל, **ומטמאה מעת לעת** (עשרים וארבע שעות) למפרע מאז שנתגיירה, או **מפקידה לפקידה,** מבדיקה אחת לבדיקה אחרת, כלומר, מזמן הבדיקה האחרונה.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:2
[Steinsaltz on Ketubot 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:2)

**ו**עוד אמר בגיורת: **צריכה להמתין** מאז שנתגיירה **שלשה חדשים** עד שתינשא לישראל, שאנו חוששים שמא היא מעוברת, ויתערב זרעה זה שלא היה בקדושת ישראל בזה שיוולד בקדושת ישראל, אלו **דברי ר' יהודה. ר' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד.** משמע שלגבי גיורת חושש ר' יהודה שנבעלה קודם! **אמר ליה** [לו] רב יוסף: מ**גיורת** על **שבויה קא רמית** [אתה משליך, מקשה]? **גיורת** לפני שמתגיירת **לא מנטרא נפשה** [אינה שומרת את עצמה מלהיבעל], **שבויה מנטרא נפשה** [שומרת את עצמה] בגלל מודעותה לקדושת ישראל ואינה רוצה להיטמא.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:3
[Steinsaltz on Ketubot 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:3)

**ו**מצד אחר **רמי** [השליך, הראה סתירה] מדין **שבויה** על דין **שבויה, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו** או **שנתגיירו** או **שנשתחררו** כשהן **יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד** — **צריכות להמתין שלשה חדשים** עד שתנשאנה, אלו **דברי ר' יהודה, ר' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד.** ועל כל פנים נראה מכאן שר' יהודה חושש גם בשבויות שמא נבעלו, בניגוד לדברים שאמרנו כאן! **אשתיק** [שתק] רב יוסף ולא מצא תשובה.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:4
[Steinsaltz on Ketubot 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:4)

אחר כך **אמר ליה** [לו]: **מידי שמיע לך בהא** [האם שמעת דבר מה בענין זה]? **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר רב ששת** בפירוש הלכה זו, שדברי ר' יהודה אלה הם בשבויה **שראוה שנבעלה.** ושואלים: **אי הכי מאי טעמא** [אם כך, מה הטעם] של **ר' יוסי** המתיר לה להינשא מיד? הלא יש חשש שהיא מעוברת! **אמר רבה, קסבר** [סבור] **ר' יוסי: אשה מזנה משמשת במוך,** שמניחה מוך בצוואר הרחם כדי **שלא תתעבר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:5
[Steinsaltz on Ketubot 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:5)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **גיורת, כיון** ש**דעתה לאיגיורי** [להתגייר] הריהי **מנטרא נפשה** [שומרת את עצמה] ונוקטת באמצעים לא להתעבר, **שבויה נמי** [גם כן] שומרת את עצמה מלהתעבר, כיון **דלא ידעה היכא ממטו לה** [שאינה יודעת להיכן מביאים אותה] ולכן אינה רוצה להיות מעוברת. **שפחה נמי** [גם כן] אפשר לומר שהיא משמשת במוך, כיון **דשמעה** [ששומעת] **מפי מרה** [אדוניה] שהוא עומד לשחררה, ולכן היא רוצה שבניה שיוולדו לאחר מכן יהיו כשרים בלא ספק. **אלא** שפחה שנשתחררה מפני ש**יוצאה בשן ועין,** שחבל בה אדוניה ופצע אותה ובגלל כך יצאה לחירות, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי במקרה כזה אינה יודעת שתשתחרר, ומן הסתם אינה שומרת את עצמה, והרי פה מדובר שראוה שנבעלה!


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:6
[Steinsaltz on Ketubot 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר] ש**כל** דבר שנעשה **ממילא** [מעצמו] שלא מדעת האשה כמו ביוצאת בשן ועין **לא אמר ר' יוסי** שמותרת להנשא מיד, ובמקרה זה מודה לר' יהודה, **הרי אנוסה ומפותה,** שהדבר בא **ממילא** [מעצמו], כלומר, בלא שהיא מוכנה לכך, **ותניא** [ושנינו בברייתא אחרת]: **אנוסה ומפותה צריכות להמתין שלשה חדשים** עד שתנשאנה, אלו **דברי ר' יהודה. ר' יוסי מתיר** להן **ליארס ולינשא מיד!**


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:7
[Steinsaltz on Ketubot 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:7)

**אלא אמר רבה:** טעמו של ר' יוסי אינו משום שאשה משמשת במוך שמכניסה לפני תשמיש, אלא **קסבר** [סבור] **ר' יוסי: אשה מזנה מתהפכת** לאחר הבעילה **כדי שלא תתעבר.** ולכן גם אם נבעלה שלא ברצונה — עושה מעשה שלא תתעבר. ושואלים: ואם כך הוא, **ואידך** [והאחר, ר' יהודה] מה טעמו? ומשיבים: **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא לא נהפכה יפה יפה** ונשאר הזרע במעיה וממנו התעברה.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:8
[Steinsaltz on Ketubot 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:8)

א נאמר במשנה שראיה לדבר שהמתחייב בנפשו איננו משלם, ממה **שנאמר: "ולא יהיה אסון ענוש יענש" וכו'** (שמות כא, כב) ושואלים: **והא, מהכא נפקא** [ודבר זה, מכאן הוא יוצא]? הלא **מהתם נפקא** [משם, ממקור אחר, הוא יוצא], שנאמר: **"**והכהו לפניו **כדי רשעתו"** (דברים כה, ב), ודיוק הלשון "רשעתו" בא ללמד כי **משום רשעה אחת אתה מחייבו,** כלומר, שאדם מתחייב רק בעונש אחד על מה שעבר בפעם אחת גם אם היו במעשה זה שני עונשים, **ואי** [ואין] **אתה מחייבו משום שתי רשעיות!**


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:9
[Steinsaltz on Ketubot 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:9)

ומשיבים: **חדא** [אחת] מן הדרשות נאמרה **במיתה וממון,** שחיוב מיתה מפקיעו מלשלם ממון, והוא הפסוק "ולא יהיה אסון", **וחדא** [ואחת] הדרשות, מהפסוק "כדי רשעתו" — **במלקות וממון,** ומסבירים: **וצריכא** [וצריך] שתיאמרנה שתיהן: **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] ב**מיתה וממון** בלבד, היינו אומרים ששם הוא פטור מלשלם **משום דאיכא** [שיש] **איבוד נשמה,** שהוא עונש חמור מאד ודיו בעונש זה, **אבל מלקות וממון, דליכא** [שאין] במלקות **איבוד נשמה,** ואינו עונש כה חמור **אימא** [אמור] ש**לא** יפטר ויצטרך ללקות וגם לשלם.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:10
[Steinsaltz on Ketubot 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:10)

ולהיפך: **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק שב**מלקות וממון** לוקה ואינו משלם, הייינו אומרים: **משום** שהעבירה שחייבים עליה מלקות **דלא חמיר איסוריה** [שאין איסורו חמור] כל כך, שהרי אינו נידון אלא במלקות, ולכן אין מענישים אותו בשני עונשים, **אבל מיתה וממון דחמיר איסוריה** [שאיסורו חמור], שהרי חייב עליו מיתה, **אימא** [אמור] ש**לא** יפטר וייענש כפליים, על כן **צריכא** [צריך] שייאמר הדבר במפורש שבשני המקרים אינו משלם.


###### Steinsaltz on Ketubot 37a:11
[Steinsaltz on Ketubot 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37a:11)

ושואלים: **ולר' מאיר** ש**אמר** בכלל שכל העושה דבר שבעטיו הוא מתחייב מלקות וממון הריהו **לוקה ומשלם,** אם כן **תרתי** [שתי ראיות] **למה לי?** שהרי לדעתו שני הכתובים באים ללמד שאין אדם מת ומשלם! ומשיבים: **חדא** [אחת] מהן נאמרה **במיתה וממון,** שמי שחייב מיתה אינו משלם ממון,