## Steinsaltz on Ketubot Daf 37b

###### Steinsaltz on Ketubot 37b:1
[Steinsaltz on Ketubot 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:1)

**וחדא** [ואחת] מהדרשות מדברת **במיתה ומלקות,** שמי שחייב מיתה אין מלקים אותו. ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שייאמרו שני כתובים: **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק בענין **מיתה וממון,** היינו אומרים: **משום דחדא בגופיה וחדא בממוניה לא עבדינן** [שעונש אחד בגופו ואחד בממונו אין אנו עושים] להעניש שני עונשים נבדלים, **אבל במיתה ומלקות דאידי ואידי בגופיה** [שזה וזה בגופו], **אימא** [אמור] ש**מיתה אריכתא** [ארוכה] **היא, ונעביד ביה** [ונעשה בו] את שניהם, שקודם ילקו אותו ומיד אחר כך ימיתוהו, ותהא זו כאילו מיתה מיסורים.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:2
[Steinsaltz on Ketubot 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:2)

ולהיפך: **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק לענין **מיתה ומלקות,** היינו אומרים **דתרתי בגופיה לא עבדינן** [ששני עונשים בגופו אין אנו עושים], **אבל מיתה וממון דחדא בגופיה וחדא בממוניה** [שאחד בגופו ואחד בממונו] אין זה קשה כל כך, ואם כן **אימא נעביד ביה** [אמור שנעשה בו], על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו שני הכתובים, שמהם נלמד כי רק עונש אחד נעשה בו.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:3
[Steinsaltz on Ketubot 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:3)

ושואלים: הפסוק **"ולא תקחו כפר לנפש רצח** אשר הוא רשע למות**"** (במדבר לה, לא) שאפשר להבינו במשמעות שאין לקחת עונש כספי מאדם שנידון למוות, **למה לי** אם הדבר נלמד ממקור אחר? ומסבירים: **דאמר רחמנא** [שאמרה התורה]: **לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מקטלא** [אל תקח כסף ממנו כעונש ותפטור אותו ממיתה]. וכן מה שנאמר שם **"**ו**לא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו"** (במדבר לה, לב), **למה לי? דאמר רחמנא** [שאמרה התורה]: **לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה** [אל תקח ממון ממנו ותפטור אותו] **מן** ה**גלות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:4
[Steinsaltz on Ketubot 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:4)

ושואלים: **ותרי קראי** [ושני כתובים] **למה לי,** הרי התוכן אחד הוא בשניהם! ומסבירים: **חד** [אחד] מהם הרי מדבר במי שרצח **בשוגג, וחד** [ואחד] מדבר ברוצח **במזיד. וצריכי** [וצריכים] שני הפסוקים להיכתב, **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ב**מזיד** שאינו נפטר בעונש ממון, היינו אומרים **משום דחמיר איסוריה** [שחמור איסורו] שעבר עבירה חמורה, **אבל שוגג דלא חמיר איסוריה אימא** [שאין איסורו חמור כל כך אמור] ש**לא,** ואולי יפטר בממון. ולהיפך: **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**שוגג** היינו אומרים **משום דליכא** [שאין] בו **איבוד נשמה,** שהרי הוא רק גולה, והיינו סבורים שאין לפטור אותו מן הגלות שהרי אין זה עונש כבד כל כך, **אבל מזיד דאיכא** [שיש] בכך **איבוד נשמה** של הרוצח — **אימא** [אמור] ש**לא,** ושמא יוכל להציל עצמו על ידי כופר של ממון ולא יהיה איבוד נשמה, על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו שניהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:5
[Steinsaltz on Ketubot 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:5)

ושואלים: אם כן, מה שנאמר שם עוד **"ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו"** (במדבר לה, לג) שמובן ממנו שאינו נפטר בממון, **למה לי?**


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:6
[Steinsaltz on Ketubot 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:6)

ומסבירים: **מבעי ליה** [צריך אותו] **לכדתניא** [לכפי ששנינו בברייתא] לענין אחר: **מנין שאם נתערפה עגלה** ערופה, שכאשר מוצאים הרוג ואין יודע מי הרגו, זקני העיר הקרובה למקום המצאו של החלל עורפים עגלה בנחל ומתפללים שעוון הרצח הזה יכופר, **ו**אם **אחר כך,** אחר עריפת העגלה **נמצא ההורג, מנין שאין פוטרין אותו,** ואין אומרים שכבר נתכפר לו על ידי עריפת העגלה — **שנאמר: "ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה** כי אם בדם שופכו**"**, ללמדנו: ולא בדם אחר, של העגלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:7
[Steinsaltz on Ketubot 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:7)

ושואלים: והכתוב בסוף פרשת עגלה ערופה **"ואתה תבער הדם הנקי מקרבך"** (דברים כא, ט), **למה לי?** שהרי לכאורה אומר הכתוב אותו דבר עצמו, שצריך להמית את הרוצח! ומשיבים: **מיבעי ליה** [צריך לו] כתוב זה, **לכדתניא** [לכפי ששנינו בברייתא]: **מנין למומתים ב**מיתת **סייף,** שהוא עונשם של הרוצחים, **שהוא מן הצואר** ולא באופן אחר — **תלמוד לומר: "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך"** — **הוקשו** (הושוו) **כל שופכי דמים לעגלה ערופה** הבאה על שפיכות דמים, **מה להלן** בעגלה ערופה עריפתה **מן הצואר — אף שופכי דמים** עונשם הוא בהסרת הראש **מן הצואר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:8
[Steinsaltz on Ketubot 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:8)

ושואלים: **אי** [או] **מה להלן** בעגלה ערופה עושים זאת **בקופיץ** (סכין גדולה) **וממול עורף** (מתחת לראש מאחוריו) — **אף כאן** בחייבי מיתות בית דין שמא נעשה זאת **בקופיץ וממול עורף? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא** [הכתוב]: **"ואהבת לרעך כמוך"** (ויקרא יט, יח), ומכאן למדים בין השאר: **ברור** (בחר) **לו מיתה יפה,** שלא יתנוול במיתתו, והמיתה בקופיץ היא מיתה מגונה, ולכן דיו שממיתים אותו בהתזת הראש מן הצואר, אבל לא בכל הפרטים כבעגלה ערופה.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:9
[Steinsaltz on Ketubot 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:9)

ושואלים עוד: מהכתוב **"כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה"** (ויקרא כז, כט), שמבינים אותו במשמעות שמי שנגזר עליו דין מוות ("חרם") אין לו פדיון בכסף — **למה לי?** ומסבירים: **מיבעי ליה לכדתניא** [צריך אותו לכפי ששנינו בברייתא]: **מנין ל**אדם שהיה **יוצא ליהרג, ואמר אחד "ערכו עלי",** כלומר, אני נודב למקדש את ערכו של זה היוצא להיהרג, **מנין שלא אמר כלום,** שאין ממש בנדר זה —


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:10
[Steinsaltz on Ketubot 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:10)

**שנאמר: "כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה",** שהנדר הזה ("חרם") שמעריכים אדם היוצא למות ("יחרם מן האדם") — אין לו ערך, משום שאדם זה שיוצא למות נחשב כבר כמת, שאין לו ערך. **יכול אף קודם שנגמר דינו** שהיה נאשם בעבירה שעונשה מיתה, יהא דינו **כן** שאם אמר אדם "ערכו של הנידון עלי" שמא לא אמר כלום? — **תלמוד לומר: "מן האדם"** — למעט: **ולא כל האדם,** שכל זמן שלא נגמר דינו למיתה נחשב הוא לאדם שלם שיש לו ערך.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:11
[Steinsaltz on Ketubot 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:11)

ושואלים: **ול**דעת **ר' חנניא בן עקביא,** ש**אמר** כי גם זה שיוצא ליהרג **נערך,** כלומר, אם נודרים את ערכו חייבים לשלמו, ומדוע — **מפני שדמיו קצובין.** כי הערך האמור בתורה אינו תלוי בשוויו של הנערך, אלא קבוע לפי מספר שנותיו, ולכן כל עוד לא מת — יש לו ערך, אם כן חוזרת הקושיה למקומה: **האי** [הפסוק הזה] **"כל חרם" מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו]?


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:12
[Steinsaltz on Ketubot 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:12)

ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתניא** [צריך הוא לו לכפי ששנינו בברייתא אחרת]: **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: לפי שמצינו למומתים בידי שמים,** כלומר, למי שחייב מיתה בידי שמים, **שנותנין ממון ומתכפר להן, שנאמר:** "השור יסקל וגם בעליו יומת. **אם כפר יושת עליו** ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו" (שמות כא, כט-ל), שמי ששורו הרג אדם חייב בעצם מיתה בידי שמים, אלא שיכול להתכפר בממון. **יכול אף** המומתים **בידי אדם כן** יכולים לתת כופר נפשם ולהיפטר? **תלמוד לומר: "חרם מן האדם לא יפדה"** כלומר, שאם מצות החרם (עונש המוות) היא "מן האדם" שהוא חייב מיתה בידי אדם, אין הוא נפדה על ידי כסף.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:13
[Steinsaltz on Ketubot 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:13)

**ואין לי אלא מיתות חמורות** כגון מכה אביו וכיוצא בהן **שלא ניתנה שגגתן לכפרה,** שלא נתפרש בכתוב מה כפרתו של העושה אותן בשוגג, אבל **מיתות קלות** כגון חילול שבת **שניתנה שגגתן לכפרה,** שנתפרש שאם עושה אותן בשגגה מביא קרבן חטאת, **מנין** שגם להן אין כפרה בממון — **תלמוד לומר: "כל חרם"** המרבה גם שאר מיתות.


###### Steinsaltz on Ketubot 37b:14
[Steinsaltz on Ketubot 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/37b:14)

ושואלים: **ולא ממילא** (והאם לא מעצם הדבר) **מ**מה שנאמר ברציחה **"**ו**לא תקחו כפר** לנפש רוצח**"** (במדבר לה, לא) **שמעת מינה** [שומע אתה ממנה] **לא תשקול ממונא מיניה ותיפטריה** [אל תקח ממון ממנו ותפטרנו] ואם כן ריבוי הפסוק **"כל חרם" למה לי?** הלא כבר אנחנו יודעים זאת מפסוק אחר! **אמר רמי בר חמא: איצטריך** [צריך] שייכתב הדבר שנית, ומדוע — **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]