## Steinsaltz on Ketubot Daf 38a

###### Steinsaltz on Ketubot 38a:1
[Steinsaltz on Ketubot 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:1)

**הני מילי** [דברים אלה], שאין כפרה על ידי ממון, אמורים דווקא **היכא** [היכן, כאשר] **הרגו דרך עלייה,** שזו היא עבירה **שלא ניתנה** בה **שגגתו לכפרה,** שאם הרג נפש בשוגג בדרך זו, אינו נענש בגלות ואין לו כפרה מפורשת אחרת, **אבל** אם **הרגו** במזיד **דרך ירידה,** ש**ניתנה שגגתו,** אילו הרג בשוגג, **לכפרה** על ידי גלות, **אימא נישקול ממונא מיניה וניפטריה** [אמור שניטול ממון ממנו ונפטרנו], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הפסוק "כל חרם" שאין לו תקנה בכך.


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:2
[Steinsaltz on Ketubot 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:2)

**אמר ליה** [לו] **רבא: הא** [דבר זה] **מדתנא דבי** [ממה ששנה החכם מבית מדרשו] של **חזקיה נפקא** [הוא יוצא, נלמד], **דתנא דבי** [ששנה החכם בבית מדרשו] של **חזקיה:** נאמרו בכתוב אחד (ויקרא כד, כא) דין **מכה אדם ו**דין **מכה בהמה,** ועל ידי כך הם מושווים זה לזה בכתוב,


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:3
[Steinsaltz on Ketubot 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:3)

ומכאן נלמד: **מה מכה בהמה לא חלקת בו בין** שמכה אותה ב**שוגג ל**בין ב**מזיד, בין** ש**מתכוין** להכאה **ל**בין **שאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עלייה,** שבכל אלה לא באת **לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון,** שהוא חייב תשלומים בכל מקרה, **אף מכה אדם** והרגו **לא תחלוק בו בין שוגג למזיד, בין מתכוין לשאין מתכוין, בין דרך ירידה לדרך עליה** שלא **לחייבו ממון אלא** תמיד **לפוטרו ממון.** לומר שכל מי שהרג אדם בכל דרך ובכל אופן פטור מן התשלומים, ואם כן אין צורך בכתוב נוסף לזה!


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:4
[Steinsaltz on Ketubot 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:4)

**אלא אמר רמי בר חמא: איצטריך** [צריך] הכתוב של "כל חרם" (ויקרא כז, כט) לענין אחר, והוא: **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר], כי **הני מילי** [דברים אלה] שאין אדם משלם ומומת, זה רק **היכא** [היכן, כאשר] **סימא את עינו והרגו בה,** שעל ידי הפגיעה בעינו גרם גם למותו, **אבל היכא** [היכן] ש**סימא את עינו והרגו בדבר אחר — אימא נישקול ממונא מיניה** [אמור שנקח ממון ממנו] עבור הנזק שגרם לו באותה שעה שסימא את עינו, על כן השמיע לנו הכתוב שלא. **אמר ליה** [לו] **רבא: הא נמי** [דבר זה, שסימא את עינו והרגו בה, גם כן] **מאידך תנא דבי** [מדבר אחר ששנה בבית מדרשו] של **חזקיה נפקא** [הוא יוצא, נלמד] **דתנא דבי** [ששנה בבית מדרשו] של **חזקיה,** נאמר: **"עין תחת עין"** (שמות כא, כד), הרי זה למעט: שמשלם דמי עין בלבד, **ולא עין ונפש תחת עין.** הרי אנו למדים שבזמן שהוא נותן נפש על שהרג בהוצאת עין — אינו נותן כסף תמורת העין.


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:5
[Steinsaltz on Ketubot 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:5)

**אלא אמר רב אשי:** יש לחזור מפירושים אלה, ולומר כי **איצטריך** [צריך] בכל זאת לכתוב "כל חרם". כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס,** שדיני קנסות שבתורה אינם תלויים בערך הממשי של הנזק אלא גזירת הכתוב היא, ולכך הייתי אומר שהתורה מחמירה בו **אף על גב דמיקטיל** [אף על פי שזה שנהרג] **משלם** גם קנס, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאפילו תשלומי קנס איננו משלם. ושואלים: **ול**שיטת **רבה** ש**אמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס,** ובאמת **אף על גב דמיקטיל** [אף על פי שנהרג] הוא **משלם,** אם כן **האי** [הפסוק הזה], **"כל חרם", מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]? ומסבירים: חייבים לומר ש**סבר לה** [סבור הוא] רבה בפירוש המקרא הזה **כ**שיטת ה**תנא קמא** [הראשון] של **ר' חנניא בן עקביא,** שאומר שכתוב זה בא ללמדנו שהאומר "ערכו של יוצא ליהרג עלי" לא אמר כלום.


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:6
[Steinsaltz on Ketubot 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:6)

א משנה **נערה שנתארסה ו**אחר כך **נתגרשה,** ונאנסה — **ר' יוסי הגלילי אומר: אין לה קנס. ר' עקיבא אומר: יש לה קנס,** אבל כיון שהיא כבר היתה ארוסה ונתגרשה אינה עוד ברשות אביה, **וקנסה** הוא **לעצמה** ולא לאב.


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:7
[Steinsaltz on Ketubot 38a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:7)

ב גמרא **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוסי הגלילי?** — **אמר קרא** [הכתוב]: **"**כי ימצא איש נערה בתולה **אשר לא ארשה"** (דברים כב, כח), ומכאן נלמד: **הא** [הרי] אם **אורסה — אין לה קנס.** ושואלים: **ור' עקיבא,** כיצד הוא מפרש? ומסבירים: אם היא נערה **אשר לא ארשה** — יש לנהוג בה כדברי הכתוב וקנסה **לאביה, הא** [הרי] אם **אורסה** — הרי קנסה **לעצמה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:8
[Steinsaltz on Ketubot 38a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:8)

ומקשים על שיטת ר' עקיבא: **אלא מעתה,** לפי אותה דרך־פירוש, מה שאנחנו מדייקים מן הכתוב שעונש קנס הוא באונס **נערה ולא** באונס **בוגרת,** האם **הכי נמי** [כך גם כן] נאמר שיש לה קנס וקנסה יהיה **לעצמה?** וכן את הדיוק **"בתולה" ולא בעולה, הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שיש לה קנס וקנסה הוא **לעצמה?** חידוש כזה הלא לא מצאנו בשום מקום! **אלא** ודאי שמפרשים שהאונס בוגרת או בעולה **לגמרי** פטר אותו הכתוב מקנס, **הכא נמי** [כאן גם כן] לגבי "לא אורשה" צריך לפרש כי **לגמרי** פטר הכתוב אם אורסה!


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:9
[Steinsaltz on Ketubot 38a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:9)

ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **ר' עקיבא: האי** [הכתוב הזה] **"לא ארשה" מיבעי ליה לכדתניא** [צריך אותו לכפי ששנינו בברייתא אחרת]: מה שנאמר **"אשר לא ארשה"** — משמעות הפסוק היא **פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, שאין לה קנס,** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לאביה** (והיא שיטה שונה משיטתו במשנתנו). **ו**לכאורה אין צורך בכתוב מפורש כזה כי **הדין נותן,** כלומר, סברה היא שיהא כן, **הואיל ו**בכלל **אביה זכאי בכסף קידושיה,** שאם מקדש אותה לפני שבגרה, כסף הקידושין שייך לאב, **ו**כן **אביה זכאי בכסף קנסה.** ומכאן נדון: **מה כסף קידושיה אף על פי שנתארסה ונתגרשה,** אם מתקדשת שוב בעודה נערה, כסף הקידושין הוא **לאביה — אף כסף קנסה, אף על פי שנתארסה ונתגרשה** הוא **לאביה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:10
[Steinsaltz on Ketubot 38a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:10)

**אם כן** שהלכה זו נלמדת מן הסברה, **מה תלמוד לומר "אשר לא ארשה"** — הרי זה מקרא **מופנה** (מיותר) שאינו נחוץ לעניינו, והוא בא **להקיש לו ולדון הימנו** (ממנו) **גזירה שוה: נאמר כאן** בדין אנוסה **"אשר לא ארשה", ונאמר להלן** בדין מפותה **"**וכי יפתה איש בתולה **אשר לא ארשה"** (שמות כב, טו), **מה כאן** מפרש הכתוב באונס שמשלם **חמישים** כסף ("ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמישים כסף". דברים כב, כט) — **אף להלן,** במפתה, צריך לשלם **חמישים** כסף למרות שאין הסכום מפורש בכתוב, ומגזירה שווה זו נלמד גם להיפך: **ומה להלן,** במפותה, הוא משלם **שקלים,** ככתוב "כסף ישקול" (שמות כב טז), — **אף כאן** באונס, חמישים אלה שנאמרו — **שקלים** הם. ומצאנו איפוא שר' עקיבא דורש הלכה אחרת מהמילים "אשר לא אורשה".


###### Steinsaltz on Ketubot 38a:11
[Steinsaltz on Ketubot 38a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/38a:11)

ושואלים: **ור' עקיבא, מאי חזית** [מה ראית] שאת המילים **"אשר לא ארשה"** יש ללמוד **לגזירה שוה, ו**המלה **"בתולה"** הכתובה כאן באה **למעוטי** [למעט] **בעולה** שאין לה קנס,