## Steinsaltz on Ketubot Daf 39a

###### Steinsaltz on Ketubot 39a:1
[Steinsaltz on Ketubot 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:1)

**ומי מעברא** [והאם קטנה שנבעלה מתעברת]? **והתני** [והרי שנה] **רב ביבי קמיה** [לפני] **רב נחמן** ברייתא זו: **שלש נשים משמשות במוך,** כלומר, מותר להן לשים מוך בצוואר הרחם כדי להימנע מהריון, **אלו הן: קטנה, ו**זו שהיא כבר **מעוברת, ומניקה.** וטעמו של דבר: **קטנה — שמא תתעבר ותמות, מעוברת — שמא** תתעבר שנית ו**תעשה עוברה** הראשון **סנדל,** כלומר, שימעך בגלל העובר השני עליו, **מניקה — שמא** תתעבר וייפסק חלבה ו**תגמול את בנה** מיניקה לפני הזמן ויסתכן.


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:2
[Steinsaltz on Ketubot 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:2)

**ו**אמרו שם: **איזוהי קטנה** לענין זה — **מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן** או **יתר על כן — משמשת כדרכה והולכת,** אלו **דברי ר' מאיר.** כלומר, שקטנה פחות מבת אחת עשרה איננה מתעברת כלל ואין לה סכנה. **וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו** בכל המקרים **משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו** שלא יקרה מכשול, **משום שנאמר: "שמר פתאים ה'"** (תהלים קטז, ו). ומכאן שלא ייתכן שתתעבר ותלד כשהיא קטנה!


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:3
[Steinsaltz on Ketubot 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:3)

**וכי תימא דאיעברא** [ואם תאמר שהתעברה] **כשהיא נערה** בת שתים עשרה **ו**גם **אולידה** [ילדה] **כשהיא נערה** ומתה לפני שבגרה, אולם, **ובשיתא ירחי מי קא ילדה** [ובשישה חדשים האם יכולה ללדת]? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: אין בין** זמן **נערות ל**זמן **בגרות אלא ששה חדשים** והרי מתה לפני שבגרה! **וכי תימא** [ואם תאמר] ותפרש את דברי שמואל: **בציר** [פחות מכאן] משישה חדשים **הוא דליכא** [שאין], **הא טפי** [אבל יותר] — **איכא** [יש], שיש נערה המאחרת ליבגר והספיקה ללדת לפני בגרות — אולם דבר זה אי אפשר לומר, **הא** [הרי] **"אלא" קאמר** [אמר], משמע שכוונתו רק לזמן זה דווקא ולא יותר מזה!


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:4
[Steinsaltz on Ketubot 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:4)

**אלא,** יש לומר שלא היתה כוונת שאלת רבא האם היא בוגרת בקבר ובנה יורש אותה, אלא לעניין אחר; **הכי קמיבעיא ליה** [כך הסתפק לו]: האם **יש בגר בקבר ופקע** [ופקעה] תביעתו של ה**אב,** וכיון שכך אין מי שיזכה, ואין האונס משלם, **או דלמא** [שמא] **אין בגר בקבר, ולא פקע** [פקעה] זכות ה**אב. מר בר רב אשי בעי לה הכי** [שאל את השאלה הזו כך], בצורה זו: האם **מיתה עושה בגרות,** כלומר, האם דינה של מיתה עצמה כבגרות, שמפקיעה זכות האב, **או אין** המיתה עצמה **עושה בגרות?** ולשאלה זו לא נמצאה תשובה, ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה. ועל כל פנים רואים מכאן שמה שהיה ברור לאביי, שמיתה מפקיעה את חובת הקנס, היה בגדר ספק אצל רבא.


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:5
[Steinsaltz on Ketubot 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:5)

ועוד בענין דומה **בעי מיניה** [שאל אותו] **רבא מאביי: בא עליה,** על הנערה באונס, **ונתארסה** לאחר מכן, **מהו** הדין, האם הקנס לעצמה או לאביה? **אמר ליה** [לו] **מי כתיב** [האם נאמר] **"ונתן לאבי הנערה אשר לא ארוסה"?** הרי נאמר "כי ימצא איש נערה... אשר לא ארשה" (דברים כב, כח), משמע שלא היתה ארוסה בעבר, שיש הבדל בדין אם היתה מאורסת קודם שבא עליה, אבל אין הדבר תלוי אם נתארסה לאחר מכן. הקשה לו רבא: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] **הא דתניא** [זו ששנינו בברייתא]: **בא עליה** על הנערה **ונשאת** אחר כך, שהדין הוא שהקנס הוא **לעצמה** ולא לאביה, ומדוע לא תאמר אף שם כמו כן: **מי כתיב** [האם נאמר] **"ונתן לאבי הנערה אשר לא נשואה"?** והרי על אף שלא נאמר כך, אם נשאת אחר כך, זוכה היא בקנס!


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:6
[Steinsaltz on Ketubot 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:6)

ענה לו אביי: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם** [שם] יש מקום לשנות מלשון הכתוב, כי **הואיל ובגרות מוציאה מרשות אב, ונשואין מוציאין מרשות אב,** לפיכך יש לומר **מה** ב**בגרות** כש**בא עליה** באונס בעודה נערה **ובגרה** — קנסה הוא **לעצמה, אף נישואין** אם **בא עליה** באונס **ונשאת** לאחר מכן — קנסה **לעצמה. אלא אירוסין, מי קא מפקי מרשותא** [האם הם מוציאים מרשות] ה**אב לגמרי? הא תנן** [הרי שנינו במשנה]: **נערה המאורסה אביה ובעלה** יחד **מפירין לה נדריה.** משמע שעל ידי האירוסין עדיין לא יצאה לגמרי מרשות האב, ואין ללמוד אירוסין מבגרות, ואם כן באירוסין אין מקום לשאלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:7
[Steinsaltz on Ketubot 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:7)

א משנה **המפתה נותן** לאבי המפותה **שלשה דברים, והאונס** נותן לאבי האנוסה **ארבעה.** ומפרטים: **המפתה נותן בושת ופגם וקנס, ומוסיף עליו אונס שנותן את הצער.** ומלבד ענין זה **מה** ההבדל **בין** דין **אונס למפתה: האונס נותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער,** כאמור, וכן **האונס נותן** לאנוסה **מיד, והמפתה** איננו נותן לה מיד אלא **לכשיוציא,** כשלא ירצה לישא אותה, ישלם לה את מה שחייב לה: קנס, בושת ופגם. ועוד הבדל יש: **האונס שותה בעציצו** (בכלי שלו, בכלי שבחר לשתות ממנו), כלומר, חייב לשאת את הנערה, **והמפתה, אם רצה להוציא** (לא לכנוס) — **מוציא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:8
[Steinsaltz on Ketubot 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:8)

ומפרטים, **כיצד שותה בעציצו: אפילו היא** האנוסה **חיגרת, אפילו היא סומא** (עיוורת), **ואפילו היא מוכת שחין** — חייב לשאת אותה ואינו רשאי לגרשה. אולם אם **נמצא בה דבר ערוה,** כגון שזנתה בזמן נישואיה **או שאינה ראויה לבא בישראל,** כגון שהיא ממזרת — **אינו רשאי לקיימה, שנאמר: "ולו תהיה לאשה"** (דברים כב, כט), ואנחנו מדייקים בלשון שתהא על כל פנים **אשה הראויה לו** מצד הדין.


###### Steinsaltz on Ketubot 39a:9
[Steinsaltz on Ketubot 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39a:9)

ב גמרא אמרנו שהאונס משלם בעד הצער. ושואלים: **צער דמאי** [של מה] בעד איזה צער הוא משלם? **אמר אבוה** [אביו] של **שמואל: צער שחבטה** והפילה **על גבי קרקע** כשאנס אותה. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **ר' זירא: אלא מעתה,** אם **חבטה על גבי שיראין** (משי), במקרה זה **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שהוא **פטור** לשלם בעד הצער? **וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר: כך הוא גם כן] — **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: אונס אינו משלם את הצער** וטעמו של דבר — **מפני**