## Steinsaltz on Ketubot Daf 39b

###### Steinsaltz on Ketubot 39b:1
[Steinsaltz on Ketubot 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:1)

**שסופה להצטער תחת בעלה** בכגון אותו צער שמחמת הביאה. **אמרו לו: אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון.** משמע שהצער שבאונס הוא צער שנגרם ישירות מהביאה עצמה ולא הצער שבא מסיבה אחרת שבאותו מקרה! **אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: צער של פיסוק הרגלים** בשעת ביאה. **וכן הוא אומר: "ותפשקי את רגליך לכל עובר"** (יחזקאל טז, כה).


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:2
[Steinsaltz on Ketubot 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:2)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שיש בזה צער, ומשלם על צער כזה — **מפותה נמי** [גם כן] צריך היה לשלם! **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: משל** של זו ה**מפותה למה הדבר דומה — לאדם שאמר לחבירו: קרע שיראין** (משי) **שלי והפטר,** שאם עשה כדבריו, הוא פטור. ואף זו, כיון שנבעלה מרצונה, בודאי מוחלת לו ואיננו מתחייב על מה שציער אותה. על עצם ההשוואה ל"קרע שיראין שלי", תוהים: **שלי?!** וכי הנזק רק שלה? הלא **דאבוה נינהו** [של אביה הוא] שהרי הקנס והתשלומים מגיעים לאביה, וכיצד יכולה היא למחול עליהם? **אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** יש לחזור מהתירוצים הקודמים ולומר כך: **פקחות שבהן,** שבין הנשים, **אומרות: מפותה אין לה צער** בשעת ביאה, שכיון שעושה מרצונה — אינה מצטערת בכך.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:3
[Steinsaltz on Ketubot 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:3)

ושואלים: **והא קא חזינן דאית לה** [והרי אנו רואים שגם אשה הנבעלת ברצון וכגון זו הנישאת יש לה] כאב בשעת ביאה ראשונה? **אמר אביי: אמרה לי אם** (אומנתי) שהצער הזה אינו קשה כל כך, שהוא **כמיא חמימי על רישיה דקרחא** [כמו מים חמים על ראשו של איש קרח]. **רבא אמר: אמרה לי בת רב חסדא** (אשתו): **כי ריבדא דכוסילתא** [כמו דקירה של סכין הקזה]. **רב פפא אמר: אמרה לי בת אבא סוראה** (אשתו): הכאב הוא **כי נהמא אקושא בחינכי** [כמו לחם קשה בחניכיים], שכאשר נבעלת האשה מרצונה הצער הוא מועט, ואינו צריך לשלם עליו.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:4
[Steinsaltz on Ketubot 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:4)

א שנינו במשנה ש**האונס נותן מיד** ו**המפתה לכשיוציא וכו'.** ותוהים: **לכשיוציא?!** וכי **אשתו היא?** הרי עדיין לא נשא אותה, ואם כן מדוע אומרים לכשיוציא? **אמר אביי: אימא** [אמור, הכוונה היא] **לכשלא יכנוס.** כלומר, אם רוצה לשאתה — אינו משלם, אבל אם אינו רוצה לכונסה — משלם. **תניא נמי הכי** [שנויה גם כן בברייתא] במפורש: **אף על פי שאמרו המפתה נותן** קנס **לכשלא יכנוס,** מכל מקום **בושת ופגם נותן מיד.** ועוד נאמר שם: **ואחד האונס ואחד המפתה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב.** שאף על פי שהאונס חייב לשאת את האנוסה, היא או אביה יכולים לסרב.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:5
[Steinsaltz on Ketubot 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:5)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] בענין **מפותה — כתיב** [נאמר]: **"אם מאן ימאן אביה** לתתה לו**"** (שמות כב, טז), ודרשו חכמים: **אין לי אלא אביה** שיכול למאן, **היא עצמה מנין** שיכולה למאן בו — **תלמוד לומר: "ימאן", מכל מקום,** שמכפל הלשון למדים שאף היא רשאית למאן.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:6
[Steinsaltz on Ketubot 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:6)

**אלא אונס,** מניין לנו דין זה? **בשלמא איהי** [נניח היא] שיכולה למאן — **כתיב** [נאמר]: **"ולו תהיה** לאשה**"** (דברים כב, כט), משמע "תהיה" היא — **מדעתה** ומרצונה. **אלא אביה מנלן** [מניין לנו] שיכול לעכב?


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:7
[Steinsaltz on Ketubot 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:7)

**אמר אביי:** יש סברה בדבר: **שלא יהא חוטא נשכר,** שאם אין אביה יכול למאן, נמצא שעל ידי שחטא בה ואנסה יוכל לשאתה למרות סירובו של אביה. **רבא אמר: קל וחומר** הוא, **ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד,** שהרי היא עצמה התרצתה לו, בכל זאת **בין היא ובין אביה יכולין לעכב — אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כל שכן** ששניהם יכולים לעכב.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:8
[Steinsaltz on Ketubot 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:8)

ומסבירים: **רבא לא אמר כאביי** ומדוע — **כיון דקא** [שהוא] **משלם קנס** אם כן **לאו** [לא] **חוטא נשכר הוא,** שאינו מרויח מן האונס, שהרי הוא משלם כמוהר הבתולות גם כאשר הוא נושא אותה. **אביי לא אמר כרבא,** וטעמו הוא: **מפתה דאיהו מצי מעכב** [שהוא עצמו יכול לעכב], כלומר, הוא יכול להחליט אם הוא רוצה לשאתה או לא — **אביה נמי מצי מעכב** [גם כן יכול לעכב], **אונס דאיהו לא מצי מעכב** [שהוא עצמו אינו יכול לעכב] וחייב לשאתה בעל כרחו, אפשר היה לומר ש**אביה נמי לא מצי מעכב** [גם כן אינו יכול לעכב].


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:9
[Steinsaltz on Ketubot 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:9)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **אף על פי שאמרו אונס נותן מיד, כשיוציא הוא אין לה עליו כלום.** מתחילה תוהים על עצם הלשון: **כשיוציא?! מי מצי מפיק לה** [האם הוא יכול להוציא אותה]?! והרי הכתוב אומר שאסור לו לגרש אותה! אלא **אימא** [אמור], תקן את הלשון, כך: **כשתצא היא,** אם היא רוצה להתגרש ממנו ותובעת ממנו גט **אין לה עליו כלום** כל תביעה נוספת של ממון. וכן אם **מת** ובטלו נישואיהם לא על ידי גירושין אלא על ידי מיתה — **יצא כסף קנסה בכתובתה,** שכיון ששילם כבר קנס כמוהר הבתולות, הרי כסף הקנס הוא במקום תשלום הכתובה. **ר' יוסי בר' יהודה אומר:** אף אנוסה **יש לה כתובה מנה** (ככתובתה של כל אשה שאינה בתולה).


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:10
[Steinsaltz on Ketubot 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:10)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם חולקים], כשדנו אם יש לה כתובה. ומסבירים, **רבנן סברי** [סבורים]: **טעמא מאי תקינו רבנן** [מה טעם תיקנו חכמים] **כתובה** לאשה — **כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה,** שכשהדבר יהיה קשור בהוצאה כספית יתעכב הדבר, **והא לא מצי מפיק לה** [וזו, האנוסה, הרי אינו יכול להוציאה] שהרי מדין תורה אסור לו לגרשה, ולכן אין לה כתובה. **ור' יוסי בר' יהודה סבר: הא נמי מצער לה** [זה גם כן יכול הוא לצער אותה] **עד דאמרה** [שאומרת] **היא "לא בעינא לך** [אינני רוצה אותך] **"**ויגרשנה, ולכן תיקנו גם לה כתובה של מנה, כדי שלא ימהר לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Ketubot 39b:11
[Steinsaltz on Ketubot 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/39b:11)

ב שנינו במשנה **אונס שותה בעציצו,** שחייב לשאת את אנוסתו, מה שאין כן המפתה שאינו חייב לשאת את מפותתו. **אמר ליה** [לו] **רבא מפרזקיא לרב אשי: מכדי מיגמר גמרי מהדדי** [הלא למודים הם אונס ומפתה זה מזה] לענין סכום הקנס, משמע שדיניהם דומים זה לזה, ואם כן,