## Steinsaltz on Ketubot Daf 40b

###### Steinsaltz on Ketubot 40b:1
[Steinsaltz on Ketubot 40b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:1)

**מעשה מחט** (חייט) שמלאכתו פשוטה ושוויו מועט — ישלם גם כן **שלשים?!** אלא ודאי יש לומר שזו היא גזירת התורה, ואינה מבדילה בטיבו של הניזק, ואף באנוסה אפשר לומר כן!


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:2
[Steinsaltz on Ketubot 40b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:2)

**אלא אמר ר' זירא,** ודאי שאין הבושת והפגם בכלל החמישים, ויש להוכיח זאת באופן אחר: **אילו באו עליה שנים, אחד** בא עליה **כדרכה, ואחד** בא עליה **שלא כדרכה,** האם **יאמרו** שמי ש**בעל** בתולה **שלימה** משלם **חמשים,** ומי ש**בעל** אותה כשהיא **פגומה,** שכבר נבעלה מקודם שלא כדרכה, משלם גם כן **חמשים?** אלא ודאי תשלום חמישים הוא תשלום קצוב של קנס, והשאר משתנה בהתאם לפרטי המעשה. **אמר ליה** [לו] **אביי:** גם זו אינה הוכחה, כי **אי הכי** [אם כך] **גבי עבד נמי** [גם כן] **יאמרו:** אם נגח השור **עבד בריא** — משלם **שלשים,** ואם נגח **עבד מוכה שחין** — משלם **שלשים?!**


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:3
[Steinsaltz on Ketubot 40b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:3)

**אלא אמר אביי,** להוכיח באופן אחר שאין הבושת והפגם בכלל החמישים, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"תחת אשר ענה"** (דברים כב, כט), **הני** [תשלומים אלה] של הקנס הם **תחת אשר עינה** בלבד, ו**מכלל** זה נלמד **דאיכא** [שיש] עוד תשלומים נוספים של **בושת ופגם** שלא נמנו בכתוב זה משום שאינם בכלל העינוי. **רבא אמר** הוכחה אחרת, **אמר קרא** [הכתוב]: **"ונתן האיש השכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף"** (דברים כב, כט), ההדגשה של "השוכב עמה" באה לומר: עבור **הנאת שכיבה** נותן הוא **חמשים, מכלל** זה נלמד **דאיכא** [שיש] עוד תשלומי **בושת ופגם** שאינם משום הנאת השכיבה, ואותם הוא מוסיף על הקנס.


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:4
[Steinsaltz on Ketubot 40b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:4)

שואלים בענין אחר: **ואימא לדידה** [ואמור שאת התשלומים הנוספים הללו ישלם לה] ולא לאביה? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"**בין אב לבתו **בנעריה בית אביה"** (במדבר ל, יז), ומכאן למדים: **כל שבח נעוריה,** כל מה שהיא מרוויחה בנעוריה בכל אופן שהוא — שייך **לאביה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:5
[Steinsaltz on Ketubot 40b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:5)

ושואלים: **ואלא הא** [זו] ש**אמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת** שייכים **לאביה — שנאמר: "וכי ימכר איש את בתו לאמה"** (שמות כא, ז), מההיקש של בת לאמה למדים: **מה אמה מעשה ידיה לרבה** (אדוניה), שהרי לכך נמכרה — **אף בת מעשה ידיה לאביה.** אולם הוכחה מסובכת זו **למה לי? תיפוק ליה** [תצא לו] ההוכחה במישרין **מ"בנעריה בית אביה"! אלא,** ודאי אין ללמוד מן הכתוב "בנעוריה בית אביה" כי **ההיא** (אותה הלכה) **בהפרת נדרים הוא דכתיב** [שנאמר], שלענין נדרים שנדרה הרי היא ברשות האב, בהיותה בנעוריה בבית אביה, ואביה מיפר לה את נדריה, אבל אין ללמוד מכאן לענין ממונות,


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:6
[Steinsaltz on Ketubot 40b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:6)

**וכי תימא נילף מיניה** [ואם תאמר נלמד מכאן] שכשם שלענין נדרים היא ברשות אביה, כך לענין ממון היא ברשות אביה, הרי זה בניגוד לכלל ש**ממונא מאיסורא לא ילפינן** [ממון מאיסור אין אנו למדים], **וכי תימא נילף מקנסא** [ואם תאמר נלמד מקנס], שכשם שמפורש בתורה שהקנס מגיע לאביה, אף ממון המגיע לה ממעשה ידיה גם הוא לאביה, אולם דבר זה הוא כנגד הכלל ש**ממונא מקנסא לא ילפינן** [דין חיוב ממון מקנס אין אנו למדים], שקנס הוא חידוש לעצמו, ואיננו מלמד לגבי שאר חיובי ממונות. **אלא** יש לומר כי **מסתברא** [מסתבר] על פי ההגיון, כי של **אביה הוי** [הוא] תשלום בושת ופגם, כיון **דאי בעי** [שאם היה רוצה] הלא **מסר לה** (אותה) לנישואין **למנוול ומוכה שחין,** והיתה לה בושת על ידי כך, וכיון שבושתה תלויה בו, לכן התשלום עבור בושת, שלו הוא.


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:7
[Steinsaltz on Ketubot 40b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:7)

א נאמר במשנה שלגבי **פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת,** ורואים בכמה פחת מחירה. ושואלים: **היכי שיימינן לה** [איך אומדים אותה] לענין זה? **אמר אבוה** [אביו] של **שמואל: אומדין כמה אדם רוצה ליתן** ולהוסיף **בין שפחה בתולה לשפחה בעולה לשמשו** (לשרת אותו).


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:8
[Steinsaltz on Ketubot 40b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:8)

ותוהים: **שפחה בעולה לשמשו מאי נפקא ליה מינה** [מה יוצא לו מזה] אם בתולה היא או בעולה היא? שכיון שמשתמש בה לעבודה בלבד מה ההבדל עבורו אם היא בתולה או בעולה? **אלא** ההבדל **בין שפחה בעולה לשפחה שאינה בעולה** הוא באופן שרוצה **להשיאה לעבדו.** ושואלים עוד: **ולעבדו מאי נפקא ליה מינה** [מה יוצא לו מזה] מה איכפת לו איזו שפחה תהיה נשואה לעבד? ומשיבים: **בעבד שיש לו לרבו קורת רוח הימנו** והאדון רוצה לעשות לעבד גם כן נחת רוח, ולכן רוצה לחפש עבורו שפחה בתולה דווקא, וכיוון שיש הבדל במחירה, ההבדל הזה הוא סכום הפגם שיש לשלם לאנוסה.


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:9
[Steinsaltz on Ketubot 40b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:9)

ב משנה **כל מקום שיש מכר,** כלומר, בזמן שיש זכות לאב למכור את בתו לאמה, כשהיא קטנה — **אין קנס** אם נאנסה. **וכל מקום שיש קנס,** כלומר, שהיא נערה — **אין מכר,** אין זכות לאב למכור. ופירוט הדברים: **קטנה — יש לה מכר,** שהיא נמכרת על ידי האב **ואין לה קנס, נערה — יש לה קנס ואין לה מכר. הבוגרת — אין לה לא מכר ולא קנס.**


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:10
[Steinsaltz on Ketubot 40b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:10)

ג גמרא **אמר רב יהודה אמר רב:** משנה **זו דברי ר' מאיר** היא, **אבל חכמים אומרים: יש לה קנס** גם **במקום** שיש בה **מכר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות** (שאז נעשית נערה) **— יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות עד שתיבגר — יש לה קנס ואין לה מכר,** אלו **דברי ר' מאיר. שהיה ר' מאיר אומר** כלל: **כל מקום שיש מכר — אין קנס, וכל מקום שיש קנס — אין מכר. וחכמים אומרים: קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ועד שתיבגר — יש לה קנס.**


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:11
[Steinsaltz on Ketubot 40b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:11)

תחילה תוהים על לשון חכמים בברייתא: **קנס — אין** [כן], **מכר — לא?!** האם לדעתם אין רשאי למכור אותה לאמה כשהיא קטנה? אלא **אימא** [אמור, תקן]: **אף קנס** יש לה **במקום** שיש בה גם **מכר. אמר רב חסדא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' מאיר?** — **אמר קרא** [הכתוב] באונס: **"ולו תהיה לאשה"** (דברים כב, כט) — **במהוה** (במשיאה) **עצמה הכתוב מדבר.** שהיא בגיל שיכולה להשיא את עצמה, ואם כן צריכה היא להיות לפחות נערה, הנחשבת כבת דעת וברשות עצמה. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה טעמם? — **אמר ריש לקיש: אמר קרא** [הכתוב] **"נערה"** והכתיב שם הוא "נער", וכתיב חסר זה בא ללמד ש**אפילו קטנה במשמע.**


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:12
[Steinsaltz on Ketubot 40b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:12)

מספרים: **שמעה** [שמע את ההלכה הזאת] **רב פפא בריה** [בנו] של **רב חנן מ**המקום הנקרא **בי כלוחית, אזל** [הלך] ו**אמרה קמיה** [לפני] **רב שימי בר אשי. אמר ליה** [לו] רב שימי: **אתון, אהא מתניתו לה** [אתם, על זה, על בעיה זו אתם שונים אותה] את השמועה הזאת, **אנן, אהא מתנינן לה** [אנו, לפי מסורות שבידינו, על דבר זה אנו שונים אותה], ש**אמר ריש לקיש: המוציא שם רע על הקטנה פטור** מקנס, **שנאמר: "ונתנו לאבי הנערה"** (דברים כב, יט), **"נערה"** בכתיב **מלא דיבר הכתוב.** ללמד שדין זה הוא רק בנערה ולא בקטנה, משמע שאם המלה כתובה חסר, היינו למדים שאף קטנה בכלל זה.


###### Steinsaltz on Ketubot 40b:13
[Steinsaltz on Ketubot 40b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/40b:13)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אדא בר אהבה: טעמא** [הטעם, דווקא] **דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **"נערה"** מלא, **הא לאו הכי הוה אמינא** [הרי לולא זה הייתי לכאורה אומר] ש**אפילו קטנה** בכלל דין זה? אולם איך אפשר לומר כך? **והא כתיב** [והרי נאמר]: **"ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער. והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה"** (דברים כב, כ-כא), ש"נער" בכתיב חסר נאמרה כאן, וחייבים לומר שכאן מדובר בנערה שהיא כבר בת דעת ובת עונשין, שהרי **קטנה לאו בת עונשין היא! אלא** כך צריך לומר: **כאן** בענין מוציא שם רע **נערה** דווקא ולא קטנה, וכיון שרק בדין זה כתובה המלה "נערה" מלא (דברים כב, יט), נלמד מכאן: **הא** [הרי] **כל מקום שנאמר "נער"** בכתיב חסר של נערה — **אפילו קטנה במשמע.**