## Steinsaltz on Ketubot Daf 42a

###### Steinsaltz on Ketubot 42a:1
[Steinsaltz on Ketubot 42a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:1)

אבל **מעשה ידיה ו**כן **מציאתה, אף על פי שלא גבתה,** כגון שעדיין לא קיבלה את שכר עבודתה, גם אם **מת האב — הרי הן של אחין** שהם יורשי האב, שכיון שזכתה באלה בחיי האב, נעשו כרכושו, והאחים יורשים אותו.


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:2
[Steinsaltz on Ketubot 42a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:2)

א גמרא על המשנה שואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] במשנה זו? הלא **תנינא** [שנינו] כבר: **המפתה נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת ופגם וקנס, מוסיף עליו אונס שנותן את הצער!** ומשיבים: **לאביה איצטריך ליה** [הוצרך לו], כלומר, החידוש אינו בפירוט החיובים שלו, אלא בכך שהכל ניתן לאביה. ושואלים: **לאביה נמי פשיטא** [גם כן פשוט] הדבר **מדקא יהיב** [ממה שנותן] **מפתה** תשלום כל עיקר, הרי בודאי לאביה הוא נותן, **דאי** [שאם] **לעצמה** הוא נותן — **אמאי יהיב** [מדוע בכלל נותן] **המפתה** קנס? הלא **מדעתה עבד** [עשה] מה שעשה, וכיצד היא יכולה לתבוע ממנו פיצויים על מה שעשה מרצונה?


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:3
[Steinsaltz on Ketubot 42a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:3)

ומסבירים: בגלל המקרה שבסיפא, ש**עמדה בדין** ואחר כך מת האב לפני שהספיקה לגבות **איצטריכא ליה** [הוצרכה לו] לשנות, ומשום **פלוגתא** [המחלוקת] של **ר' שמעון ורבנן** [וחכמים] בשאלה האם הבנים יורשים את הפיצויים הללו מן האב, או אינם יורשים והקנס לעצמה.


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:4
[Steinsaltz on Ketubot 42a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:4)

ב **תנן התם** [שנינו במשנה שם] במסכת שבועות, מי שאמר לאחר: **"אנסת** את בתי, או **פיתית את בתי", והוא,** הנתבע, **אומר: "לא אנסתי ולא פיתיתי",** ואמר לו האב: **"משביעך אני", ואמר** הנתבע: **"אמן", ואחר כך הודה** שאכן אנס או פיתה את הבת — הרי זה **חייב,** הן בתשלומים של אונס או מפתה, והן בתוספת חומש ובהבאת קרבן על שבועת שקר.


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:5
[Steinsaltz on Ketubot 42a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:5)

**ר' שמעון פוטר.** וטעמו: **שאינו משלם קנס על פי עצמו.** ולכן, גם אם היה מודה לאב מתחילה — לא היה צריך לשלם, ואי אפשר לומר שרק בשל השבועה יצטרך לשלם דבר שבעצם אפשר לתבוע ממנו רק כשיש עדים. **אמרו לו** חכמים: **אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו — אבל משלם בושת ופגם על פי עצמו,** ואם כן יש כאן תביעת ממון שכפר בה, ובמקרה כזה, כאשר הודה שנשבע לשקר משלם ומביא קרבן.


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:6
[Steinsaltz on Ketubot 42a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:6)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **אביי מרבה, האומר לחבירו: "אנסת** או **פיתית את בתי והעמדתיך בדין** על זה **ונתחייבת לי ממון"** ולא שילמת, **והוא,** הנתבע, **אומר: "לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון". ונשבע** הנתבע על דבריו, **ו**אחר כך **הודה — ל**דעת **ר' שמעון מאי** [מה] הדין?


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:7
[Steinsaltz on Ketubot 42a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:7)

האם נאמר: **כיון** ש**עמד בדין** וכבר נתחייב — **ממונא הואי, ומיחייב עליה** [ממון הוא, וחייב עליו] **קרבן שבועה,** כדין כל הכופר בתביעת ממון. **או דלמא** [שמא], **אף על גב** [אף על פי] ש**עמד בדין,** עיקרו של הכסף **קנס הוי** [הוא]? **אמר ליה** [לו]: מכיון שנתחייב כבר בדין הרי **ממונא הוי, ומיחייב עליה** [ממון הוא, וחייב עליו] **קרבן שבועה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:8
[Steinsaltz on Ketubot 42a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:8)

**איתיביה** [הקשה לו] אביי מברייתא, **ר' שמעון אומר: יכול האומר לחבירו "אנסת ופיתית את בתי", והוא,** הנתבע, **אומר: "לא אנסתי ולא פיתיתי",** או שטוען: **"המית שורך את עבדי", והוא אומר: "לא המית". או שאמר לו עבדו: "הפלת את שיני וסימית את עיני** ואתה צריך לשחררני **", והוא,** האדון, **אומר: "לא הפלתי ולא סימיתי", ונשבע** הנתבע על טענתו, **והודה** לאחר מכן, **יכול יהא חייב** קרבן משום שבועת כפירת ממון —


###### Steinsaltz on Ketubot 42a:9
[Steinsaltz on Ketubot 42a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/42a:9)

**תלמוד לומר** בכתוב המדבר בקרבן שבועה: **"וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר"** (ויקרא ה, כא-כב), **מה אלו מיוחדין שהן ממון,** שכל הדברים המנויים באותו כתוב הם חיובי ממון שבין אדם לחבירו, **אף כל** חיובים **שהן** תביעות של **ממון, יצאו אלו** של האונס, המפתה וכיוצא בהם, **שהן קנס.**