## Steinsaltz on Ketubot Daf 43a

###### Steinsaltz on Ketubot 43a:1
[Steinsaltz on Ketubot 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:1)

**ו**כלל הוא ש**מודה בקנס פטור. ו**מסבירים: **רבנן סברי** [חכמים סבורים] **כי קא תבע** [שכאשר האב תובע] בבית דין — **בושת ופגם קא תבע** [הוא תובע] ואין עיקר כוונתו לקנס, ואם כן יש כאן תביעת ממון שכיחש בה.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:2
[Steinsaltz on Ketubot 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:2)

ושואלים: אם כן, לפי הסבר זה **במאי קא מיפלגי** [במה באיזה ענין חלוקים הם]? **אמר רב פפא: ר' שמעון סבר** כי **לא שביק איניש מידי דקיץ** [אין אדם מניח מלתבוע דבר שהוא קצוב], כגון תביעת הקנס, **ותבע מידי דלא קיץ** [ותובע דבר שאינו קצוב], כגון תביעת בושת ופגם. ומשום כך, תביעה של אונס, בעיקרה היא תביעת הקנס. **ו**אילו **רבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי **לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר** [אין אדם מניח מלתבוע דבר שכאשר מודה בו אין הנתבע נפטר], כמו בושת ופגם **ותבע מידי דכי** [ותובע דבר שכאשר] **מודה ביה** [בו] הנתבע **מיפטר** [ייפטר], ולכן יש לומר שעיקר התביעה היתה לגבי בושת ופגם.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:3
[Steinsaltz on Ketubot 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:3)

א **בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' אבינא מרב ששת: בת הניזונת מן האחין.** כלומר, שאביה מת והאחים מפרנסים אותה ממה שירשו מאביהם — שהאב מתחייב בין שאר תנאי הכתובה לספק מזונות הבת מרכושו — בת זו, **מעשה ידיה למי** הם שייכים?


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:4
[Steinsaltz on Ketubot 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:4)

האם לומר ש**במקום אב קיימי** [עומדים] האחים, ו**מה התם** [שם] כשהאב קיים — **מעשה ידיה לאב, הכא נמי** [כאן גם כן] **מעשה ידיה לאחין, או דלמא לא דמי** [שמא אין דומה] **לאב,** ומדוע — **התם, מדידיה מיתזנא** [שם, משלו היא ניזונה] ולכן ראוי שיהיו מעשי ידיה שלו, ואולם **הכא לאו מדידהו מיתזנא** [כאן לא משלהם היא ניזונה] אלא מן הירושה, ולכן אין להם זכות במעשה ידיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:5
[Steinsaltz on Ketubot 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:5)

**אמר ליה** [לו] רב ששת: **תניתוה** [כבר למדתם אותה], כלומר, אפשר ללמוד תשובה לשאלה זו מדברי המשנה, ששנינו: **אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן.** הרי שאף שהאלמנה ניזונה על פי תנאי הכתובה, ומקבלת מזונות מן הירושה, מכל מקום מעשי ידיה של היתומים, והוא הדין לבת הניזונה מן האחים.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:6
[Steinsaltz on Ketubot 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:6)

ודוחים: **מי דמי** [האם הדבר דומה]? **אלמנתו לא ניחא ליה** [נוח לו] ואין לו ענין מיוחד **בהרווחה** ובנוחיות שלה, כלומר, אין לנו הוכחה שרצונו שתחיה ברווחה, ולכן נותן לה בדיוק כפי תנאי הכתובה, ומעשה ידיה ליורשים. ואולם **בתו,** ודאי **ניחא ליה** [נוח לו] **בהרווחה** שלה, ורוצה שתקבל את הכל בשלימות, ומעשה ידיה יהיו ברשותה להרווחה יתירה.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:7
[Steinsaltz on Ketubot 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:7)

ושואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**בתו עדיפא ליה** [עדיפה לו] **מאלמנתו? והאמר** [והרי אמר] **ר' אבא אמר ר' יוסי:** מי שמת והותיר אחריו אלמנה ובת, **עשו** דין **אלמנה אצל הבת** שגם לה יש זכות להיזון מן הירושה **כ**דין **בת אצל אחין בנכסין מועטין,** שאינם מספיקים לפרנס את הבת ואת הבנים במשך שנים עשר חודש,


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:8
[Steinsaltz on Ketubot 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:8)

ו**מה הבת אצל אחין,** הכלל הוא: **הבת ניזונת** מן הנכסים, **והאחין** אם אין להם מה לאכול — ילכו ו**ישאלו** (יקבצו נדבות) **על הפתחים. אף אלמנה אצל הבת — אלמנה ניזונת, והבת תשאל על הפתחים.** ומכאן שעדיפה לאדם אלמנתו מאשר בתו! ומסבירים: אין הדברים דומים, ש**לענין** מניעת **זילותא** [זלזול] — **אלמנתו** אכן **עדיפא ליה** [עדיפה לו]. שבמקרה שאחת מהן צריכה לחזור על הפתחים — מעדיף הוא שתהיה זו בתו ולא אלמנתו. אולם **לענין הרווחה** ונוחיות — **בתו עדיפא ליה** [עדיפה לו].


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:9
[Steinsaltz on Ketubot 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:9)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** על מסקנתו של רב ששת שמעשה ידיה לאחין, שנינו במשנתנו: **מעשה ידיה ומציאתה** של האב **אף על פי שלא גבתה,** ואם **מת האב — הרי הן של אחין,** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] שזכה האב במעשה ידיה **בחיי האב** ומשמת מורישו לבניו, **הא** [הרי] שכר מעשה ידיה שעשתה **לאחר מיתת האב — לעצמה** הוא. **מאי לאו** [האם לא] מדובר כאן גם **ב**בת כזו ש**ניזונת** מן הנכסים? ודוחים: **לא,** מדובר כאן **בשאינה ניזונת** מן הנכסים, והיא מפרנסת את עצמה ממעשה ידיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:10
[Steinsaltz on Ketubot 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:10)

ושואלים: **אי** [אם] מדובר **בשאינה ניזונת — מאי למימרא** [מה יש לומר, להשמיענו] בזה? הלא מובן מאליו שכך הוא. ש**אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **יכול הרב** (האדון) **לומר לעבד "עשה עמי** (עבוד אצלי) **ואיני זנך",** שאין על האדון חובה הלכתית לפרנס את העבד. אולם **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **בעבד כנעני,** ש**לא כתיב ביה** [נאמר בו] **"עמך",** ואין עליו חובה לפרנסו.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:11
[Steinsaltz on Ketubot 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:11)

**אבל עבד עברי דכתיב ביה** [שנאמר בו] **"עמך"** (דברים טו, טז), שמשמעות הכתוב שהעבד העברי חי עם אדוניו כשווה לו — **לא,** שאין האדון רשאי לתבוע ממנו לעבוד אלא אם כן מפרנס אותו. **כל שכן בתו,** שוודאי אי אפשר לומר שנערה זו תעבוד, והאחים יקבלו את דמי עבודתה ולא יפרנסו אותה!


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:12
[Steinsaltz on Ketubot 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:12)

**אמר רבה בר עולא: לא נצרכה אלא להעדפה.** שאין מדובר כאן שהאחים יטלו את כל מעשה ידיה ולא יתנו לה כלום, אלא השאלה היא כאשר מרובה שכר מעשה ידיה יותר ממזונותיה, ונשאר לה עודף מסויים, למי מגיע הסכום הזה. **אמר רבא** כנגד דברי רבה בר עולא: וכי **גברא רבה** [אדם גדול] **כרב יוסף לא ידע דאיכא** [אינו יודע שיש] אפשרות להסביר ב**העדפה, וקמותיב תיובתא** [ומקשה קושיה על רב ששת]? — ודאי לא ייתכן לומר כך.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:13
[Steinsaltz on Ketubot 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:13)

**אלא אמר רבא: רב יוסף מתניתין גופא קשיא ליה** [המשנה שלנו עצמה היתה קשה לו] ומשום כך הגיע למסקנתו. **דקתני** [ששנה בה]: **מעשה ידיה ומציאתה, אף על פי שלא גבתה.** ודקדק בלשון המשנה: **מציאתה ממאן גביא** [ממי היא גובה], הרי אין כאן מקום למושג "גביה"?


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:14
[Steinsaltz on Ketubot 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:14)

**אלא לאו הכי קאמר** [האם לא כך אמר], כך צריך לפרש את הדברים: **מעשה ידיה** עצמם הם **כמציאתה, מה מציאתה בחיי האב** שייכת **לאב,** ו**לאחר מיתת האב** שייכת **לעצמה, אף מעשה ידיה נמי** [גם כן]: **בחיי האב** שייכים **לאב,** ו**לאחר מיתת האב** שייכים **לעצמה,** גם כשניזונת מהירושה. ומסכמים: אכן, מתוך דיוק זה **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא, שמדובר במעשה ידיה עצמם ולא בהעדפה, ושלא כדברי רב ששת.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:15
[Steinsaltz on Ketubot 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:15)

**איתמר נמי** [נאמר גם כן] דבר זה בהלכה בשם אמוראים, ש**אמר רב יהודה אמר רב: בת הניזונת מן האחין** בכל זאת **מעשה ידיה לעצמה. אמר רב כהנא: מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **דכתיב** [שנאמר] בעבדים: **"והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם"** (ויקרא כה, מו) ואומרים שלשון זו באה להדגיש: **אותם,** את העבדים הכנענים בלבד אתם מנחילים **לבניכם, ולא** את **בנותיכם לבניכם. מגיד** כתוב זה **שאין אדם מוריש** כל **זכות** שיש לו אצל **בתו, לבנו.** שהזכויות שהיו לאב בבתו, הן זכויות אישיות, ואולם אינן דבר שמעביר בירושה.


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:16
[Steinsaltz on Ketubot 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:16)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבה:** מניין יודע אתה שהכוונה היא לענין זכות האב במעשה ידיה, **ואימא** [ואמור] ש**בפיתוי הבת, וקנסות וחבלות** שאירעו לה **הכתוב מדבר,** שאין זכות האב בקנסות ובפיצויים המגיעים לבת עוברת ליורשיו אחריו. **ו**אכן **כן תנא** [שנה במפורש] **רב חנינא: בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר!**


###### Steinsaltz on Ketubot 43a:17
[Steinsaltz on Ketubot 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/43a:17)

על לשון זו שואלים: **חבלות,** הלא **צערא דגופא נינהו** [צער הגוף הן] ואנו יודעים שהפיצוי על דבר שגרם צער לבת איננו שייך לאב, והוא רק שומר אותו עבורה, ואם כן, לא היה מקום להזכיר כאן חבלות. **אמר ר' יוסי בר חנינא:**