## Steinsaltz on Ketubot Daf 46b

###### Steinsaltz on Ketubot 46b:1
[Steinsaltz on Ketubot 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:1)

**אידי ואידי** [זה וזה] **כדרכה בעינן** [אנו צריכים]! שהרי לדעתו הדברים ככתבם, שבא עליה ומצא שאיננה בתולה. **אלא שלח רב כהנא משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן** שכך היתה המימרה: **אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה,** כדברי ר' אליעזר בן יעקב.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:2
[Steinsaltz on Ketubot 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:2)

א משנה **האב זכאי בבתו** בעודה קטנה או נערה, **בקידושיה,** בכל דרך שמתקדשת: **בכסף,** שכסף קידושיה לו, או **בשטר,** שאם קיבל שטר אירוסין עליה, הריהי מקודשת, **ובביאה,** שרשאי למוסרה לאחר לביאה לשם קידושין. וכן **זכאי** האב **במציאתה,** שמה שמוצאת בעודה קטנה או נערה, הוא שלו. **ו**כמו כן זכאי האב **במעשה ידיה, ובהפרת נדריה,** שאביה רשאי להפר נדר שנודרת, **ומקבל את גיטה** אם נתגרשה לפני שבגרה. **ו**אולם **אינו אוכל פירות בחייה,** שאם היה לה רכוש משלה, כגון שירשה מקרובי אמה, אינו אוכל פירות של רכוש זה בחייה, אף שאם מתה הוא יורש אותה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:3
[Steinsaltz on Ketubot 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:3)

אם **נשאת** הבת לאיש — **יתר עליו הבעל** בזכויותיו ובחובותיו. בזכויותיו — **שאוכל פירות** נכסיה **בחייה,** ובחובותיו — **וחייב במזונותיה, ובפרקונה** (לפדות אותה אם נשבתה), **וקבורתה,** אם מתה. **ר' יהודה אומר: אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת** שהיו נוהגים לשכור לצורך ההלוויה, שאף זה חלק מחובת הקבורה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:4
[Steinsaltz on Ketubot 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:4)

ב גמרא שנינו במשנה שהאב זכאי בכסף הקידושין של בתו, ושואלים: **בכסף מנלן** [מניין לנו]? **אמר רב יהודה: אמר קרא** [הכתוב] לגבי האמה העבריה היוצאת לחופש: **"ויצאה חנם אין כסף"** (שמות כא, יא), ונדייק מכאן: **אין כסף לאדון זה,** כלומר, אדוניה אינו מקבל כסף בשעת יציאתה ממנו, **ו**אולם **יש כסף לאדון אחר, ומנו** [ומיהו]? **אביה** שהוא כמו אדון לה, שגם כשיוצאת ממנו (בקידושין) עדיין יש לו זכות בכסף קידושיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:5
[Steinsaltz on Ketubot 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:5)

ושואלים: מדוע נדייק כך? **ואימא לדידה** [ואמור שכסף קידושיה ינתן לה] ומן הכתוב נלמד שאין כסף לאדון זה, אבל יש כסף לה עצמה כשיוצאת מרשות האב! ודוחים: **השתא** [עכשיו, הרי] **אביה מקבל** את **קידושיה,** שיכול לקדשה למי שרוצה, **דכתיב** [שנאמר] **"את בתי נתתי לאיש הזה"** (דברים כב, טז) האם תאמר ש**איהי שקלא כספא** [היא תקח את הכסף]?! והרי הוא המקבל עבורה את הקידושין!


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:6
[Steinsaltz on Ketubot 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:6)

ומקשים: **ואימא הני מילי** [ואמור שדברים אלה] שאביה מקדשה אמורים ב**קטנה, דלית** [שאין] **לה יד,** כלומר, אין לה כוח משפטי של זכיה בעצמה, לפי שאין לה דעת, **אבל נערה דאית** [שיש] **לה יד,** שיצאה מקטנות והריהי בת דעת, ואם כן **איהי** [היא] **תקדש נפשה** [את עצמה] **ואיהי תשקול כספא** [והיא תיקח גם את כסף הקידושין]! ומשיבים, יש לימוד אחר לזה, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"בנעריה בית אביה"** (במדבר ל, יז), ללמד: **כל שבח** ורווח של הבת בזמן **נעורים — לאביה,** ובכלל זה גם כסף קידושיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:7
[Steinsaltz on Ketubot 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:7)

ושואלים: **ואלא הא** [זו] ש**אמר רב הונא אמר רב: מנין** לנו **שמעשה הבת לאביה — שנאמר: "וכי ימכר איש את בתו לאמה"** (שמות כא, ז), **מה אמה מעשה ידיה לרבה** (לאדוניה) — **אף בת מעשה ידיה לאביה. למה לי** דרשה זו? **תיפוק ליה** [תצא לו] ההוכחה **מ"בנעריה בית אביה"! אלא** ודאי הכתוב **ההוא** "בנעוריה בית אביה" **בהפרת נדרים הוא דכתיב** [שנאמר], שלענין זה יש זכות לאב, אבל אין הכתוב מדבר בענין ממונות.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:8
[Steinsaltz on Ketubot 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:8)

**וכי תימא נילף מינה** [ואם תאמר נלמד ממנה], שכשם שזכאי בהפרת נדריה, כך יהיה זכאי בממונה — הרי כלל הוא ש**ממונא מאיסורא לא ילפינן** [דיני ממונות מדיני איסורים אין אנו למדים], לפי שהן שתי מערכות הלכתיות נבדלות. **וכי תימא נילף מקנסא** [ואם תאמר שנלמד מדין קנס] שמשלם האונס את הנערה, שמפורש בכתוב שהוא ניתן לאב — הרי גם כאן **ממונא מקנסא לא ילפינן** [ממון מקנס אין אנו למדים], כי בקנסות יש דינים מיוחדים.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:9
[Steinsaltz on Ketubot 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:9)

**וכי תימא נילף** [ואם תאמר שנלמד] **מבושת ופגם** שאביה מקבל אם נאנסה — אף בזה יש לומר: **שאני** [שונים] **בושת ופגם** ש**אביה נמי** [גם כן] **שייך ביה** [בהם], שהרי גם האב נפגע ממאורע מביש זה, ואין ללמוד מכאן דיני ממונות אחרים.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:10
[Steinsaltz on Ketubot 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:10)

**אלא** חוזרים ללימוד הראשון מהכתוב "חינם אין כסף", ו**מסתברא** [מסתבר] לומר, **דכי ממעט רחמנא** [שכאשר מיעט הכתוב] בפסוק "ויצאה חינם" — **יציאה דכוותה קא** [שכמותה הוא] **ממעט,** שאמנם כאשר היא יוצאה בבגרותה מן האדון — אין כסף לאדון, אבל אם יוצאת לפני זמן זה על ידי תשלום מקצת מן הכסף שקיבלה כשנמכרה לאמה — יש עדיין כסף לאדון ביציאה זו, ומכאן נלמד ליציאתה מרשות אביה בקידושין שכסף הקידושין שייך לאביה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:11
[Steinsaltz on Ketubot 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:11)

ומקשים: **והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה** [והרי אינה דומה יציאה זו ליציאה זו]: **התם, גבי** [שם, אצל] ה**אדון, נפקא לה מרשותיה** [יוצאת היא מרשותו] **לגמרי** כאשר הוא משחרר אותה, ואילו **יציאה** מרשותו של ה**אב אכתי מחסרא** [עדיין מחוסרת היא] **מסירה לחופה,** וכל עוד לא נישאה היא ברשות אביה, ואם כן אי אפשר להשוות יציאתה לנישואין ליציאתה מהעבדות!


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:12
[Steinsaltz on Ketubot 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:12)

ומשיבים: **מ**זכותו ל**הפרת נדרים** שנדרה **מיהא נפקא** [על כל פנים יצאה] **לה מרשותיה** [מרשותו] במידה מסויימת כבר משעת הקידושין, שלענין זה כבר אינו שולט בה לגמרי, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **נערה המאורסה אביה ובעלה** יחד **מפירין לה נדריה,** ושוב אין האב לבדו יכול להפר לה, ולפיכך אפשר להשוות יציאה ליציאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:13
[Steinsaltz on Ketubot 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:13)

ג שנינו שאב רשאי לקדש את בתו ב **שטר ו**ב**ביאה.** ושואלים: **מנא לן** [מניין לנו] דבר זה? ומשיבים, **אמר קרא** [הכתוב]: **"והיתה לאיש אחר"** (דברים כד, ב), ומכיון שלא נתפרש באיזה דרך נתקדשה־"הוייתה" לאיש אחר, הרי **איתקוש הוויות להדדי** [הוקשו, הושוו ההוויות של נישואין זו לזו], שכל דרכי הקידושין שוות זו לזו, וכשם שהן שוות לענין זה, כך הן שוות גם לענין זכות האב.


###### Steinsaltz on Ketubot 46b:14
[Steinsaltz on Ketubot 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/46b:14)

ד שנינו במשנה שהאב **זכאי במציאתה.**