## Steinsaltz on Ketubot Daf 47a

###### Steinsaltz on Ketubot 47a:1
[Steinsaltz on Ketubot 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:1)

**משום איבה,** כדי שלא תהא לו איבה כלפיה שאם תמצא דברים ולא תתן לו, לא ירצה לפרנסה.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:2
[Steinsaltz on Ketubot 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:2)

א שנינו במשנה שהאב זכאי **במעשה ידיה** של בתו הקטנה והנערה. ושואלים: **מנלן** [מניין לנו] דבר זה? ומשיבים: ש**אמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה** ידי **הבת לאב — שנאמר: "וכי ימכר איש את בתו לאמה"** (שמות כא, ז) ודורשים: **מה אמה מעשה ידיה לרבה** (לאדוניה) — **אף בת מעשה ידיה לאביה.** ושואלים: **ואימא הני מילי** [ואמור שדברים אלה אמורים] דווקא ב**קטנה, דמצי מזבן לה** [שיכול האב למכור אותה] לשפחה, **אבל נערה דלא מצי מזבן לה** [שאינו יכול למכור אותה], **מעשה ידיה דידה הוו** [שלה הם]!


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:3
[Steinsaltz on Ketubot 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:3)

ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר הדבר] שאף מעשה ידי הנערה של **אביה הוו** [הם], **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך לומר] כי **מעשה ידיה לאו** [לא] של **אביה, אלא הא דזכי ליה רחמנא** [זה שזיכתה לו התורה] **לאב למימסרה** [למוסרה] לבתו נערה **לחופה, היכי מצי מסר לה** [איך הוא יכול למסור אותה]? **הא קמבטל לה** [הרי הוא מבטל אותה] באותה שעה **ממעשה ידיה,** ואם מעשה ידיה לעצמה היתה יכולה למחות על כך. אלא ודאי ששל אביה הם.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:4
[Steinsaltz on Ketubot 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:4)

על ראיה זו **פריך** [הקשה] **רב אחאי: אימא** [אמור] שכאשר הוא מוסר אותה לחופה מדובר **דיהיב** [שנותן] **לה שכר פקעתה** [ביטול מלאכתה] ולכן אינה יכולה למחות. **אי נמי דמסר לה בליליא** [או גם כן שהוא מוסר אותה לחופה בלילה] כאשר אינה עובדת. **אי נמי דמסר לה** [או גם כן שמוסר אותה] **בשבתות וימים טובים,** כאשר אינה עובדת.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:5
[Steinsaltz on Ketubot 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:5)

**אלא,** חוזרים ללימוד הראשון מאמה עבריה, ועל הקושיה שמא זהו רק בקטנה שיכול למוכרה, אבל לא בנערה — על כך צריך לומר: **קטנה לא צריכא קרא** [אינה צריכה כתוב] כלל ללמד שמעשה ידיה לאב, וטעמו של דבר — **השתא זבוני מזבין לה** [עכשיו, הרי, למכור הוא מוכר אותה], **מעשה ידיה מיבעי** [נצרכה לומר] ששייכים לו?! שאם גופה שייך לו — כל שכן מעשה ידיה. **אלא כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך הכתוב] באמה עבריה, הרי זה **לנערה,** שגם מעשה ידיה לאביה.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:6
[Steinsaltz on Ketubot 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:6)

ב שנינו במשנה שהאב זכאי **בהפרת נדריה** של בתו. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר] בפרשה העוסקת בענין הפרת נדרים: **"בנעריה בית אביה"** (במדבר ל, יז) ומפורש שם שהאב מיפר את נדרי בתו.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:7
[Steinsaltz on Ketubot 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:7)

ג עוד שנינו במשנה שהאב **מקבל את גיטה.** ושואלים: **מנלן** [מניין לנו] דבר זה? ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר]: **"ויצאה... והיתה** לאיש אחר**"** (דברים כד, ב), הרי בפסוק זה **איתקוש** [הוקשה, הושוותה] **יציאה** (גירושין) **להוייה** (נישואין) **,** שאותם הדינים הקיימים בנישואין, קיימים גם בגירושין, וכפי שמקבל את קידושיה, כך מקבל את גיטה.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:8
[Steinsaltz on Ketubot 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:8)

ד שנינו במשנה שהאב **אינו אוכל פירות** נכסים שירשה בתו מקרובי אמה **בחייה** של בתו. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **האב אינו אוכל פירות בחיי בתו. ר' יוסי בר' יהודה אומר: האב אוכל פירות בחיי בתו.** ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון, נחלקו]? ומסבירים, ה**תנא קמא** [הראשון] **סבר: בשלמא** [נניח] ה**בעל תקינו ליה רבנן פירי** [תיקנו לו חכמים פירות], משום ש**אם** לא **כן מימנע** [יימנע] **ולא פריק** [יפדה אותה], שזכות הבעל באכילת פירות היא כנגד חובתו לפדותה,


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:9
[Steinsaltz on Ketubot 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:9)

**אלא** ה**אב, מאי איכא למימר** [מה יש לומר] — **דמימנע** [שיימנע] **ולא פריק** [יפדה אותה]? **בלאו הכי פריק לה** [בלא זה, בלא אכילת פירות, גם כן יפדה אותה]! שהרי בתו היא ובודאי לא יתעלם מבשרו וידאג לפדיונה! **ור' יוסי בר' יהודה סבר:** אם אנו אומרים שהאב אינו זכאי לאכול מפירות נכסיה, ה**אב נמי מימנע** [גם כן יימנע] **ולא פריק** [יפדה]. וטעמו, **סבר** האב: **כיסא נקיטא עילוה, תיזיל ותפרוק נפשה** [כיס כסף מוחזק עליה, בידה, ששמרה לה לעת הצורך. תלך ותפדה היא את עצמה] והוא אינו צריך לדאוג לה.


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:10
[Steinsaltz on Ketubot 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:10)

ה שנינו במשנה שאם **ניסת** לבעל, **יתר עליו הבעל** על האב **שהוא אוכל** פירות נכסיה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כתב לה** האב בכתובתה שנותן לה נדוניה **פירות, כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה** — אם **מתה** בזמן האירוסין, **לא זכה הבעל בדברים הללו. משום ר' נתן אמרו: זכה הבעל בדברים הללו.**


###### Steinsaltz on Ketubot 47a:11
[Steinsaltz on Ketubot 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/47a:11)

ומציעים: **לימא** [האם לומר] כי **בפלוגתא** [במחלוקת] של **ר' אלעזר בן עזריה ורבנן** [וחכמים] **קמיפלגי** [חלוקים הם], **דתנן** [ששנינו במשנה]: **נתארמלה** (נתאלמנה) האשה **או נתגרשה, בין מן הנשואין בין מן האירוסין** — **גובה את הכל,** את כל הכתובה שכתב לה בעלה, גם אם הוסיף הרבה על מאתים או מנה הקצובים לה על פי הדין. **ר' אלעזר בן עזריה אומר:** אם נתאלמנה או נתגרשה **מן הנשואין** — **גובה את הכל, ו**אם **מן האירוסין** — מקבלת רק עיקר הכתובה שתיקנו חכמים. שאם היתה **בתולה** — **גובה מאתים, ו**אם היתה **אלמנה** — גובה רק **מנה,** ואינה מקבלת את התוספות שהוסיף לה הבעל בכתובה.