## Steinsaltz on Ketubot Daf 48b

###### Steinsaltz on Ketubot 48b:1
[Steinsaltz on Ketubot 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:1)

**לרשות הבעל לנשואין,** כלומר, שתיכנס לחופה. **מסר האב** את בתו **לשלוחי הבעל** שהם יביאוה אל הבעל לחופה — **הרי היא** מאז המסירה **ברשות הבעל.** אולם אם **הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל** — **הרי היא** עדיין **ברשות האב,** לפי שלא נמסרה לגמרי לחלוטין לרשות הבעל. אבל אם שלחה האב על ידי שליחים אל הבעל, ו**מסרו שלוחי האב** את האשה **לשלוחי הבעל** — **הרי היא** מאותה שעה **ברשות הבעל.**


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:2
[Steinsaltz on Ketubot 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:2)

א גמרא שנינו במשנה שלעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לגמרי לרשות הבעל. ושואלים: **מאי** [מה] משמעות ההדגשה ש**לעולם** היא ברשות אביה? ומסבירים: **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **משנה ראשונה. דתנן** [ששנינו במשנה]: אם **הגיע זמן** שקבע הבעל לנישואין **ולא נישאו** הבנות — הרי הן **אוכלות** מזונות **משלו** (משל הבעל) **ואוכלות בתרומה** אם היה הבעל כהן, משום שמאותו זמן יש להן זכויות כאילו היו נשואות. על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] במשנתנו שאין הלכה כשיטת המשנה הראשונה, אלא **לעולם** הן ברשות האב, עד שייכנסו לחופה ממש.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:3
[Steinsaltz on Ketubot 48b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:3)

ב שנינו במשנה שאם **מסר האב** את בתו **לשלוחי הבעל** — **הרי היא ברשות הבעל. אמר רב:** ב**מסירתה** היא יוצאת מרשות האב **לכל** ענין ונחשבת לגמרי ברשות הבעל **חוץ מ**אשר לענין אכילת **תרומה,** שאם היה הבעל כהן — עדיין אסור לה לאכול בתרומה עד שתיכנס ממש לחופה. **ורב אסי אמר:** במסירתה היא נחשבת ברשות הבעל **אף לתרומה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:4
[Steinsaltz on Ketubot 48b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:4)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב הונא לרב אסי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהקשה זאת **חייא בר** [בנו] של **רב לרב אסי,** הרי שנינו: **לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה,** ולדברי רב אסי, הרי משמסרה לשלוחי הבעל לנישואין כבר אינה ברשותו! **אמר להו** [להם] **רב: לאו אמינא לכו לא תיזלו בתר איפכא** [וכי לא אמרתי לכם אל תלכו אחר ההיפך]?! כלומר, אל תדחו דברים על ידי ראיה ממקור שאין משמעותו ברורה, ואפשר להבינה ולהופכה לכמה צדדים, שהרי **יכול** רב אסי **לשנויי לכו** [לתרץ לכם] שכוונת הדברים היא ש**מסירתה** לשלוחי הבעל **זו היא כניסתה לחופה,** ודין אחד להם.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:5
[Steinsaltz on Ketubot 48b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:5)

**ושמואל אמר** בשיטה אחרת: מסירתה לשלוחי הבעל מועילה רק **ל**ענין **ירושתה,** כלומר, שהבעל יורש אותה אם מתה כאילו כבר נכנסה לחופה.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:6
[Steinsaltz on Ketubot 48b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:6)

**ריש לקיש אמר:** מסירתה מועילה **ל**עניין **כתובתה.** ומבררים, **כתובתה** שאמר ריש לקיש **מאי** [מה] **היא:** אם תאמר שהכוונה היא **דאי** [שאם] **מתה ירית לה** [יורש הוא אותה] וכתובתה בכלל, אם כן **היינו** [הם הם] דברי **שמואל** ואין בכך חידוש! **אמר רבינא:** ריש לקיש בא **לומר** ש**כתובתה מאחר מנה,** שאם מת הבעל אחרי שאשתו נמסרה לשלוחיו, אף לפני שנכנסה ממש לחופה, אין היא נחשבת עוד כאלמנה מן האירוסין, שכתובתה מאתיים, אלא כאלמנה מן הנישואין שכתובתה רק מנה.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:7
[Steinsaltz on Ketubot 48b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:7)

ואילו **ר' יוחנן ור' חנינא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מסירתה** מועילה **לכל** ענין, **אף לתרומה,** שאם הבעל כהן, אוכלת מאותה שעה בתרומה.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:8
[Steinsaltz on Ketubot 48b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:8)

**מיתיבי** [מקשים], ממה ששנינו בתוספתא: **הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו** עם ארוסה **ללין** (ללון) בלבד, ולא לשם נישואין, אלא רק כדי לחכות בלילה זה עד שיגיעו למקום מגורי הבעל, **אף על פי שכתובתה** (הנדוניה שלה) כבר **בבית בעלה,** אם **מתה** בינתיים — **אביה יורשה,** שעדיין איננה נחשבת כמסורה לבעל.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:9
[Steinsaltz on Ketubot 48b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:9)

אבל אם **מסר האב לשלוחי הבעל, או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל, או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשום** (לשם) **נישואין, אף על פי שכתובתה** עדיין **בבית אביה** שעוד לא נתן אותה לבעל, אם **מתה** — **בעלה יורשה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:10
[Steinsaltz on Ketubot 48b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:10)

**במה דברים אמורים** — **לירושתה, אבל לתרומה** אינו כן, ש**אין אשה** שנישאת לכהן **אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה** ממש. ואם כן **תיובתא דכולהו** [קושיה חמורה של, על, כולם] שכן הברייתא הזו היא כנגד כל שיטות האומרים שמסירתה מועילה גם לענין תרומה! ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא].


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:11
[Steinsaltz on Ketubot 48b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:11)

לעצם דברי הברייתא שואלים: **הא גופא קשיא** [זה עצמו קשה]: **אמרת** שאם **נכנסה עמו** לחצר שלה כדי **ללין** (ללון) באותו לילה, עדיין היא ברשות אביה. ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] שהיה ברור שהם נכנסים רק **ללין** שם, **הא סתמא** [הרי אם נכנסה סתם], הרי זה כאילו נכנסה **לשם נישואין. אימא סיפא** [אמור את הסוף, ההמשך]: **נכנסה עמו** לחצר שלו **לשם נישואין,** ונדייק **הא סתמא** [הרי אם נכנסה סתם], ולא פירשה שכניסתה לשם נישואין, הרי זה כאילו נכנסה **ללין.** הרי שהדיוקים מן הרישא ומן הסיפא סותרים זה את זה!


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:12
[Steinsaltz on Ketubot 48b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:12)

**אמר רב אשי:** אין לדייק כך, אלא **סתמי סתמי קתני** [סתמים סתמים שנה] וכך צריך להבין: אם נכנסה **סתם** ל**חצר דידה** [שלה] — הרי הכוונה שהיא נכנסה **ללין** בלבד. **סתם** נכנסה ל**חצר דידיה** [שלו] — ודאי **לנשואין** נכנסה, אלא אם כן פירשו שהיתה להם כוונה אחרת.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:13
[Steinsaltz on Ketubot 48b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:13)

ג **תנא** [שנה החכם] בברייתא: אם **מסר האב** את בתו **לשלוחי הבעל וזינתה** לאחר מכן — **הרי זו** נידונת **בחנק,** כדין אשת איש שזינתה, ואינה נידונת בסקילה כארוסה שזינתה. ושואלים: **מנא הני מילי** [מניין הדברים הללו] שמזמן מסירתה לבעל היא נידונת כאשת איש? **אמר ר' אמי בר חמא, אמר קרא** [הכתוב]: **"לזנות בית אביה"** (דברים כב, כא), והרי זה בא לדייק: **פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל,** ששוב אינה בבית אביה.


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:14
[Steinsaltz on Ketubot 48b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:14)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] שבא הדבר להוציא מקרה אחר — **פרט** לזו **שנכנסה לחופה ו**אף על פי ש**לא נבעלה,** שהיא נידונת בשריפה כאשת איש, אבל כשמסרה אביה לבעל עדיין נחשבת זנותה בבית אביה ועונשה בסקילה כארוסה ולא כנשואה!


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:15
[Steinsaltz on Ketubot 48b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:15)

**אמר רבא:** אל תאמר שבא הדבר לצורך זה, שכן **אמר לי** החכם **אמי** והסביר לי כי **חופה בהדיא כתיבא** [במפורש נאמרה], כלומר, שזו שנכנסת לחופה נחשבת כאשת איש נלמד מן הכתובים לא על דרך הדיוק, אלא כבר ידוע באופן אחר: שנאמר בענין נערה המאורסה שזינתה **"כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש"** (דברים כב, כג), וכך משמעות הלשון: **"נערה"** בא להדגיש — **ולא בוגרת, "בתולה"** — **ולא בעולה, "מארשה"** — **ולא נשואה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 48b:16
[Steinsaltz on Ketubot 48b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/48b:16)

ומעתה נברר מה פירושם של הדברים: **מאי** [מה] עניינה של **"נשואה"** זו? **אילימא** [אם תאמר] ש**נשואה** היא נשואה **ממש** שנכנסה לחופה ונבעלה כבר, אם כן **היינו** [הרי היא] מה שכבר אמרנו **"בתולה" ולא בעולה! אלא לאו** [האם לא] הכוונה במה שאמרו "נשואה" כוונתו **שנכנסה לחופה ולא נבעלה,** שאם זינתה מיתתה בחנק, כבעולה.