## Steinsaltz on Ketubot Daf 49a

###### Steinsaltz on Ketubot 49a:1
[Steinsaltz on Ketubot 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:1)

**ואימא** [ואמור]: **היכא דהדרא לבי נשא הדרא למילתא קמייתא** [כאשר היא חוזרת לבית אביה, כשנתאלמנה או נתגרשה, היא חוזרת לדבר, למצבה, הקודם] ונחשבת כאילו לא יצאה כלל מרשות האב? **אמר רבא: ההוא כבר** [את ההנחה הזו] **פסקה** [פסק, פתר] **תנא דבי** [התנא מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל,**


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:2
[Steinsaltz on Ketubot 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:2)

**דתנא דבי** [ששנה התנא מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** זה שנאמר **"ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה"** (במדבר ל, י), **מה תלמוד לומר?** הרי אין חידוש בדבר; **והלא** לאחר שנתאלמנה או נתגרשה היא כבר **מוצאת מכלל** רשות ה**אב ומוצאת מכלל** רשות ה**בעל,** ואין מי שימנע בעדה מלקיים את נדרה!


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:3
[Steinsaltz on Ketubot 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:3)

**אלא, הרי שמסר האב לשלוחי הבעל, או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל, ונתארמלה** (נתאלמנה) **בדרך או נתגרשה,** בזו **היאך** (איך) **אני קורא בה: בית אביה של זו או בית בעלה של זו?** שהרי אין מצבה ברור כלל ומי הוא זה הראוי להפר נדריה? **אלא** בא הכתוב **לומר לך: כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב** — **שוב** אביה **אינו יכול להפר,** ודינה כאלמנה או גרושה לכל דבר, וכן גם לענייננו, אפילו אם חזרה לבית אביה, נשאר דינה כנשואה.


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:4
[Steinsaltz on Ketubot 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:4)

**אמר רב פפא: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] כעין זה, שהנמסרת לשלוחי הבעל דינה כנשואה: **הבא על נערה המאורסה** — **אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה.** ונברר מה משמעות הדברים לפרטיהם: **בשלמא** [נניח] **"נערה",** בא להוציא — **ולא בוגרת, "בתולה"** — **ולא בעולה, "מאורסה"** — **ולא נשואה.** אולם **בבית אביה למעוטי מאי** [למעט את מה], **לאו למעוטי** [האם לא למעט] את אותו מקרה שבו **מסר האב לשלוחי הבעל** שדינה כנשואה? מתברר איפוא שגם בברייתא נרמזה הלכה זו.


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:5
[Steinsaltz on Ketubot 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:5)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו]: **הבא על אשת איש, כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין, אף על פי שלא נבעלה — הבא עליה הרי זה בחנק** כדין נשואה ולא כדין ארוסה. משמע: **נכנסה לרשות הבעל בעלמא** [בלבד] גם אם לא נכנסה לחופה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:6
[Steinsaltz on Ketubot 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:6)

א משנה **האב אינו חייב במזונות בתו** בחייו. **זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה:** כיון שתיקנו חכמים שלאחר מות האב **הבנים יירשו** את כתובת אמם **והבנות יזונו** מנכסיו, יש להשוות את השניים: **מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב** ולא בחייו — **אף הבנות אין ניזונות** מרכושו **אלא לאחר מיתת אביהן.**


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:7
[Steinsaltz on Ketubot 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:7)

ב גמרא שנינו במשנה שאין האב חייב במזונות בתו. ומדייקים: **במזונות בתו הוא** ש**אינו חייב, הא** [הרי] משמע כי **במזונות בנו — חייב.** ועוד: **בתו נמי** [גם כן], **חובה הוא דליכא** [שאין כאן], כלומר, שאי אפשר לחייבו מן הדין לפרנס את בתו, אך ודאי **הא** [הרי] **מצוה איכא** [יש בכך]. ולפי הבנה זו **מני מתניתין** [של מי היא משנתנו]? שהרי אינה **לא** כדעת **ר' מאיר, לא** כדעת **ר' יהודה, ולא** כדעת **ר' יוחנן בן ברוקא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:8
[Steinsaltz on Ketubot 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:8)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מצוה לזון את הבנות, קל וחומר לבנים.** ומדוע קל וחומר — משום **דעסקי** [שהם עוסקים] **בתורה,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: מצוה לזון את הבנים, וקל וחומר לבנות, משום** החשש ל**זילותא** [זלזול בהן] אם תצטרכנה לחזר על הפתחים. **ר' יוחנן בן ברוקא אומר: חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, אבל בחיי אביהן — אלו ואלו,** הבנים והבנות, **אינן ניזונין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:9
[Steinsaltz on Ketubot 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:9)

ואם כן **מני מתניתין** [כמי היא משנתנו]? **אי** [אם] תאמר שהיא כשיטת **ר' מאיר — הא** [הרי] **אמר** שגם לזון את ה**בנים מצוה** היא ולא חובה?! **אי** [אם שיטת] **ר' יהודה — הא** [הרי] **אמר** שלזון את ה**בנים נמי** [גם כן] **מצוה** היא ולא חובה, **אי** [אם] **ר' יוחנן בן ברוקא** — הרי לשיטתו נראה ש**אפילו מצוה נמי ליכא** [גם כן אין] בכך אפילו בבנות! — ואין איפוא שיטה המתאימה לדעת משנתינו.


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:10
[Steinsaltz on Ketubot 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:10)

ומשיבים: אפשר ליישב את שיטת המשנה בדרכים שונות, **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמשנתנו כשיטת **ר' מאיר, איבעית אימא** [אם תרצה אמור] משנתנו כשיטת **ר' יהודה, איבעית אימא** [אם תרצה אמור] משנתנו כשיטת **ר' יוחנן בן ברוקא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 49a:11
[Steinsaltz on Ketubot 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49a:11)

ומבארים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שכשיטת **ר' מאיר** האומר כי מצוה לזון את הבנות וקל וחומר לבנים היא, **והכי קאמר** [וכך אמר], כך צריך להבין את משנתנו: **האב אינו חייב במזונות בתו, ו**באמת **הוא הדין לבנו. הא** [הרי] **מצוה בבתו איכא** [יש], **קל וחומר לבנים** שיש בהם מצוה. **והאי דקתני** [וזה ששנה] **בתו** [בתו] בלבד ולא אמר בתו ובנו — אין לדייק מכאן שחייב במזונות בנו, אלא **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: