## Steinsaltz on Ketubot Daf 49b

###### Steinsaltz on Ketubot 49b:1
[Steinsaltz on Ketubot 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:1)

ש**אפילו בתו, חובה הוא דליכא** [שאין] בכך, **הא** [הרי] **מצוה איכא** [יש בדבר].


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:2
[Steinsaltz on Ketubot 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:2)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי משנתנו כשיטת **ר' יהודה** האומר כי מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות היא, **והכי קאמר** [וכך אמר], כך צריך להבין את לשון המשנה: **האב אינו חייב במזונות בתו — וכל שכן** שאינו חייב לתת **לבנו** מזונות, **הא** [הרי] אבל **מצוה בבנו איכא** [יש] אף על פי שאין חובה, **וקל וחומר לבנות. והא דקתני** [וזה ששנה] **בתו** דווקא — **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] ש**אפילו** לזון את **בתו חובה ליכא** [אין] בכך, למרות שלדעתו ברור שיש בכך מצוה כדי שלא יזלזלו בה.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:3
[Steinsaltz on Ketubot 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:3)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי משנתנו היא כדעת **ר' יוחנן בן ברוקא** האומר כי חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן אבל בחייו אין ניזונים ממנו לא בניו ולא בנותיו, **והכי קאמר** [וכך אמר], כך יש להבין אותה: **אינו חייב במזונות בתו והוא הדין** שאינו חייב במזונות אף **לבנו, והוא הדין** ש**אפילו מצוה נמי ליכא** [גם כן אין] לא בבנו ולא בבתו, **ואיידי** [ועל ידי, מכיון] שצריך היה לומר לבסוף ש**בנות לאחר מיתת אביהן חובה** לזון אותן מן הנכסים, **תנא נמי** [שנה גם כן] לשם הקבלה **אינו חייב** במזונות בתו בחייו. ואין ללמוד מכאן שאף שאינו חייב יש בכך מצוה, אלא יש להבין שבחייו אין כל התחייבות, ואף לא משום מצוה.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:4
[Steinsaltz on Ketubot 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:4)

א **אמר ר' אילעא אמר ריש לקיש משום** (בשם) **ר' יהודה בר חנינא: ב**עיר **אושא התקינו** חכמים, **שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים. איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים] האם **הלכתא כוותיה** [הלכה כמותו] **או אין הלכתא כוותיה** [הלכה כמותו], כלומר, האם כך פוסקים למעשה שחייב אדם לזון את ילדיו הקטנים? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לכך מן העובדות הללו: **כי הוה אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רב יהודה** להתלונן על אב שאינו מפרנס את ילדיו, **אמר להו** [להם]: **יארוד ילדה ואבני מתא שדיא** [התנין יולד וולדות ועל בני העיר הוא מטיל] את חובת פרנסתם?! אלא ודאי מן הראוי שהוא יפרנסם.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:5
[Steinsaltz on Ketubot 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:5)

**כי הוה אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רב חסדא** בתביעה כגון זו, **אמר להו** [להם]: **כפו ליה אסיתא בצבורא** [הפכו לו מכתשת בציבור] שיהיה לו מקום מוגבה לעמוד עליו, **וליקום ולימא** [ושיקום אותו אב ויאמר]: **עורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה** [העורב רוצה ודואג לבניו, והאיש הזה, אני, איננו רוצה את בניו]?! כלומר, עליו להצהיר ברבים שהוא רע מן העורבים. לגופה של מימרה זו שואלים: **ועורבא בעי בניה** [והאם העורב רוצה לפרנס את בניו]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"**נותן לבהמה לחמה **לבני ערב אשר יקראו"** (תהלים קמז, ט), משמע שהוריהם אינם מפרנסים אותם והם ניזונים רק בחסדי ה'! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שאמרנו שהעורב אינו חס על בניו לתת להם מזונם, הרי זה דווקא **בחיורי** [בלבנים], כלומר כל עוד בניהם צעירים ופלומתם עדיין לבנה, שאז הם שונאים אותם ומתאכזרים אליהם, ואילו **הא** [זה] שאמרנו שהם חסים על בניהם ונותנים להם מזונם, הרי זה **באוכמי** [בשחורים], שלאחר שגדלו ופלומתם שחורה כשל הוריהם, אוהבים הם אותם ודואגים למזונם.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:6
[Steinsaltz on Ketubot 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:6)

**כי הוה אתי לקמיה** [כאשר היה בא מעשה כזה לפני] **רבא, אמר ליה** [היה אומר לו] לאב: **ניחא** [האם נוח] **לך דמיתזני** [שיתפרנסו] **בניך מצדקה?** ומכל העובדות הללו מוכח שאין הלכה כתקנת אושא, שהרי חכמים אלה לא כפו ממש את האב לפרנס את בניו.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:7
[Steinsaltz on Ketubot 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:7)

ומעירים: **ו**כל זה **לא אמרן** [אמרנו] שאין כופים את האב לזון את בניו ובנותיו, **אלא דלא אמיד** [שאינו עשיר] וצריך להתייגע הרבה כדי לפרנס את ילדיו, **אבל** אם הוא **אמיד** [עשיר] — **כפינן ליה על כרחיה** [כופים אנו אותו בעל כורחו] שיפרנס את בניו. **כי הא** [כמו זה] ש**רבא כפייה** [כפאו] את **רב נתן בר אמי** שהיה עשיר **ואפיק מיניה** [והוציא ממנו] **ארבע מאה זוזי** [מאות זוז] **לצדקה, ו**מכאן שאף בדבר שאין בו חובה מסויימת, מכל מקום אדם אמיד שיכול להרשות לעצמו, כופים אותו בית הדין שיתן, וכל שכן שכופים אותו לפרנס את ילדיו.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:8
[Steinsaltz on Ketubot 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:8)

ב **אמר ר' אילעא אמר ריש לקיש: ב**עיר **אושא התקינו** תקנה נוספת: **הכותב כל נכסיו לבניו,** כלומר, שנותן להם בחייו במתנה את כל נכסיו — **הוא ואשתו נזונים מהם** בחייהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:9
[Steinsaltz on Ketubot 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **ר' זירא ואיתימא** [ויש אומרים] שהקשה זאת **ר' שמואל בר נחמני:** מה החידוש שבקביעה זו? הרי **גדולה מזו אמרו,** ש**אלמנתו** של אדם **נזונת מנכסיו** גם אם ירשה אותם בתו הנשואה, ולמרות שבעלה זכה בהם ואין אלמנה ניזונית מנכסים המשועבדים לאחר, בכל זאת כאן כדי שלא תפסיד האלמנה לגמרי תיקנו חכמים שתיזון מהם, ואם כן **הוא ואשתו** בחייו **מיבעיא** [נצרכה לומר] שמתפרנסים מן הנכסים שנתנו במתנה לבניהם?!


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:10
[Steinsaltz on Ketubot 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:10)

ומהי הלכה זו שהוא מצטט — ש**שלח רבין באיגרתיה** [במכתבו לבבל] הלכות אלה: **מי שמת והניח אלמנה ובת** היורשות את נכסיו — **אלמנתו ניזונת מנכסיו,** שהרי זה הוא מתנאי הכתובה. **נישאת הבת** ומה שירשה הם נכסי מלוג שפירותיהם לבעלה — גם אז **אלמנתו ניזונת מנכסיו.**


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:11
[Steinsaltz on Ketubot 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:11)

ומה הדין אם **מתה הבת** ובעלה יורשה? **אמר ר' יהודה בן אחותו של ר' יוסי בר חנינא: על ידי** (אצלי) **היה מעשה** שהובאה שאלה זו לדיון לפני חכמים, **ואמרו:** גם אז **אלמנתו ניזונת מנכסיו.** שגם במקרה שעברו הנכסים בירושה לבעל אנו אומרים שאין זה מפקיע את זכות האלמנה בנכסים, ואם כן **הוא ואשתו מיבעיא** [נצרכה לומר]?!


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:12
[Steinsaltz on Ketubot 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:12)

ודוחים: אין זו קושיה, כי יש מקום להבדיל, **מהו דתימא** [שתאמר]: **התם** [שם] **הוא** באלמנה תיקנו דין זה, לפי **דליכא דטרח** [שאין מי שיטרח] עבור האשה, שהרי נשארה אלמנה לבדה, **אבל הכא** [כאן] כאשר הוא חי — **נטרח לדידיה ולדידה** [שיטרח בשבילו ובשבילה] ויפרנס את אשתו מעבודתו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין מכריחים אותו לעשות כן, והוא ניזון מן הנכסים.


###### Steinsaltz on Ketubot 49b:13
[Steinsaltz on Ketubot 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/49b:13)

**איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים]: האם **הלכתא כוותיה** [הלכה כמותו] **או לית הלכתא כוותיה** [אין הלכה כמותו]? האם נוהגים כדברי ר' אילעא או לא? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לכך מעובדה זו: ש**ר' חנינא ור' יונתן הוו קיימי** [היו עומדים] יחד, **אתא ההוא גברא גחין ונשקיה** [בא איש אחד התכופף ונישקו] את **ר' יונתן אכרעיה** [על רגלו], **אמר ליה** [לו] **ר' חנינא: מאי האי** [מה זה] למה הוא מכיר לך טובה כל כך? **אמר ליה** [לו]: אותו אדם **כותב נכסיו לבניו הוא,** שנתן להם את נכסיו במתנה בחייו,