## Steinsaltz on Ketubot Daf 50a

###### Steinsaltz on Ketubot 50a:1
[Steinsaltz on Ketubot 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:1)

**ועשיתינהו לזניה** [וכפיתי אותם שיזונו אותו], ומשום כך היה מכיר לי טובה. ולענייננו: **אי אמרת בשלמא לאו דינא** [נניח אם אומר אתה שאין זה מן הדין], שמעיקר הדין היו רשאים שלא לפרנסו — **משום הכי** [כך] **עשיינהו** [כפה אותם], **אלא אי אמרת דינא** [אם אומר אתה שהדין הוא כן] — **עשיינהו בעי** [האם היה צריך לכפות אותם]? הלא יכולים היו לרדת לנכסיהם ולקחת מהם! משמע שאין הלכה כר' אילעא.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:2
[Steinsaltz on Ketubot 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:2)

א כיון שהוזכרו תקנות אושא, מביאים מהן עוד. **אמר ר' אילעא, ב**עיר **אושא התקינו** תקנה ש**המבזבז** (המפזר) מנכסיו לצדקה — **אל יבזבז יותר מחומש** (חמישית). **תניא נמי הכי** [שנויה גם כן כך ברייתא]: **המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, שמא** על ידי כך יתרושש ו**יצטרך לבריות. ומעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש** מנכסיו לצדקה **ולא הניח לו חבירו. ומנו** [ומי הוא חבירו זה] — **ר' ישבב. ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**ר' ישבב** היה זה שרצה לבזבז, **ולא הניחו חבירו, ומנו** [ומי הוא חבירו זה] — **ר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:3
[Steinsaltz on Ketubot 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:3)

**אמר רב נחמן ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אחא בר יעקב: מאי קרא** [מהו הכתוב] המרמז על שיעור זה לצדקה — **"וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך"** (בראשית כח, כב), והוא דורש: "עשר אעשרנו", שיעקב דיבר פעמיים על מעשר, ושני מעשרות יחד הם חומש.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:4
[Steinsaltz on Ketubot 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:4)

ומקשים: **והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא** [והרי אינו דומה העישור האחרון לעישור הראשון] לפי שהמעשר השני שיעקב הזכיר הוא ממה שנשאר לאחר שנתן המעשר הראשון, ושני המעשרות יחד הם קצת פחות מחומש! **אמר רב אשי** צריך לפרש: **"אעשרנו" לבתרא** [לאחרון] **כי קמא** [כמו את הראשון], כלומר, אתן פעם נוספת מעשר כמו הראשון.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:5
[Steinsaltz on Ketubot 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:5)

על אופן מסירת השמועות של תקנות אושא **אמר רב שימי בר אשי: ושמועות הללו מתמעטות והולכות.** שהרי בשמועה ראשונה נאמרו דברי ר' אילעא בשם ריש לקיש שאמר בשם ר' יוסי בר חנינא; בשניה, ר' אילעא שאמר בשם ריש לקיש; ובשלישית, ר' אילעא לבדו. **וסימניך** כדי לזכור את סדר ההלכות הללו — **קטנים כתבו ובזבזו:** "קטנים" — מצוה לזון את הקטנים, "כתבו" — מי שכתב נכסיו לבניו, "בזבזו" — המבזבז יותר מחומש.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:6
[Steinsaltz on Ketubot 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:6)

ב **אמר רב יצחק, ב**עיר **אושא התקינו** תקנה נוספת: **שיהא אדם מתגלגל** (נוהג ברכות) **עם בנו,** גם אם אינו רוצה ללמוד **עד** גיל **שתים עשרה שנה. מכאן ואילך, יורד עמו לחייו.** כלומר, יכול לכפותו לכך בדרך קשה. ושואלים: **איני** [כן הוא]?! **והא** [והרי] **אמר ליה** [לו] **רב לרב שמואל בר** (בן) **שילת** שהיה מלמד תינוקות: **בציר מבר שית** [פחות מבן שש] — **לא תקבל** ללמוד אצלך. **בר שית** [בן שש] — **קביל וספי ליה כתורא** [קבל, והלעט אותו בלימוד התורה כמו שור] שאובסים אותו בעל כורחו, משמע שמכריחים ילד ללמוד אף לפני שיהיה בן שתים עשרה!


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:7
[Steinsaltz on Ketubot 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:7)

ומשיבים: אין זו סתירה; **אין, ספי ליה כתורא** [אכן, הוא צריך להלעיט אותו כשור] וללמד אותו הרבה, **מיהו** [מכל מקום] **אינו יורד עמו לחייו** אם אינו לומד **עד לאחר** שהוא בן **שתים עשרה שנה. ואיבעית אימא לא קשיא** [ואם תרצה אמור כי אין זה קשה] ואפשר לומר: **הא** [זה] שאמרנו שהוא מתחיל להלעיטו בדברי תורה כשור כבר כשהוא כבן שש, הוא **למקרא, הא** [זה] שהוא כופה אותו רק בגיל שתים עשרה הוא **למשנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:8
[Steinsaltz on Ketubot 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:8)

ש**אמר אביי, אמרה לי אם** (אומנתי): **בר שית** [בן שש] — ללימוד **מקרא, בר** [בן] **עשר — למשנה,** אבל עדיין לא כופהו עד גיל שתים עשרה, **בר תליסר** [בן שלוש עשרה] — **לתעניתא** [לתענית] **מעת לעת,** כלומר, שעליו להתענות בתעניות יממה שלימה כשאר המבוגרים. **ובתינוקת** (בת) הגיל שחייבת להתענות — **בת תריסר** [שתים עשרה].


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:9
[Steinsaltz on Ketubot 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:9)

ואגב כך מסופר עוד: **אמר אביי, אמרה לי אם: האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית** [ילד זה בן שש שעוקץ אותו עקרב ביום שהוא משלים שש שנים] — **לא חיי** [איננו חי]. **מאי אסותיה** [מה רפואתו] — **מררתא** [מרה] של **דיה חיורתא** [לבנה] **בשיכרא** [בתוך שיכר], **נשפייה ונשקייה** [ישפשפוהו בזה וישקוהו] במשקה זה. ועוד אמרה לו: **האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא** [ילד זה בן שנה שעוקצת אותו צירעה ביום שמשלים שנה] — **לא חיי** [איננו חי]. **מאי אסותיה** [מה רפואתו] — **אצותא דדיקלא במיא** [סיב הדקל במים], **נשפייה ונשקייה** [ישפשפנו בו וישקנו ממנו].


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:10
[Steinsaltz on Ketubot 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:10)

**אמר רב קטינא: כל המכניס את בנו** לבית הספר **פחות מבן שש — רץ אחריו ואינו מגיעו,** כלומר, הוא צריך לדאוג לו, לשלומו, זמן רב אחר כך, מפני שהילד נחלש מחמת הלימוד. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **חביריו רצין אחריו** בלימוד **ואין מגיעין אותו,** שכיון שהוא מקדים אותם הרי הוא מצליח הרבה יותר בלימודו. ומעירים: **ותרוייהו איתנהו** [ושניהם ישנם בו]: **חליש וגמיר** [שהוא גם נחלש וגם לומד]. **איבעית אימא** [ואם תרצה אמור] אפשר להסביר את שתי הדעות באופן אחר: **הא** [זה] שאמרנו שבהכנסתו ללמוד בגיל צעיר הוא נחלש, הרי זה באופן **דכחיש** [שהילד הוא כחוש], ובשל כך הוא נחלש מאד. **הא** [וזה] שאמרנו שאפשר להכניסו מוקדם ללמוד בגיל צעיר והוא מצליח, הרי זה באופן שהוא **בריא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:11
[Steinsaltz on Ketubot 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:11)

ג ועוד **אמר ר' יוסי בר חנינא, באושא התקינו** עוד ש**האשה שמכרה בנכסי מלוג** (שהם הנכסים השייכים לה, ובעלה רק אוכל פירותיהם) **בחיי בעלה ומתה — הבעל מוציא מיד הלקוחות.** שחכמים רואים אותו כאילו היה הוא הלקוח הראשון (ולא כיורש), ולכן הנכסים שייכים לו. מסופר: **אשכחיה** [מצא אותו] **רב יצחק בר יוסף לר' אבהו דהוה קאי באוכלוסא** [שהיה עומד בתוך קהל] של **אושא, אמר ליה** [לו]: **מאן מרה דשמעתא** [מי הוא בעל השמועות] של **אושא,** כלומר, מי בקי בהלכות הללו שתיקנו באושא? **אמר ליה** [לו]: **ר' יוסי בר חנינא. תנא מיניה ארבעין זימנין** [שנה ממנו מר' יוסי בר חנינא ארבעים פעמים], **ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה** [ודומה היה לו מאז כמו שמונח לו בכיסו], משום שנעשה בקי היטב בתקנות אושא.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:12
[Steinsaltz on Ketubot 50a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:12)

ד ועוד בקשר לתקנות אושא, נאמר: **"אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת"** (תהלים קו, ג), ויש להבין: **וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת?** הלא לא תמיד מצויים עניים לפניו! לכן **דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' אליעזר: זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים,** שכפי שאמרנו אין עליו חיוב גמור לפרנסם, ואם כך, כאשר מפרנס אותם נמצא שבכל עת הוא עושה צדקה. **ר' שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום** או **יתומה בתוך ביתו** ודואג להם **ומשיאן,** ונמצא שהוא עושה צדקה כל הזמן.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:13
[Steinsaltz on Ketubot 50a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:13)

ועוד דרשו על הכתוב **"הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד"** (תהלים קיב, ג): איך ייתכן שישאר הון ועושר בביתו וגם שצדקתו עומדת לעד? **רב הונא ורב חסדא** נחלקו בכך, **חד** [אחד מהם] **אמר: זה הלומד תורה ומלמדה,** שאינו מאבד דבר משלו, אבל צדקתו עומדת לעד, שעשה צדקה בלמדו אחרים. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים,** שהספרים הם שלו, ואחרים נהנים מצדקתו.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:14
[Steinsaltz on Ketubot 50a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:14)

ועוד דרשו על הכתוב **"וראה בנים לבניך שלום על ישראל"** (תהלים קכח, ו): **אמר ר' יהושע בן לוי: כיון ש**יש **בנים לבניך** — נעשה אז **שלום על ישראל.** ומדוע — **דלא אתי** [שאינו בא] **לידי חליצה ויבום,** שהרי דין יבום או חליצה שייכים רק כאשר אין בנים (ילדים) לאחד הבנים, שנפטר בלי ילדים. **ר' שמואל בר נחמני אמר: כיון שבנים לבניך — שלום על דייני ישראל,** ומדוע — **דלא אתי לאינצויי** [שאינם באים הקרובים להתקוטט] עם הדיינים בענייני ירושה, שהרי הנחלה עוברת במישרין לבנים, ואין מקום לקטטה.


###### Steinsaltz on Ketubot 50a:15
[Steinsaltz on Ketubot 50a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/50a:15)

ה מכאן חוזרים לביאור המשנה. שנינו שם: **זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמים** בכרם דיבנה, שאין הבנות ניזונות מנכסי אביהן אלא לאחר מותו.