## Steinsaltz on Ketubot Daf 51b

###### Steinsaltz on Ketubot 51b:1
[Steinsaltz on Ketubot 51b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:1)

**יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר** למלוה, שהרי אינו יודע ממי אבדו, ושמא כבר נפרע החוב והוחזרו ללווה וממנו אבדו, וגם אם הלווה מודה שעדיין לא פרע חובו, כיון **שבית דין נפרעין מהן** מן הלקוחות, יש לחשוש שמא עשו הלווה והמלווה ביניהם קנוניה כדי לגבות מנכסים שקנו אותם הלקוחות.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:2
[Steinsaltz on Ketubot 51b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:2)

אולם אם היו השטרות כאלה ש**אין בהן אחריות נכסים — יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן** ואין גובים על ידי שטרות אלו מנכסים משועבדים, אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן,** משום שמניחים שהעדר אחריות בשטר הוא רק טעות סופר.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:3
[Steinsaltz on Ketubot 51b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:3)

ואם כן נמצא שבמשנתנו **רישא** [ראשה] כשיטת **ר' מאיר וסיפא** [וסופה] כשיטת **ר' יהודה! וכי תימא** [ואם תאמר] שכל המשנה **כולה** כשיטת **ר' מאיר היא, ושאני ליה** [ושונה לו] **לר' מאיר בין כתובה לשטרי** [לשטרות אחרים], שרק בכתובה האחריות היא תנאי קבוע וגם אם אינה כתובה הרי זו טעות סופר, מה שאין כן בשאר שטרות. אולם **ומי שאני ליה** [והאם שונה לו], לדעתו, בין כתובה לשאר שטרות?


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:4
[Steinsaltz on Ketubot 51b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:4)

**והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **חמשה גובין מן המחוררין** (מנכסים בני חורין, שאין עליהם שעבוד) ואין טורפים מן הלקוחות נכסים משועבדים, **ואלו הן: פירות ושבח פירות,** שאם יש לאדם זכות לקבל פירות מנכס מסויים, או את הרווח הבא מן הפירות הללו — אין מוציאים לתשלום זה מנכסים משועבדים, **ו**כן **המקבל עליו לזון את בן אשתו** או את **בת אשתו** — מפרנסים אותם רק מנכסים בני חורין, **ו**כן **גט** (שטר) **חוב שאין בו אחריות, וכתובת אשה שאין בה אחריות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:5
[Steinsaltz on Ketubot 51b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:5)

ונברר, כמו מי היא שיטת ברייתא זו, **מאן שמעת ליה** [מי שמעת אותו] ש**אמר** כי **אחריות לאו טעות סופר הוא — ר' מאיר, וקתני** [ושנה] בין יתר הדברים גם **כתובת אשה** שאין בה אחריות, משמע שלדעת ר' מאיר אף בכתובה אין האחריות תנאי הכרחי, וממילא בהעדרה אין אומרים שזו טעות הסופר.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:6
[Steinsaltz on Ketubot 51b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:6)

את הקושי בפירוש משנתנו דוחים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמשנתנו כשיטת **ר' מאיר, ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שהיא כשיטת **ר' יהודה.** ומסבירים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שהיא כשיטת **ר' יהודה** אולם **התם** [שם] במשנה שממנה הקשינו מדובר באופן ש**כתבה ליה** [לו] **"התקבלתי",** שהיא עצמה ויתרה על חלק מן הכתובה, ואילו **הכא** [כאן] **לא כתבה ליה** [לו] **"התקבלתי"** — ולכן גובים ממנו את כל הסכום הקצוב לכתובה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:7
[Steinsaltz on Ketubot 51b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:7)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמשנתנו כשיטת **ר' מאיר** היא, ונסביר: **מאי** [מה] פירוש **"חייב" דקתני** [ששנה] בסוף המשנה — כוונתו, שאם לא כתב אחריות נכסים, חייב לפחות לשלם **מן המחוררין** (המשוחררים, מנכסים בני חורין).


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:8
[Steinsaltz on Ketubot 51b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:8)

א שנינו במשנה שאף אם **לא כתב לה** בעלה שאם יקחו אותה בשבי יפדנה ויחזירנה אליו — חייב לפדותה, משום שזה תנאי בית דין. **אמר אבוה** [אביו] של **שמואל: אשת ישראל שנאנסה — אסורה לבעלה.** וטעם הדבר: **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא תחלתה** של הבעילה היה **באונס, ו**אולם **סופה** היה **ברצון,** שתוך הבעילה נתרצתה, ואשה שזנתה ברצון תחת בעלה — אסורה עליו.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:9
[Steinsaltz on Ketubot 51b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:9)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב לאבוה** [לאביו] של **שמואל:** הרי אומרים בתנאי הכתובה: **"אם תשתבאי** [תישבי], **אפרקינך ואותבינך** [אפדך ואשיבך] **לי לאינתו** [לאשה] **",** משמע שאף שיש חשש שמא נאנסה שם — מכל מקום מותרת לבעלה ישראל ולא חוששים שמא נתרצתה בסוף! **אישתיק** [שתק] אביו של שמואל ולא ענה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:10
[Steinsaltz on Ketubot 51b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:10)

**קרי** [קרא] **רב עליה דאבוה** [עליו, על אביו] של **שמואל** את הפסוק: **"שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם"** (איוב כט, ט). ושואלים: כיון שקרא עליו פסוק זה, משמע מכאן שאביו של שמואל עצר בדברים ונמנע מלענות, אף שהיה לו מקום להשיב על דברי רב. **מאי אית ליה למימר** [מה יש לו לומר] ולתרץ? ומשיבים: היה יכול לענות כי **בשבויה הקילו,** שכיון שאין כל ודאות שאכן נאנסה בזמן השבי, לכן הקילו חכמים בשבויה, אבל באונס ודאי שמא לא הקילו.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:11
[Steinsaltz on Ketubot 51b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:11)

ושואלים: אם כן, **ולאבוה** [ולדעת אביו] של **שמואל אונס דשריא רחמנא** [שמתירה התורה] לאחר מכן את האשה לבעלה **היכי משכחת לה** [איך מוצא אתה אותו], נחשוש תמיד שמא היה בסופו של דבר ברצון? ומשיבים: **כגון דקאמרי** [שאומרים] **עדים** שנכחו שם בכל מהלך האונס וראו **שצווחה** והתנגדה **מתחלה ועד סוף** הביאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:12
[Steinsaltz on Ketubot 51b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:12)

ומעירים: **ו**דעת אביו של שמואל **פליגא** [חלוקה] על **רבא.** ש**אמר רבא: כל שתחלתה באונס וסוף ברצון,** ו**אפילו היא אומרת** לבסוף: **הניחו לו, שאלמלא (לא) נזקק לה** באונס היתה **היא שוכרתו** לבעול אותה, בכל זאת **מותרת. מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — לפי שאותו בועל במעשהו **יצר אלבשה** [הלבישה], שגרם לה שבתוך כדי הבעילה יתעורר בה יצרה, וגם יצר עז כזה שבא לה בעל כורחה נחשב כאונס.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:13
[Steinsaltz on Ketubot 51b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:13)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבא,** נאמר בדין הסוטה: **"**ושכב איש אותה... **והוא לא נתפשה"** (במדבר ה, יג), שמדובר שם באשה שלא נתפשה באונס ולכן היא **אסורה.** ומכאן, **הא** [הרי] **נתפשה** (נאנסה) — **מותרת.** ומדיוק לשון הכתוב "והיא" משמע **ויש לך אחרת, שאף על פי שלא נתפשה מותרת, ואיזו — זו כל שתחלתה באונס וסופה ברצון.** שאף על פי שלא היה הכל באונס ("לא נתפשה") מותרת היא, וכדברי רבא.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:14
[Steinsaltz on Ketubot 51b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:14)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] המדייקת באופן אחר מאותו כתוב עצמו **"והיא לא נתפשה" — אסורה, הא** [הרי] **נתפשה** — **מותרת,** ואנחנו מדייקים מהלשון: **ויש לך אחרת, שאף על פי שנתפשה — אסורה, ואיזו — זו אשת כהן** שגם אם נבעלה באונס — אסורה לבעלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:15
[Steinsaltz on Ketubot 51b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:15)

**אמר רב יהודה אמר שמואל משום** (בשם) **ר' ישמעאל** דרשה נוספת על פסוק זה: **"והיא לא נתפשה" — אסורה, הא** [הרי] אם **נתפשה — מותרת, ויש לה אחרת, שאף על פי שלא נתפשה** ושכב איש אותה, בכל זאת **מותרת. ואיזו — זו שקדושיה קדושי טעות, שאפילו** אם **בנה** מנישואין אלה **מורכב על כתיפה — ממאנת והולכת לה,** והנישואין בטלים מעיקרם והיא מותרת לאחרים.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:16
[Steinsaltz on Ketubot 51b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:16)

**אמר רב יהודה: הני נשי דגנבו גנבי** [אותן הנשים שגונבים אותן הגנבים מבעליהן] — **שריין לגוברייהו** [מותרות לבעליהן], שגם אם הן נבעלות להם, הרי זה באונס. **אמרי ליה רבנן** [אמרו לו חכמים] **לרב יהודה: והא קא ממטיאן להו נהמא** [והרי אנחנו רואים שבעודן שבויות מביאות הן להם לגנבים לחם], משמע שברצון הן עושות! ענה להם: הן עושות זאת **מחמת יראה.** ושאלו: **והא קא משלחן להו גירי** [והרי הן שולחות להם חיצים], שבמהלך הלחימה מגישות הן להם חיצים! והשיב: גם זה עושות **מחמת יראה.** אולם **ודאי,** אם **שבקינהו ואזלן מנפשייהו** [עזבו אותן הגנבים והן הולכות מעצמן] חזרה אליהם — **אסירן** [הן אסורות לבעליהן], שכבר אין זה מחמת יראה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:17
[Steinsaltz on Ketubot 51b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:17)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שבויי מלכות** — **הרי הן** נידונות **כשבויין,** שאם לוקח המלך נשים באונס לשם תשמיש — יש עליהן דין של שבויות, שודאי באונס הן נבעלות. **גנובי ליסטות** [גנובות שודדים] — **אינן** נידונות **כשבויין,** שיש לחשוש שמא האשה מתרצה לבועלה, וסבורה שישא אותה לאשה. ומקשים: **והתניא איפכא** [והרי שנויה ברייתא אחרת האומרת להיפך] ששבויות מלכות אינן כשבויות, וגנובות ליסטות הרי הן כשבויות!


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:18
[Steinsaltz on Ketubot 51b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:18)

ומתרצים: מ**מלכות** על **מלכות לא קשיא** [קשה]; **הא** [זה] בברייתא הראשונה מדובר **במלכות אחשורוש,** כלומר, מלכות של מלך גדול שהאשה הנבעלת לו יודעת שהוא משתמש בה רק לפי שעה לתאוותו, ובודאי לא ישא אותה לאשה, ולכן הדבר נחשב כאונס. ואילו **הא** [זה] בברייתא השניה שמחשיבה זאת כנבעלת ברצון, מדובר **במלכות בן נצר,** שהקים על ידי מסעות שוד וכיבושים ממלכה קטנה, ואשה עשויה לחשוב שלבסוף ישאנה.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:19
[Steinsaltz on Ketubot 51b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:19)

וכן מ**ליסטות** על **ליסטות לא קשיא** [קשה]; **הא** [זו] בברייתא הראשונה מדובר **ב**ליסטות של **בן נצר,** שהאשה עשויה להתרצות בבעילתו שאם ישא אותה תהיה אשת מלך, **הא בליסטים דעלמא** [זו, הברייתא השניה, מדברת בשודד סתם] שיש לשער שאין האשה מרוצה בבעילתו, שגם אם ירצה לשאתה — היא לא תחפוץ בכך. ושואלים, **ובן נצר** זה, כיצד מסבירים כי **התם קרי ליה** [שם במקום אחד אתה אומר שקוראים לו] **"מלך" והכא קרי ליה "לסטים"** [וכאן במקום אחר אתה אומר שקוראים לו שודד]! ומשיבים: **אין** [כן], **גבי** [אצל, בהשוואה] ל**אחשורוש לסטים** בלבד **הוא, גבי לסטים דעלמא** [אצל שודד סתם] **מלך הוא** נחשב.


###### Steinsaltz on Ketubot 51b:20
[Steinsaltz on Ketubot 51b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/51b:20)

ב שנינו במשנה: **ובכהנת** (אשת כהן) הוא כותב לה: **"**אם תישבי — **אהדרינך** [אחזירך] **למדינתך". אמר אביי: אלמנה לכהן גדול,** אף על פי שנשאה באיסור (שהרי כהן גדול אסור באלמנה), מכל מקום, אם נשא אותה וכתב לה כתובה — **חייב לפדותה,** משום **שאני קורא בה** ויכול לקיים את האמור שם **"ובכהנת אהדרינך** [אחזירך] **למדינתך",**