## Steinsaltz on Ketubot Daf 52a

###### Steinsaltz on Ketubot 52a:1
[Steinsaltz on Ketubot 52a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:1)

**ממזרת** או **נתינה** הנשואה **לישראל,** שגם היא יש לה כתובה וכל התנאים של הכתובה, למרות שהנישואין היו באיסור — **אינו חייב לפדותה,** הואיל **שאין אני קורא בה "ואותבינך** [ואשיבך] להיות **לי לאנתו** [לאשה] **",** שהרי היא אסורה עליו. **רבא אמר:** אין הדבר כן, אלא **כל שאיסור שבייה גורם לה** להיאסר — **חייב לפדותה,** אבל אם **איסור דבר אחר גורם לה,** כגון אלמנה לכהן גדול, שגם אם לא נשבית אסורה — **אינו חייב לפדותה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:2
[Steinsaltz on Ketubot 52a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:2)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם לומר שיש מחלוקת תנאים] בדבר זה, ששנינו בברייתא: **המדיר את אשתו,** שנדר שלא תיהנה ממנו, שבמקרה זה חייב לגרשה, **ו**בינתיים **נשבית** — **ר' אליעזר אומר: פודה** אותה, אף על פי שבסופו של דבר הוא צריך לגרשה מחמת הנדר, **ונותן לה** את **כתובתה. ר' יהושע אומר: נותן לה כתובתה, ואינו פודה,** שהרי אינו יכול להחזירה אליו מחמת הנדר.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:3
[Steinsaltz on Ketubot 52a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:3)

**אמר ר' נתן, שאלתי את סומכוס: כשאמר ר' יהושע** ש**נותן לה כתובתה ואינו פודה,** האם מדובר שם במקרה **כשהדירה ולבסוף נשבית, או בנשבית** בתחילה **ולבסוף הדירה?**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:4
[Steinsaltz on Ketubot 52a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:4)

**ואמר לי: לא שמעתי** מסורת בדבר זה, **ו**אולם **נראין** ה**דברים** שמדובר שם במקרה **שהדירה ולבסוף נשבית,** שבכגון זה אין ר' יהושע מחייב אותו לפדות. **דאי אמרת** [שאם אומר אתה] שהוא הדין ב**נשבית ולבסוף הדירה — אתי לאיערומי** [יבוא להערים], שאם רוצה להיפטר מלפדותה — ידירנה הנאה, ויתחייב רק בכתובתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:5
[Steinsaltz on Ketubot 52a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:5)

ועתה משווים את הדברים למחלוקת אביי ורבא: **מאי לאו** [האם לא] גם **במדיר אשת כהן קמיפלגי** [נחלקו] **ואביי** הוא ש**אמר כר' אליעזר,** שבכל מקום שיש דרך להחזירה, מחזירה אפילו כשאסורה עליו מחמת דבר אחר, וכיון שחיובו הוא להחזירה למדינתו, צריך לעשות זאת, שאין בכך איסור, **ורבא** ש**אמר כר' יהושע?**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:6
[Steinsaltz on Ketubot 52a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:6)

ודוחים: **לא, הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **כגון שנדרה איהי** [היא] שלא ליהנות ממנו, **וקיים לה הוא,** ששמע את הנדר ולא הפירו. ונחלקו בסברה, **ר' אליעזר סבר: הוא נותן אצבע בין שיניה,** שהרי זה כאילו הוא שם אצבע בין שיניה וגרם לה שהיא נושכת אותה, שבעצם האשמה היא בו שלא התיר לה, ולכן הוא צריך לפדותה ולהחזירה למדינתה. **ור' יהושע סבר: היא** עצמה **נתנה אצבע בין שיניה,** שהרי היא זו שנדרה מתחילה.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:7
[Steinsaltz on Ketubot 52a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:7)

ותוהים: **אי** [אם] סבור ר' יהושע ש**היא נתנה אצבע בין שיניה — כתובה** בכלל **מאי עבידתה** [מה מעשיה], מה מקומה כאן? שאם סבור הוא שזו אשמתה שלה, מדוע עליו לתת לה כתובה?


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:8
[Steinsaltz on Ketubot 52a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:8)

**ותו** [ועוד], הרי **אמר ר' נתן, שאלתי את סומכוס: כשאמר ר' יהושע** כי **נותן לה כתובתה ואינו פודה,** באיזה אופן דיבר, האם **כשהדירה ולבסוף נשבית או בשנשבית ולבסוף הדירה? ואמר: לא שמעתי.**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:9
[Steinsaltz on Ketubot 52a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:9)

**ואי** [ואם] מדובר באופן ש**נדרה איהי** [היא], אם כן היא זו שהתחילה בדבר מרצונה ואם כן **מה לי,** מה ההבדל, בין **הדירה ולבסוף נשבית, מה לי** אם בתחילה **נשבית ולבסוף הדירה,** הלא אין כאן חשש שמא יבוא להערים?


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:10
[Steinsaltz on Ketubot 52a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:10)

**אלא, לעולם** יש לפרש **דאדרה איהו** [שהדיר אותה הוא], **ואביי מתרץ לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] **ורבא מתרץ לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו]. **אביי מתרץ לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] כך: **אלמנה לכהן גדול — כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**חייב לפדותה,** שיכול לקיים תנאו להחזירה למדינתה. **ממזרת ונתינה לישראל — כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**אינו חייב לפדותה. מדיר אשת כהן — נמי כולי עלמא לא פליגי** [גם כן הכל אינם חולקים] ש**חייב לפדותה. דהיינו** [שהוא] כמו דין **אלמנה לכהן גדול,** שהרי יכול לקיים התנאי להחזירה למדינתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:11
[Steinsaltz on Ketubot 52a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:11)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה רק **במדיר אשת ישראל. ר' אליעזר אזיל בתר מעיקרא** [הולך אחר ההתחלה], שכיון שבתחילה, בזמן שכתב את הכתובה, היתה לו אפשרות להחזירה אליו כאשתו, הרי ההתחייבות הזו קיימת, אף כי עכשיו אינו יכול לעשות זאת מחמת הנדר. **ור' יהושע אזיל בתר** [הולך אחר מה שקורה] **בסוף,** וכיון שבסוף, בגלל הנדר, אינו יכול להחזירה להיות לו לאשה — בטל התנאי ואינו צריך לפדותה.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:12
[Steinsaltz on Ketubot 52a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:12)

וכן **רבא מתרץ לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו]: **אלמנה לכהן גדול** ו**ממזרת ונתינה לישראל — כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**אינו חייב לפדותה,** שהרי איסורן בא מחמת דבר אחר ולא בגלל השבי. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **במדיר** את אשתו, **בין אשת כהן ובין אשת ישראל.**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:13
[Steinsaltz on Ketubot 52a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:13)

**ר' אליעזר אזיל בתר מעיקרא** [הולך אחר ההתחלה] וכיון שבהתחלה עם כתיבת הכתובה התחייב להחזירן — הוא צריך לעשות זאת, **ור' יהושע אזיל בתר** [הולך אחר המצב] **בסוף.** וכיון שאינו יכול לקיים את התנאי להשיבן לביתו מחמת איסור שאינו תלוי בשבי, אלא מחמת שהדירה, — פטור לגמרי.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:14
[Steinsaltz on Ketubot 52a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:14)

א שנינו במשנה שאם **נשבית** אשתו — **חייב לפדותה. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נשבית** אשה **בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה** בלי שהספיק לפדותה. אם **הכיר בה בעלה,** כלומר, נודע לבעלה טרם מותו שנשבתה — **יורשין חייבין לפדותה. לא הכיר בה בעלה — אין יורשין חייבין לפדותה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:15
[Steinsaltz on Ketubot 52a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:15)

ומספרים: **לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא** [חשב לעשות מעשה כמו הברייתא הזו]. **אמר ליה** [לו] **רב: הכי** [כך] **אמר חביבי** [דודי ר' חייא]: **לית הלכתא כי הא מתניתא** [אין הלכה כברייתא זו], **אלא כי הא דתניא** [כמו זו ששנינו בברייתא אחרת]: **נשבית לאחר מיתת בעלה — אין היתומין חייבין לפדותה. ולא עוד, אלא אפילו נשבית בחיי בעלה** ונודע לו הדבר **ואחר כך מת בעלה — אין היתומין חייבין לפדותה.** ומדוע — **שאין אני קורא בה** את התנאי הכתוב בכתובה **"ואותבינך לאינתו** [ואחזירך לאשה] **",** וכיון שאי אפשר לקיים תנאי זה, בטלה חובת הפדיון.


###### Steinsaltz on Ketubot 52a:16
[Steinsaltz on Ketubot 52a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/52a:16)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נשבית, והיו** השובים **מבקשין ממנו,** מבעלה, **עד עשרה בדמיה,** כלומר, פי עשרה מהמחיר הראוי לשבויה כזו, **פעם ראשונה** שנשבתה — **פודה, מכאן ואילך,** כלומר, אם נשבתה פעם שניה **רצה — פודה, רצה — אינו פודה,** שלא תיקנו חובת פדיון אלא פעם אחת. **רבן שמעון בן גמליאל אומר:**