## Steinsaltz on Ketubot Daf 54b

###### Steinsaltz on Ketubot 54b:1
[Steinsaltz on Ketubot 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:1)

**"ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת** [ארבע מאות זוז מהיין הזה תנו לבת] **",** ובינתיים **אייקר חמרא** [התייקר היין] ונשאר עודף. **אמר רב יוסף: רווחא ליתמי** [הרווח הוא ליתומים], והם מקבלים את הסכום העודף.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:2
[Steinsaltz on Ketubot 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:2)

מסופר: **קריביה** [קרוביו] של **ר' יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני** [היתה להם אשת אב שהיתה מפסידה מזונות], שהיתה נוהגת בבזבזנות. **אתו לקמיה** [באו לפני] **ר' יוחנן** לבקש עצה. **אמר להו** [להם]: **איזילו ואמרו ליה לאבוכון דנייחד** [לכו ואמרו לאביכם, שייחד] **לה ארעא** [קרקע] מסויימת **למזונה,** וכיון שתסכים לקבל קרקע זו למזונותיה הריהי בכך מוחלת על היתר.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:3
[Steinsaltz on Ketubot 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:3)

**אתו לקמיה** [באו לפני] **ריש לקיש** לדון, **אמר להו** [להם]: **כל שכן שריבה לה מזונות.** כלומר, את מזונותיה הוא ודאי צריך לשלם, ומה שעשה היה ששיעבד לה עוד קרקע מסויימת לצורך זה שאם תזדקק יוסיפו לה מקרקע זו. **אמרו ליה** [לו]: **והא** [והרי] **ר' יוחנן לא אמר הכי** [כך]! **אמר להו** [להם]: **זילו הבו** [לכו ותנו] **לה** כל צורכה. **ואי** [ואם] **לא — מפיקנא לכו** [אוציא לכם] את **ר' יוחנן מאונייכו** [מאוזניכם], כלומר, אנהג כנגדכם בתוקף, עד שתשכחו את דברי ר' יוחנן. **אתו לקמיה** [באו לפני] **ר' יוחנן** להתלונן. **אמר להו** [להם]: **מה אעשה? שכנגדי,** כלומר, אדם חשוב כמוני, **חלוק עלי** ואיני יכול לסתור את דבריו.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:4
[Steinsaltz on Ketubot 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:4)

**אמר ר' אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה** [לי נתפרש הדבר ממנו], מ**ר' יוחנן** עצמו שיש הבדל באיזו לשון ייחד לה את הקרקע. אם **אמר** שהוא נותן לה דבר מסויים וקצב לה בלשון **"למזונות"** — כוונתו ש**ריבה לה מזונות,** כלומר, שנותן לה מזונותיה, אלא שאם לא יספיקו המזונות, גם היקצה בנוסף לכך שטח מסויים שהוא רק לצורך זה. אבל אם **אמר** לה שמייחד לה דבר זה **"במזונות"** — הרי **קצץ לה מזונות,** כלומר, קבע גבול שלא תיקח יותר ממה שקבע לה.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:6
[Steinsaltz on Ketubot 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:6)

א משנה **אף על פי שאמרו** שבכלל **בתולה גובה** לכתובתה **מאתים** זוז **ואלמנה** — **מנה** (מאה זוז), **אם רצה להוסיף** לכתובתה **אפילו מאה מנה — יוסיף.** ואם **נתארמלה** (נתאלמנה) **או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין — גובה את הכל** שכתב לה. **ר' אלעזר בן עזריה אומר:** אם נתאלמנה **מן הנשואין — גובה את הכל. מן האירוסין — בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה** בלבד, מפני **שלא כתב לה** תוספת על הכתובה **אלא על מנת לכונסה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:7
[Steinsaltz on Ketubot 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:7)

**ר' יהודה אומר** דין אחר בכתובה. **אם רצה כותב לבתולה** כראוי לה **שטר של מאתים, והיא כותבת "התקבלתי ממך מנה",** שמוותרת על חצי מהכתובה, **ו**כן **לאלמנה** כותב **מנה והיא כותבת "התקבלתי ממך חמשים זוז".** ואילו **ר' מאיר אומר:** אסור לעשות כן, והטעם: ש**כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה — הרי זו בעילת זנות,** שבפחות מזה אין לה דין כתובה, וכאילו לא כתב לה כלל.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:8
[Steinsaltz on Ketubot 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:8)

ב גמרא שנינו במשנה שאם רצה להוסיף מוסיף, ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], אם רצה, מדוע לא יוסיף? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] כי **קיצותא עבדו רבנן** [קיצבה עשו חכמים] בסכום הכתובה כדי **שלא לבייש את מי שאין לו,** ולכן אין להוסיף על הסכום, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שלא הקפידו חכמים על כך, ואם רוצה להוסיף — יוסיף.


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:9
[Steinsaltz on Ketubot 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:9)

ג שנינו במשנה ש**אם רצה להוסיף** על סכום הכתובה — אפילו מאה מנה יוסיף. ומעירים: **"רצה לכתוב לה" לא קתני** [שנה], שמלשון זו משמע שפרט לכתובה עצמה הוא כותב לה סכום אחר שאינו נחשב ככתובה עצמה, **אלא** לשון **"רצה להוסיף"** שנינו, שמלשון זו משמע שהסכום שכתב נחשב כחלק מהכתובה. והרי זה **מסייע ליה** [לו] **לר' איבו אמר ר' ינאי.** ש**אמר ר' איבו אמר ר' ינאי: תנאי כתובה** וכן סכומים אחרים שהוסיף מדעתו לכתובה **ככתובה** עצמה **דמי** [הם נחשבים].


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:10
[Steinsaltz on Ketubot 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:10)

ו**נפקא מינה** [ויוצא מזה] פסק להלכה בכמה וכמה עניינים: **למוכרת** את כתובתה, שהמכירה כוללת גם את התוספת; **ולמוחלת** כתובתה לבעלה או ליורשים, שאף את התוספת כללה במחילה זו; **ל**ענין **מורדת** על בעלה, שמנכים לה מכתובתה סכום קצוב בכל שבוע וממשיכים לעשות כן עד שתכלה כל הכתובה, ולמדנו שפוחתים אף מתוספת הכתובה;


###### Steinsaltz on Ketubot 54b:11
[Steinsaltz on Ketubot 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/54b:11)

**ולפוגמת** כתובתה, שהמודה שקיבלה מקצת מכתובתה (ואפילו דינר אחד) אינה נפרעת את השאר אלא בשבועה, ולענין זה אף אם מודה שקיבלה מקצת התוספת צריכה להישבע על השאר; ו**לתובעת** כתובתה, שאמרו חכמים שמשעת תביעה מאבדת זכותה למזונות, והוא הדין אם תובעת תוספת כתובתה; **ול**ענין **עוברת על דת,** שקנסוה שתצא מבעלה בלא כתובה, שמאבדת לא רק את עיקר כתובה אלא גם את התוספת;