## Steinsaltz on Ketubot Daf 56b

###### Steinsaltz on Ketubot 56b:1
[Steinsaltz on Ketubot 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:1)

**וקיימא לן** [ומוחזק לנו, בידינו] בענין זה כי **מאי** [מה פירוש] **"כותב"** שם — לאו דווקא כותב בשטר, אלא אפילו **אומר** בעל פה. נמצא שיכול לבטל תקנת חכמים של אכילת פירות, אפילו שאין זה אלא דבר שבממון, ואפילו בתנאי שבעל פה בלבד!


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:2
[Steinsaltz on Ketubot 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:2)

**אמר אביי,** יש לחלק: **לכל** (לכל אשה) **יש כתובה, ולא לכל יש פירות,** שלא לכל אשה יש נכסי מלוג שהבעל אוכל פירותיהם. ולכן, **מילתא דשכיחא** [דבר שהוא שכיח] כמו כתובה — **עבדו בה רבנן** [עשו בו חכמים] **חיזוק** ועמדו על כך שאת תקנת הסכום הקצוב לכתובה אי אפשר לבטל אלא על ידי שטר, אבל **מילתא דלא שכיחא** [דבר שאינו שכיח], כמו פירות — **לא עבדו בה רבנן** [עשו בו חכמים] **חיזוק,** ואפשר להתנות בו תנאי בעל פה.


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:3
[Steinsaltz on Ketubot 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:3)

ומקשים: **הרי** דין **חמרים, דשכיחי** [שהוא מצוי], **ולא עבדו** [עשו] **לה רבנן** [חכמים] להלכה **חיזוק** לדעת ר' יהודה!


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:4
[Steinsaltz on Ketubot 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:4)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **החמרין שנכנסו לעיר** למכור סחורה, **ואמר אחד מהן:** התבואה **שלי** שאני מוכר היא מיבול **חדש,** ועדיין היא לחה ואינה טובה כל כך, **ושל חברי ישן.** או שאמר: **שלי אינו מתוקן** (אינו מעושר), **ושל חברי מתוקן — אין נאמנים.** שאנו חוששים שהם משקרים וגומלים זה לזה, ושמא במקום אחר הם מחליפים את דבריהם, אלא שאומרים כן כדי שייראו נאמנים ועל ידי כך מזרזים את המכירה. **ר' יהודה אומר: נאמנים.** הרי שאף בדבר מצוי אין ר' יהודה גוזר ומחזק את דברי חכמים!


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:5
[Steinsaltz on Ketubot 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:5)

**אמר אביי** יש לחלק ולומר כי בכל **ודאי** של **דבריהם,** גזירת חכמים בדבר ודאי, כמו תקנת חכמים בענין כתובה — **עבדו רבנן** [עשו חכמים] **חיזוק,** ואילו ב**ספק** בענין של **דבריהם,** כגון בחמרים, שיש רק ספק בנאמנותם, שהרי אין ודאות שהפירות אינם מעושרים, **לא עבדו רבנן** [עשו חכמים] **חיזוק. רבא אמר** טעם אחר: **בדמאי הקילו** בכלל, שבדיני דמאי, מאחר שבעיקרם הם רק משום חומרה (משום שרוב עמי הארץ מעשרים) — הקילו חכמים ולא גזרו כל כך.


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:6
[Steinsaltz on Ketubot 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:6)

א שנינו במשנה ש **ר' מאיר אומר: כל הפוחת** בכתובה לבתולה ממאתים, ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות. ונדייק: **כל הפוחת — אפילו בתנאה** [בתנאי], שאפילו עשה על כך תנאי מפורש עם האשה, והיא קיבלה על עצמה תנאי זה אין בכך כלום — **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] ש**תנאו** במקרה כזה **בטל, ואית** [ויש] **לה** כתובה במלוא הסכום שקצבו חכמים. **ו**למרות שמן הדין תנאו בטל, בכל זאת **כיון** ש**אמר לה לית ליך** [אין לך] **אלא מנה — לא סמכא** [אין סומכת] **דעתה** על הכתובה ואינה רואה בכך קשר נישואין אמיתי, **והויא** [והרי נעשית] **לה בעילתו בעילת זנות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:7
[Steinsaltz on Ketubot 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:7)

ומקשים: **והא שמעינן ליה** [והרי שמענו אותו] את **ר' מאיר** ש**אמר: כל המתנה על מה שכתוב בתורה — תנאו בטל.** ונדייק מכאן: **הא** [הרי] אם הוא מתנה **בדרבנן** [בדבר שהוא מדברי סופרים] — **תנאו קיים,** ומדוע בכתובה תנאו בטל, הרי כתובה היא תקנת חכמים?! ומשיבים: **קסבר** [סבור] **ר' מאיר** ש**כתובה דאורייתא** [מן התורה היא] ולכן אם התנה להפחית מדמי הכתובה — הרי זה כמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל.


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:8
[Steinsaltz on Ketubot 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:8)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' מאיר אומר: כל הפוחת** לאשתו בכתובתה, **לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה — הרי זו בעילת זנות. ר' יוסי אומר: רשאי** לפחות מסכום הכתובה אם היא מסכימה לכך. **ר' יהודה אומר: רצה — כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת לו "התקבלתי ממך מנה", ולאלמנה** הוא כותב **מנה, והיא כותבת לו "התקבלתי ממך חמשים זוז".**


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:9
[Steinsaltz on Ketubot 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:9)

ושואלים: **ו**האם **סבר ר' יוסי** ש**רשאי** אדם לפחות מדמי הכתובה? **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **אין עושין כתובת אשה מטלטלין,** כלומר, אין מייחדים לה מטלטלים לפרעון כתובתה, **מפני תיקון העולם,** שמא יאבדו המטלטלים או יפחת ערכם. **אמר ר' יוסי: וכי מה תיקון העולם יש בזו? והלא** מטלטלים **אין** דמיהם **קצובין** לעולם **ו**עלול להיות שיהיו **פוחתין** דמיהם!


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:10
[Steinsaltz on Ketubot 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:10)

ותחילה מבררים את לשון הברייתא האחרונה: ה**תנא קמא** [הראשון] **נמי** [גם כן] **"אין עושין" קאמר** [אמר], ור' יוסי שבא לחלוק עליו לכאורה אומר אותו דבר עצמו! **אלא לאו הכי קאמר** [האם לא כך אמר] התנא הראשון: **במה דברים אמורים** שאין עושים כתובה מטלטלים — **בשלא קבל עליו אחריות** על המטלטלים הללו, **אבל** אם **קבל עליו אחריות** במקרה שיאבדו — **עושין. ואתא** [ובא] **ר' יוסי למימר** [לומר] אף **כי** [כאשר] **קיבל עליו אחריות אמאי** [מדוע] **עושין? והלא אין קצובין ופוחתין!** שאפילו כשיש אחריות לגבי אבידה אין הדבר מועיל, לפי שהמטלטלים עצמם אפילו כשלא נאבדו עשויים לפחות מערכם לפי שינוי המחירים בשוק, ואינם עשויים להבטיח את סכום הכתובה.


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:11
[Steinsaltz on Ketubot 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:11)

ולענייננו: **השתא** [עכשיו] הרי, **ומה התם דדלמא פחתי, חייש** [שם שרק שמא יפחתו המטלטלים, חושש] **ר' יוסי** שמא נמצא פוחת מסכום הכתובה — **הכא** [כאן] ש**ודאי קא פחתה** [היא פוחתת] מן הכתובה, **לא כל שכן** שיאסור?! ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם לא ידעה דתחיל** [שם, כשנתן לה מטלטלים, אינה יודעת אם יפחת ערכם כדי שתמחל] על הפחת, וכיון שלא מחלה — נמצא שמטעה אותה. **הכא ידעה וקא מחלה** [כאן היא יודעת ומוחלת], וסבור ר' יוסי שכאשר היא יודעת ומוחלת מדעת — מותר לכתחילה לפחות מן הסכום הקצוב.


###### Steinsaltz on Ketubot 56b:12
[Steinsaltz on Ketubot 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/56b:12)

מסופר: **אחתיה** [אחותו] של **רמי בר חמא הות נסיבא** [היתה נשואה] **לרב אויא**