## Steinsaltz on Ketubot Daf 59b

###### Steinsaltz on Ketubot 59b:1
[Steinsaltz on Ketubot 59b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:1)

**"שדה זו שמשכנתי לך** ואתה אוכל את פירותיה, **לכשאפדנה ממך — תיקדש", דקדשה** [שהתקדשה]. משום שגוף השדה לא עבר ליד אחרת.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:2
[Steinsaltz on Ketubot 59b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:2)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: מי דמי** [האם השוואה זו דומה]? **התם** [שם] כאשר הוא ממשכן את השדה, הלא **בידו לפדותה,** ואולם **הכא** [כאן] האשה המקדישה **אין בידה לגרש עצמה! הא לא דמיא** [זו אינה דומה] **אלא לאומר לחבירו "שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנה ממך — תיקדש", דקדשה** [שמקודשת]. ואף כאן, למרות שמעשה ידיה הם של הבעל, אולם כאשר מתגרשת הריהם שלה, וכיון שגוף הידיים תמיד היו שלה — יכולה להקדיש את מעשה ידיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:3
[Steinsaltz on Ketubot 59b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:3)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי: מי דמי** [האם זה דומה]? **התם** [שם] **ל**אחר **עשר שנים מיהא** [על כל פנים] **בידו לפדותה,** שיש לזה זמן קצוב, ואפשר לומר שהדבר הוא בידיו, ואולם **הכא** [כאן] באשה, הלא **אין בידה לגרש** את **עצמה לעולם,** ואם כן אין לה שליטה כלל על מעשה ידיה, ואין לנו דוגמא לדבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:4
[Steinsaltz on Ketubot 59b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:4)

**אלא,** יש לחזור ולדחות בדרך אחרת את הראיה מקונמות. **אמר רב אשי: קונמות קא אמרת** [אומר אתה]? **שאני** [שונים] **קונמות** שכעין **קדושת הגוף נינהו** [הם], שעל ידי הקונם הרי זה כאילו חלה קדושה על דבר מסויים והוא מפקיע את השעבוד. **וכ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא:** כוח **הקדש,** וכן איסור **חמץ, ו**כן **שחרור** של עבד — **מפקיעין מידי שיעבוד.** שגם אם היו כל אלה משועבדים לאדם אחר, מכל מקום אם מקדישם, או בא חג הפסח ונאסר החמץ המשועבד, או משתחרר עבד המשועבד לאחר — מעשים אלה מועילים להפקיע מהם את שעבודם. ומשום שהקונם הוא כעין הקדש הריהו חל על חפץ אף שאינו נמצא בזמן שנאסר ברשות בעליו, שהוא משועבד לאחרים.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:5
[Steinsaltz on Ketubot 59b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:5)

ומקשים: אם כן, שהקונם מפקיע מן השעבוד — **ונקדשו מהשתא** [ושיתקדשו מעשה הידיים מעכשיו] עוד לפני שגירש אותה בשל כוח הקונם להפקיע את השעבוד שלהם לבעל? ומשיבים: **אלמוה רבנן לשיעבודיה** [חיזקו חכמים את שיעבודו] של ה**בעל** בעודה נשואה לו יותר משאר שעבודים, **כי היכי** [כדי] ש**לא תיקדש מהשתא** [תתקדש מעכשיו]. אבל כיון שבעיקרו של דבר יש כוח בקונם לחול גם על דברים משועבדים, לכן חל הקונם על מעשה ידיה לאחר שהיא יוצאת מרשות בעלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:6
[Steinsaltz on Ketubot 59b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:6)

א משנה **ואלו** ה**מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה** עבודה גם **בצמר** (בטוויית צמר). אם **הכניסה לו שפחה אחת** — הרי הכנסה זו היא כנגד חלק מעבודתה, ומשום כך היא **לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת.** הכניסה לו **שתים** (שתי שפחות) — **אין מבשלת, ואין מניקה את בנה,** אלא נותנת אותו למינקת. הכניסה לו **שלש** שפחות — **אין מצעת לו המטה, ואין עושה בצמר.** הכניסה לו **ארבע** שפחות — **יושבת בקתדרא.** כלומר, יכולה לשבת על כסא כמלכה, ולא לעשות דבר, משום שהשפחות עושות את הכל.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:7
[Steinsaltz on Ketubot 59b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:7)

**ר' אליעזר אומר: אפילו הכניסה לו מאה שפחות** בעלה **כופה** (כופה אותה) **לעשות** עבודה **בצמר,** משום **שהבטלה מביאה לידי זימה,** ולכן טוב לה לאשה שתעשה מלאכה כלשהי. **רבן שמעון בן גמליאל אומר** יותר מכך: **אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה — יוציא** (יגרש אותה) **ויתן** לה **כתובה.** ומדוע — **שהבטלה מביאה לידי שיעמום** (שיגעון).


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:8
[Steinsaltz on Ketubot 59b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:8)

ב גמרא על לשון המשנה שואלים: **טוחנת סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! הרי כרגיל הטחינה נעשית בריחיים גדולות המונעות על ידי מים או בעלי חיים והאשה עצמה אינה טוחנת! **אלא אימא** [אמור] **מטחנת.** כלומר, היא מביאה את החיטים לריחיים ודואגת לטחינתן. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **בריחיא דידא** [בריחיים של יד] שהיא עצמה טוחנת.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:9
[Steinsaltz on Ketubot 59b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:9)

ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כ**דעת **ר' חייא, דתני** [ששנה] **ר' חייא: אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לבנים,** ולא לעשיית מלאכה. **ותני** [ושנה] **ר' חייא: אין אשה אלא לתכשיטי אשה. ותני** [ושנה] **ר' חייא: הרוצה שיעדן** (ייפה) **את אשתו** — **ילבישנה כלי פשתן. הרוצה שילבין את בתו** (שיהיה לה עור לבן) — **יאכילנה אפרוחים, וישקנה חלב סמוך לפירקה** (לזמן בגרותה).


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:10
[Steinsaltz on Ketubot 59b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:10)

ג במשנה נמנה בין חיובי האשה ש **מניקה את בנה.** ומציעים: **לימא מתניתין** [האם לומר שמשנתנו] ש**לא כ**דברי **בית שמאי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **נדרה** האשה **שלא להניק את בנה, בית שמאי אומרים:** כיון שנדרה — **שומטת דד** (את השד) **מפיו** ואינה מניקתו. **בית הלל אומרים:** בעלה **כופה** (כופה אותה), **ומניקתו** בעל כרחה. אולם אם **נתגרשה** ושוב אין לה חיוב כלפי בעלה — **אינו כופה. ואם היה** התינוק **מכירה** — הרי גם לאחר גירושין **נותן לה** הבעל **שכרה** כמינקת **וכופה, ומניקתו מפני הסכנה.** שמא לא ירצה הילד לינוק מאשה אחרת, ויסתכן. ולענייננו נלמד מברייתא זו שלדעת בית שמאי אין חובה על האשה להניק את בנה, שהרי על ידי נדר מפקיעה עצמה מחיוב זה.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:11
[Steinsaltz on Ketubot 59b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:11)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו גם כדעת **בית שמאי, הכא** [כאן] בברייתא שהבאנו **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים] **כגון שנדרה היא** נדר זה, **וקיים לה הוא,** הבעל, את הנדר. **וקסברי** [וסבורים] **בית שמאי** כי במקרה כזה תלויה האשמה בבעל וכאילו ש**הוא נותן אצבע בין שיניה,** והיא "הנושכת את האצבע", שבמקרה זה האשמה מוטלת עליו. ולכן כיון שלא הפר את נדרה — בטל ממנה החיוב להניק. **ו**אילו **בית הלל סברי** [סבורים] שבמקרה כזה אנו מניחים שהיא האשמה וכאילו ש**היא נתנה אצבע בין שיניה** ונשכתה. ולכן אף שהוא קיים את נדרה מכל מקום האחריות מוטלת עליה, ומשום כך לא בטלה התחייבותה.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:12
[Steinsaltz on Ketubot 59b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:12)

ומקשים: אם כן, שמחלוקת זו היא בשאלה על מי חלה האחריות כאשר האשה נודרת ובעלה מקיים, **ונפלגו** [ושיחלקו] **בכתובה בעלמא** [בכלל], כגון באשה שנדרה הנאה מבעלה והוא קיים לה את נדרה, האם תחול עליו החובה לתת לה כתובה, או לא. **ועוד:** הלא **תניא** [שנינו בברייתא] ש**בית שמאי אומרים** במפורש לגבי כל הנשים (ולא דווקא לנודרות): **אינה מניקה** אם אינה רוצה בכך! **אלא מחוורתא** [מחוור, ברור] כי **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כ**דעת **בית שמאי** היא.


###### Steinsaltz on Ketubot 59b:13
[Steinsaltz on Ketubot 59b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/59b:13)

בברייתא שהובאה כאן שנינו ש**אם היה** התינוק **מכירה,** את האם, יכול הבעל לכפותה שתמשיך ותניק אותו גם לאחר שנתגרשה, אלא שצריך לשלם לה עבור ההנקה.