## Steinsaltz on Ketubot Daf 61a

###### Steinsaltz on Ketubot 61a:1
[Steinsaltz on Ketubot 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:1)

**בריי** [בריאים]. **דאכלה ביעי** [שאוכלת ביצים] בזמן הריונה — **הוו** [יהיו] **לה בני עינני** [בנים בעלי עיניים גדולות]. **דאכלה כוורי** [שאוכלת דגים] — **הוו** [יהיו] **לה בני חינני** [בנים חינניים, בעלי חן]. **דאכלה כרפסא** [שאוכלת כרפס] — **הוו** [יהיו] **לה בני זיותני** [בנים יפים, בעלי זיו]. ועוד: **דאכלה כוסברתא** [שאוכלת כוסבר] — **הוו** [יהיו] **לה בני בישרני** [בנים בעלי בשר, שמנים]. **דאכלה אתרוגא** [שאוכלת אתרוג] — **הוו** [יהיו] **לה בני ריחני** [בנים ריחניים]. מסופר: **ברתיה** [בתו] של **שבור מלכא** [המלך], מלך פרס, **אכלה בה אמה** בזמן ההריון **אתרוגא** [אתרוג], **והוו מסקי לה לקמיה אבוה בריש ריחני** [והיו מעלים אותה לפני אביה בראש הבשמים] משום שהיתה ריחנית כל כך.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:2
[Steinsaltz on Ketubot 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:2)

א ושוב לענין הלכה. **אמר רב הונא: בדק** (שאל) **לן** [אותנו] **רב הונא בר חיננא: היא,** האשה, אם הילד, **אומרת** שרצונה **להניק, והוא,** הבעל, **אומר שלא להניק** אלא למסור את הילד למינקת — **שומעין לה.** ומדוע — **צערא דידה** [הצער שלה] **הוא** שסובלת מעודף החלב. **הוא אומר להניק, והיא אומרת שלא להניק, מהו** הדין? ויש עוד לצמצם את השאלה: **כל היכא** [מקום] **דלאו אורחה** [שאין זו דרכה], שבמשפחתה לא היו נשי הבית מניקות את בניהן אלא מוסרות אותם למיניקות — **שומעין לה.** אולם אם **היא אורחה** [דרכה] להניק **והוא לאו אורחיה** [לא דרכו], כלומר, במשפחתו אין נוהגים כן, **מאי** [מה הדין]? **בתר דידיה אזלינן או בתר דידה אזלינן** [אחריו אנו הולכים או אחריה אנו הולכים]?


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:3
[Steinsaltz on Ketubot 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:3)

**ופשיטנא ליה מהא** [ופתרנו לו את הבעיה מזו] ששנינו: אשה הנישאת לאיש **עולה עמו,** למעמדו, ונוהגת כמשפחתו אם הוא יותר ממה שנהוג במשפחתה, **ואינה יורדת עמו.** וכיון שבמשפחתו לא נהגו להניק, גם היא אינה חייבת בזה. **אמר רב הונא: מאי קראה** [מה הכתוב] המרמז על כך — **"והיא בעלת בעל"** (בראשית כ, ג), ומפרשים: "בעולת" משמעו **בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל. ר' אלעזר אמר:** רמז לדבר **מהכא** [מכאן], מהנאמר בחוה **"כי הוא היתה אם כל חי"** (בראשית ג, כ), לומר: **לחיים ניתנה, ולא לצער ניתנה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:4
[Steinsaltz on Ketubot 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:4)

ב שנינו במשנה שאם **הכניסה לו שפחה** אחת, אינה טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. ומדייקים: **הא שארא עבדא** [הרי את שאר העבודות, האשה עושה], ושואלים: **ותימא ליה** [ותאמר לו האשה]: **עיילית** [הכנסתי] **לך,** הבאתי לך, **איתתא בחריקאי** [אשה במקומי] והיא עושה את כל המלאכות שאני צריכה לעשות! ומשיבים: **משום** ש**אמר** [שהוא יכול לומר] **לה: הא טרחא לדידי ולדידה** [זו טורחת בשבילי ובשבילה כמו אשה אחרת], אולם **קמי דידך מאן טרח** [לפניך מי יטרח]? ואם כן יש צורך שתעבוד האשה מעט כדי לדאוג לצרכי עצמה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:5
[Steinsaltz on Ketubot 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:5)

ג שנינו במשנה שאם הביאה לו **שתים** (שתי שפחות) **אינה מבשלת ואינה מניקה.** ומדייקים: **הא שארא עבדא** [הרי שאר המלאכות היא עושה], ושואלים: **ותימא ליה** [ושתאמר לו האשה]: **עיילית לך איתתא אחריתי דטרחה לדידי ולדידה, וחדא לדידך ולדידה** [הכנסתי, הבאתי, לך אשה אחרת שטורחת בשבילי ובשבילה, ועוד אחת שטורחת בשבילך ובשבילה] ואני איני צריכה עוד לעבוד! ומשיבים: **משום דאמר** [שהוא יכול לומר] **לה: קמי אורחי ופרחי מאן טרח** [לפני אורחים מזדמנים, עוברי דרך, מי יטרח]? ועדיין יש צורך במישהו, שיעשה את שאר העבודות.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:6
[Steinsaltz on Ketubot 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:6)

ד שנינו במשנה שאם הביאה לו **שלש** שפחות, **אינה מצעת המטה.** ושואלים: **הא שארא עבדא** [הרי את השאר היא עושה], **ותימא ליה** [ותאמר לו]: **עיילית לך אחריתי לאורחי ופרחי** [הכנסתי לך עוד אשה אחרת לטרוח לפני אורחים ומזדמנים] ואינני צריכה לעבוד עוד! ומשיבים: **משום דאמר** [שהוא יכול לומר] **לה: נפיש בני ביתא, נפיש אורחי ופרחי** [כשמתרבים בני הבית, מתרבים גם אורחים ומזדמנים] ולכן יש צורך בעוד אדם שיעשה משהו.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:7
[Steinsaltz on Ketubot 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:7)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו** הכניסה לו **ארבע** שפחות **נמי** [גם כן] תצטרך לעבוד, שהרי יתרבו האורחים עוד יותר, ואילו במשנה אמרנו שבהכניסה ארבע שפחות אינה עושה דבר! ומשיבים: **ארבע כיון דנפישי להו** [שרבות הן, השפחות], הרי הן **מסייען אהדדי** [מסייעות זו לזו] ומתוך כך הן עושות את כל העבודות הדרושות.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:8
[Steinsaltz on Ketubot 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:8)

**אמר רב חנא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' שמואל בר נחמני: לא** הכוונה ש**הכניסה לו** שפחות **ממש, אלא כיון שראויה להכניס,** שאם הביאה נדוניה בסכום כזה שאפשר לקנות בו שפחות, הדין כן **אף על פי שלא הכניסה. תנא** [שנה החכם]: **אחד** הדין כ**שהכניסה לו** שפחות בפועל, **ואחד** הדין כ**שצמצמה לו משלה** ועל ידי כך יש לבעל די כסף כדי להכניס שפחה לעבוד.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:9
[Steinsaltz on Ketubot 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:9)

ה שנינו במשנה שאם היו **ארבע** שפחות הרי האשה **יושבת בקתדרא** (מושב כבוד) ואינה עושה דבר. **אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: אף על פי שאמרו** שהיא **יושבת בקתדרא** ואינה צריכה לעבוד, **אבל מוזגת לו כוס ומצעת לו את המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו.** שדברים אלה אינם כחובות של מלאכה, אלא הם דברים של חיבה שהאשה עושה לבעלה, ודבר זה אין מוסרים לשפחה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:10
[Steinsaltz on Ketubot 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:10)

והלכה דומה **אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה** גם כאשר היא **נדה, עושה** האשה **לבעלה** אף כאשר הכניסה לו הרבה שפחות, **חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו,** שכפי שאמרנו אלה הן מלאכות של חיבה, ואם היא נדה אל תעשה זאת, שלא יבואו לידי קירבה יתירה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:11
[Steinsaltz on Ketubot 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:11)

שנינו שם שהנידה אסורה ב**הצעת המטה** לבעלה. **אמר רבא: לא אמרן** [אמרנו] כן, **אלא** כאשר היא מציעה את המיטה **בפניו, אבל** כאשר היא מציעה את המיטה **שלא בפניו — לית לן** [אין לנו] **בה** איסור. **ו**לגבי איסור **מזיגת הכוס,** מעירים: **שמואל מחלפא ליה דביתהו בידא דשמאלא** [היתה מחליפה לו אשתו בזמן נידתה ומוזגת ביד שמאל], שכיון שעושה שינוי כלשהו במזיגה, שם לב לכך, ואין חשש לקירבה יתירה. אשתו של **אביי מנחא ליה** [היתה מניחה לו בימי נידותה את הכוס **אפומא דכובא** [על פי החבית], אשתו של **רבא** היתה מניחה לו **אבי סדיא** [למראשותיו], אשתו של **רב פפא** היתה מניחה לו את הכוס **אשרשיפא** [על הספסל] לשם שינוי.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:12
[Steinsaltz on Ketubot 61a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:12)

ו כיון שהוזכרו דברים שאמר רב יצחק בר חנניא, מביאים מדבריו בנושא אחר. **אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: הכל משהין בפני השמש,** שהמשמש בסעודה ממתין עד שיאכלו האחרים כל מאכל, ואחר כך הוא אוכל, **חוץ מבשר ויין,** שהם מעוררים תיאבון יתר, ונגרם לו צער אם לא יאכל מהם יחד עם הסועדים. **אמר רב חסדא:** הכוונה היא דווקא ל**בשר שמן ויין ישן. אמר רבא: בשר שמן** — **כל השנה כולה, יין ישן — בתקופת תמוז** דווקא, שבגלל החום ריחו של היין נודף ביותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:13
[Steinsaltz on Ketubot 61a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:13)

**אמר רב ענן בר תחליפא: הוה קאימנא קמיה** [הייתי עומד לפני] **מר שמואל ואייתו ליה תבשילא דארדי** [והביאו לו תבשיל של פטריות], **ואי לאו דיהב** [ואם לא שהיה נותן] **לי** ממנו, **איסתכני** [הייתי מסתכן], מחמת תאוות האוכל שתקפה אותי. **אמר רב אשי: הוה קאימנא קמיה** [הייתי עומד לפני] **רב כהנא ואייתו ליה גרגלידי דליפתא בחלא** [והביאו לו עיגול של לפת בחומץ], **ואי לאו דיהב** [ואם לא שהיה נותן] **לי** ממנו, **איסתכני** [הייתי מסתכן]. **רב פפא אמר: אפילו תמרתא דהנוניתא** [תמר ריחני] יש להאכיל לשמש. ומסכמים: **כללא דמילתא** [כללו של דבר]: **כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא** [שיש לו ריח או שיש בו חריפות], יש לתת ממנו לאדם הנמצא במקום, כדי שלא ינזק.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:14
[Steinsaltz on Ketubot 61a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:14)

מסופר על שני חכמים, **אבוה בר איהי ומנימין בר איהי, חד** [אחד מהם] היה נוהג ש**ספי** [היה מאכיל לשמש] **מכל מינא ומינא** [מין ומין] שהיה אוכל, **וחד ספי מחד מינא** [ואחד מהם היה מאכיל אותו רק ממין אחד מן האוכל]. ואומרים: **מר** [חכם זה] — **משתעי** [היה מדבר] **אליהו** הנביא **בהדיה** [איתו], **ומר** [וחכם זה] — **לא משתעי** [היה מדבר] **אליהו** הנביא **בהדיה** [איתו], שכן לא נהג מנהג חסידות וציער את השמש.


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:15
[Steinsaltz on Ketubot 61a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:15)

וכן **הנהו תרתין חסידי** [אותם שני חסידים] **ואמרי לה** [ויש אומרים] בנוסח שמפרש את שמם **רב מרי ורב פנחס בני רב חסדא, מר קדים ספי** [חכם אחד היה מקדים לפני האוכל ומאכיל את השמש], **ומר מאחר ספי** [וחכם אחד היה מאחר ומאכיל אותו] אחר שאכלו האורחים. **דקדים ספי** [זה שהיה מקדים ומאכיל] — היה **אליהו** הנביא **משתעי בהדיה** [מדבר איתו], וזה שהיה **מאחר ספי** [ומאכיל] — **לא** היה **משתעי** [מדבר] **אליהו בהדיה** [איתו].


###### Steinsaltz on Ketubot 61a:16
[Steinsaltz on Ketubot 61a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61a:16)

ועוד מסופר בענין זה, **אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו קא יתבי אפיתחא דבי** [היו יושבים על פתחו של בית] **אזגור מלכא** [המלך], מלך פרס. **חליף ואזיל אטורנגא דמלכא** [היה עובר והולך המלצר הראשי של המלך] עם מיני מאכלים. **חזייה** [ראה אותו] **רב אשי למר זוטרא**