## Steinsaltz on Ketubot Daf 61b

###### Steinsaltz on Ketubot 61b:1
[Steinsaltz on Ketubot 61b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:1)

**דחוור אפיה** [שהלבינו פניו] מפני שהתאווה לאוכל, **שקל באצבעתיה אנח ליה בפומיה** [לקח באצבעו מן המאכל והניח בפיו של מר זוטרא]. **אמר ליה** [לו] ראש המלצרים: **אפסדת לסעודתא דמלכא** [הפסדת איפוא את סעודת המלך]. **אמרו ליה** [לו] האנשים שמסביב, שוטרי המלך: **אמאי תיעביד הכי** [מדוע עשית כך] לטעום מן המאכל השייך למלך? **אמר להו** [להם]: **מאן דעביד הכי פסיל למאכל דמלכא** [מי שעושה כך מאכל גרוע זה פוסל את מאכל המלך]. **אמרו ליה** [לו]: **אמאי** [מדוע] אתה אומר כן? **אמר להו** [להם]: **דבר אחר** (צרעת), **חזאי ביה** [ראיתי בו בבשר]. **בדקו ולא אשכחו** [מצאו]. **שקל אצבעתיה, אנח עליה,** [לקח אצבעו והניח עליו, על הבשר] ו**אמר להו** [להם]: **הכא מי בדקיתו** [כאן האם בדקתם]? **בדקו** ואכן **אשכחו** [מצאו] כדבריו. **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] לאחר מכן: **מאי טעמא סמכת אניסא** [מה טעם סמכת על הנס] שתימצא שם צרעת? **אמר להו** [להם]: **חזאי** [ראיתי] **רוח צרעת דקא פרחה עילויה** [שפורחת עליו] על המאכל הזה, והבנתי שיש בו פגם זה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:2
[Steinsaltz on Ketubot 61b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:2)

ועוד באותו ענין, **ההוא רומאה** [רומאי אחד] ש**אמר לה לההיא איתתא** [לאשה אחת]: **מינסבת** [האם את רוצה להינשא] **לי? אמרה ליה** [לו]: **לא.** מה עשה כדי לכפותה, **אזיל אייתי, רימני פלי** [הלך הביא רימונים, קילף] **ואכל קמה** [לפניה] ולא נתן לה מהם. **כל מיא דצערי לה, בלעתיה** [כל המים, הרוק, שציער אותה מפני תאות האוכל, בלעה אותו], **ולא הב** [נתן] **לה עד דזג לה** [עד שחלתה והתנפחה]. **לסוף אמר לה: אי מסינא לך, מינסבת** [אם ארפא אותך, האם תנשאי] **לי? אמרה ליה** [לו]: **אין** [כן]. **אזיל אייתי רימני, פלי** [הלך הביא רימונים, קילף] **ואכל קמה** [לפניה]. **אמר לה: כל מיא דצערי לך תוף שדאי תוף שדאי** [כל מים, רוק, שמצער אותך רקי וזרקי! רקי וזרקי!], **עד דנפקא מינה כי הוצא ירקא ואתסיאת** [שיצא ממנה כמו עלה ירוק ונרפאה].


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:3
[Steinsaltz on Ketubot 61b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:3)

א שנינו במשנה בין המלאכות שהאשה עושה לבעלה, שהיא **עושה בצמר.** ומדייקים: **בצמר — אין** [כן], **בפשתים — לא.** ומעירים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי] — כשיטת **ר' יהודה היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אינו כופה** את האשה **לא לעמוד** לשרת לא **לפני אביו, ולא לעמוד לפני בנו** מנישואיו לאחרת, **ולא ליתן תבן לפני בהמתו,** סוסים וחמורים שלו. **אבל כופה** אותה **ליתן תבן לפני בקרו,** פרות ושוורים שלו. **ר' יהודה אומר: אף אינו כופה לעשות בפשתן, מפני שפשתן** בזמן שטווים אותו **מסריח את הפה, ומשרבט** (ומשרבב) **את השפתים.** ומעירים: **והני מילי בכיתנא רומאה** [ודברים אלה אמורים דווקא בפשתן רומי] שמזיק ביותר, אבל בפשתן אחר, יכול לכופה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:4
[Steinsaltz on Ketubot 61b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:4)

ב עוד שנינו במשנה, ש **ר' אליעזר אומר, שאפילו** אם **הכניסה לו** אשתו **מאה שפחות,** מכל מקום תעשה מלאכה, כדי שלא תבוא לידי זימה. **אמר רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה: הלכה כר' אליעזר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:5
[Steinsaltz on Ketubot 61b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:5)

**אמר ר' חנינא בריה** [בנו] של **רב איקא:** ההלכות בענין **שפוד** לענין יום טוב, ובענין **שפחות** במשנתנו, **ו**בענין **גומות** לקביעת בגרות, הן של **רב מלכיו,**


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:6
[Steinsaltz on Ketubot 61b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:6)

אבל הלכות בענין **בלורית,** בענין **אפר מקלה ו**בענין **גבינה —** הן של **רב מלכיא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:7
[Steinsaltz on Ketubot 61b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:7)

**רב פפא אמר:** אותן הלכות המתייחסות ל**מתניתין** [למשנתנו] **ומתניתא** [ולברייתא] הן הלכות של **רב מלכיא. שמעתתא** [השמועות, דברי האמוראים] הם של **רב מלכיו. וסימנך** שתזכור: **מתניתא מלכתא** [המשנה היא מלכה] והרי זה סימן לרב מלכיא (ששמו דומה למלכתא) שדבריו מתייחסים אל המשנה. ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] בין ר' חנינא בריה דרב איקא ורב פפא, בפרטים אלה — **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל לגבי **שפחות,** שלפי גירסת ר' חנינא, רב מלכיו הוא שאמר את ההלכה בשפחות, ולדעת רב פפא, כיון שההלכה מתייחסת למשנתנו לפיכך היא מדברי רב מלכיא.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:8
[Steinsaltz on Ketubot 61b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:8)

ג שנינו במשנה ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר** שהבטלה מביאה לידי שעמום־שיגעון. ושואלים: **היינו** [הרי זו שיטתו] של ה**תנא קמא** [הראשון], ר' אליעזר! ומשיבים: **איכא בינייהו דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר** [יש ביניהם הבדל כאשר משחקת בכלבים קטנים או במשחק כמשחק שחמט], שכיון שיש משהו שמעסיק אותה — אינה מגיעה לידי שיגעון, אבל עיסוק זה יכול להביא לידי זימה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:9
[Steinsaltz on Ketubot 61b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:9)

ד משנה **המדיר את אשתו,** שנדר באופן כזה שנאסר **מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים:** עד **שתי שבתות** (שני שבועות) יכול להישאר במצב זה, ולאחר מכן צריך לגרש אותה ולתת לה את כתובתה. ו**בית הלל אומרים: שבת אחת** (שבוע אחד).


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:10
[Steinsaltz on Ketubot 61b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:10)

מאחר שאנו דנים בחובתו של הבעל בענין תשמיש המיטה, נאמרו עוד כמה דברים בענין זה: **התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות** נשותיהם עד **שלשים יום. הפועלים** יוצאים מן הבית שלא ברשות האשה **שבת אחת** (שבוע אחד). **העונה האמורה בתורה,** הזמן הקצוב לתשמיש, שהיא חובת הבעל בסתם (אם לא התנו ביניהם אחרת) משתנה לפי המצאותם של האנשים בבית, ולפי טיב עיסוקיהם. **הטיילין,** אנשים שאינם עובדים — **בכל יום. הפועלים — שתים** (פעמיים) **בשבת. החמרים — אחת בשבת. הגמלים — אחת לשלשים יום. הספנים — אחת לששה חדשים.** אלו **דברי ר' אליעזר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:11
[Steinsaltz on Ketubot 61b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:11)

ה גמרא ושואלים: **מאי טעמייהו** [מה טעמם] של **בית שמאי** שאומרים שזמן הפרישה הוא עד שבועיים? **גמרי** [לומדים הם] **מיולדת נקבה,** שהיא טמאה ואסורה לבעלה שבועיים לאחר הלידה ומכאן הם למדים שעד שבועיים אין זה בבחינת סבל. **ובית הלל,** מנין ראיה לשיטתם? **גמרי** [לומדים הם] **מיולדת זכר** שטמאה שבוע אחד.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:12
[Steinsaltz on Ketubot 61b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:12)

ומקשים: **ובית הלל נמי נגמרו** [גם כן ילמדו] **מיולדת נקבה,** שהרי מצאנו בתורה שיעור זמן גדול יותר, של שבועיים! ומשיבים: **אי** [אם] **מיולדת גמרי לה** [היו לומדים זאת] — אכן **הכי נמי** [כך גם כן] היה צריך ללמוד, **אלא בית הלל מנדה גמרי לה** [הם לומדים זאת], שהיא אסורה בתשמיש שבעה ימים (מדין התורה).


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:13
[Steinsaltz on Ketubot 61b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:13)

ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] לפי זה — **מר סבר מידי דשכיח ממידי דשכיח** [חכם זה, בית הלל, סבורים שלמדים דבר מצוי מדבר מצוי], ולכן למדים שיעור פרישה בזה הכועס על אשתו ומתוך כך מדירה שהוא דבר מצוי, מדין נידה המצוי, **ומר סבר מידי דהוא גרים** [וחכם זה, בית שמאי, סבורים, למדים דבר שהוא גרם] **לה,** נדר, **ממידי דהוא גרים** [מדבר שהוא גרם] **לה,** כלידה, ולא מנידה שהוא דבר שאינו תלוי בבעל.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:14
[Steinsaltz on Ketubot 61b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:14)

**אמר רב: מחלוקת** זו בין בית הלל ובית שמאי היא **במפרש,** כשהוא אומר שנודר ממנה לזמן מסויים זה, או לזמן ארוך יותר. **אבל** אם נדר ממנה מתשמיש המיטה **בסתם — דברי הכל יוציא לאלתר** (מיד) **ויתן כתובה,** שכיון שלא פירש לכמה זמן נודר — יש לה כבר צער מעכשיו. **ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי** [גם כן] **ימתין** עד שיעור זמן זה, **שמא ימצא פתח** התרה **לנדרו,** ולא יצטרך לגרשה.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:15
[Steinsaltz on Ketubot 61b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:15)

ושואלים: **הא פליגי** [והרי כבר נחלקו] **בה** רב ושמואל, באותה בעיה עקרונית **חדא זימנא** [פעם אחת], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **המדיר את אשתו מליהנות לו** (ממנו), **עד שלשים יום — יעמיד פרנס.** שימנה אדם אחר שיטפל בפרנסתה. **יותר מכאן — יוציא ויתן כתובה. ואמר רב: לא שנו אלא במפרש** זמן מסויים, **אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי** [גם כן] **ימתין, שמא** בתוך כך **ימצא פתח** התרה **לנדרו!**


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:16
[Steinsaltz on Ketubot 61b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:16)

ומשיבים: **צריכא** [צריך] לפרש את המחלוקת בשני המקרים **דאי איתמר בהא** [שאם היה נאמר רק בזו], במדיר את אשתו מתשמיש, היינו אומרים: **בהא קאמר** [בזו אומר] **רב** כך — **משום** ש**לא אפשר בפרנס** שהרי לענין תשמיש אי אפשר על ידי אחר, **אבל ב**הלכה **ההיא,** במקרה שנודר מהנאה אחרת, שהלא **אפשר** לבעל למלא את חובתו כלפיה **בפרנס, אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לשמואל** שיכול להמתין. ולהיפך: **ואי איתמר** [ואילו היתה נאמרת] המחלוקת רק **בההיא,** במדיר את אשתו משאר הנאות, היינו אומרים כי דווקא **בהך קאמר** [בזו אומר] **שמואל** שימתין, **אבל בהא** [בזו], במדיר מתשמיש — **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לרב,** על כן **צריכא** [צריך] שתיאמר המחלוקת בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Ketubot 61b:17
[Steinsaltz on Ketubot 61b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/61b:17)

ו שנינו במשנה ש **התלמידים יוצאין לתלמוד** תורה שלא ברשות שלושים יום. ושואלים: ואם יוצאים **ברשות, כמה?** ותוהים על השאלה: אם ברשות ובהסכמת האשה הם יוצאים, שיצאו **כמה דבעי** [שהם רוצים] ומה לנו להתערב בדבר שהסכימו בו הבעל והאשה?