## Steinsaltz on Ketubot Daf 62b

###### Steinsaltz on Ketubot 62b:1
[Steinsaltz on Ketubot 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:1)

**אכולהו** [על כולם] ולא רק על טייל ופועל נאמר הדבר, שאם מדיר את אשתו יותר משבוע — צריך לגרשה. הקשה לו: **והא** [והרי] בספן **ששה חדשים קאמר** [אמר], ומדוע כשמדירה לשבוע בלבד יצטרך להוציאה? ענה לו: הלא ידוע כי **אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו,** שמי שאין לו פת מזומנת בסלו בזמן תענית סובל יותר ממי שיש לו מה לאכול, שמתוך העובדה שהוא יודע שיש לו מה לאכול אין הוא סובל כל כך, ואף כאן: האשה, כיון שהיא יודעת שהדבר אסור לה מחמת הנדר — יש לה צער יותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:2
[Steinsaltz on Ketubot 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:2)

**אמר ליה** [לו] **רבה בר רב חנן לאביי: חמר ונעשה גמל מאי** [מה] דינו, האם רשאי הוא לשנות את מקצועו, ולהרוויח יותר בעבודתו, למרות שהוא ממעט בעונתה? **אמר ליה** [לו]: **רוצה אשה בקב ותיפלות** שיהיה בעלה איתה, יותר **מעשרה קבין** של פרנסה **ופרישות,** ולכן אין לו רשות לשנות את מקצועו שלא בהסכמתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:3
[Steinsaltz on Ketubot 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:3)

א ועוד שנינו במשנה: עונת **הספנים** — **אחת לששה חדשים,** אלו **דברי ר' אליעזר. אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כר' אליעזר** בהלכות אלה. **אמר רב אדא בר אהבה אמר רב:** כל הלכה **זו** היא כ**דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שתים ושלש שנים שלא ברשות** נשותיהם, אף שנמנעים בשל כך מתשמיש. **אמר רבא: סמכו רבנן** [חכמים] על דברי **רב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו** [ועשו מעשה בעצמם] לצאת מן הבית וללמוד ולא תמיד היו לכך תוצאות טובות.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:4
[Steinsaltz on Ketubot 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:4)

**כי הא** [כמו מעשה זה] ש**רב רחומי הוה שכיח קמיה** [היה מצוי לפני] **רבא ב**עיר **מחוזא, הוה** [היה] **רגיל דהוה אתי לביתיה** [שהיה בא לביתו] **כל מעלי יומא דכיפורי** [ערב יום כיפור]. **יומא חד משכתיה שמעתא** [יום אחד משכה אותו הסוגיה] ונשאר במקום, ולא בא. **הוה מסכיא דביתהו** [היתה מצפה אשתו] באותו יום ואמרה בלבה: **השתא אתי, השתא אתי** [עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא], ולבסוף **לא אתא** [בא], שהרי נמשך בלימודו ונשאר בבית המדרש. **חלש** [חלשה] **דעתה,** הצטערה, **אחית דמעתא** [והורידה דמעה] **מעינה.** באותה שעה **הוה יתיב באיגרא** [היה יושב רב רחומי על גג], **אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה** [נפחת הגג מתחתיו ונחה נפשו, נפטר]. ללמד כמה צריך אדם להיזהר שלא לצער את אשתו ואפילו שלא בכוונה.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:5
[Steinsaltz on Ketubot 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:5)

ב ומבררים: **עונה של תלמידי חכמים אימת** [מתי]? **אמר רב יהודה אמר שמואל:** הזמן הראוי להם הוא **מערב שבת לערב שבת.** ובדומה לזה נאמר על הכתוב **"אשר פריו יתן בעתו"** (תהלים א, ג) **אמר רב יהודה ואיתימא** [ויש אומרים] **רב הונא, ואיתימא** [ויש אומרים] **רב נחמן: זה המשמש מטתו** (שאז עושה "פריו") **מערב שבת לערב שבת.**


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:6
[Steinsaltz on Ketubot 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:6)

ועוד מסופר: **יהודה בריה** [בנו] של **ר' חייא, חתניה** [חתנו] של **ר' ינאי, הוה אזיל ויתיב בבי** [היה הולך ויושב בבית] ה**רב, וכל בי שמשי** [בין השמשות] של ערב שבת **הוה אתי לביתיה** [היה בא לביתו], **וכי הוה אתי, הוה קא חזי קמיה עמודא דנורא** [וכאשר היה בא, היה רואה ר' ינאי לפניו עמוד של אש] מפני קדושתו. **יומא חד משכתיה שמעתא** [יום אחד משכה אותו הסוגיה] ונשאר בבית הרב ולא הגיע הביתה. **כיון** ש**לא חזי** [ראה] ר' ינאי **ההוא סימנא** [את הסימן ההוא], **אמר להו** [להם] **ר' ינאי** חותנו לבני המשפחה: **כפו** (היפכו) את **מטתו,** כפי שעושים בזמן אבל, שבודאי מת. **ש**כן **אילמלי** (אילו) היה **יהודה קיים** (חי) **לא ביטל עונתו,** ובודאי היה מגיע לביתו. **הואי** [היה] הדבר הזה שאמר **"כשגגה שיצא מלפני השליט"** (קהלת י, ה), ונתקיים הדבר **ונח נפשיה** [ונפטר] יהודה בר' חייא.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:7
[Steinsaltz on Ketubot 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:7)

מסופר: **רבי איעסק ליה לבריה** [היה עסוק להשיא את בנו] **בי** [לבת מבית] **ר' חייא, כי מטא למיכתב** [כאשר הגיע לכתוב] את ה**כתובה נח נפשה דרביתא** [נפטרה הנערה] בתו של ר' חייא. **אמר רבי:** וכי **חס ושלום פסולא איכא** [יש איזה פסול] במשפחות? שרואים שמשמים מעכבים את הזיווג, **יתיבו** [ישבו] **ועיינו במשפחות,** ומצאו כי **רבי אתי** [בא, מוצאו] **משפטיה בן אביטל** אשת דוד, **ור' חייא אתי** [בא] **משמעי אחי דוד,** אם כן כיון שמשפחת רבי באה ממש מבית המלוכה, אף על פי שמשפחת ר' חייא היא משפחה קרובה לה, מכל מקום אין לה ייחוס מלכותי כזה ואין זה זיווג מתאים מכל הצדדים.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:8
[Steinsaltz on Ketubot 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:8)

**אזיל איעסק ליה לבריה** [הלך רבי ועסק להשיא את בנו] **בי** [לבת מבית] **ר' יוסי בן זימרא. פסקו ליה** [לו], כלומר, היתנו ביניהם שהם יפרנסוהו **תרתי סרי שנין למיזל בבי** [שתים עשרה שנה ללכת לבית] ה**רב,** וההנחה היתה שקודם כל ילמד, ואחר כך יישאנה. **אחלפוה קמיה** [העבירו אותה, את הנערה, לפני החתן] וכשראה אותה **אמר להו** [להם]: **ניהוו שית שנין** [שיהיו אלה רק שש שנים]. **אחלפוה קמיה** [העבירו אותה לפניו], שוב **אמר להו** [להם]: **איכניס והדר איזיל** [קודם אכנוס אותה ואחר כך אלך ללמוד]. **הוה קא מכסיף מאבוה** [היה מתבייש מאביו], שיאמר לו שמפני שראה את הנערה חשק בה ולא יכול היה להמתין. **אמר ליה** [לו] אביו לפייסו: **בני, דעת קונך יש בך,** שאתה נוהג כדרך שעשה הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:9
[Steinsaltz on Ketubot 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:9)

וראיה לדבר: **מעיקרא כתיב** [מתחילה נאמר]: **"תבאמו ותטעמו** בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת**"** (שמות טו, יז), משמע שתחילה היתה הכוונה שייבנה מקדש לישראל רק לאחר כניסתם לארץ ישראל, **ולבסוף כתיב** [נאמר] **"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"** (שמות כה, ח) עוד בהיותם במדבר, משמע שעל ידי הקירבה נעשית חיבה יתירה ומקדימים את מה שהיה צריך להיות מאוחר יותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:10
[Steinsaltz on Ketubot 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:10)

לאחר נישואיו **אזיל יתיב תרתי סרי שני בבי** [הלך וישב שתים עשרה שנה בבית] ה**רב. עד דאתא** [שבא] לביתו, **איעקרא דביתהו** [נעשתה אשתו עקרה], כפי שאמרו שקורה לאשה שהיתה שנים רבות בלא בעל. **אמר רבי: היכי נעביד** [איך נעשה עכשיו], אם **נגרשה** [יגרש אותה] — אם כן **יאמרו: ענייה** (מסכנה) **זו לשוא שימרה** (ציפתה). **נינסיב איתתא אחריתי** [ישא אשה אחרת] כדי שיזכה לבנים — אם כן **יאמרו: זו** האשה היולדת בנים היא **אשתו, וזו** שהיא רק נמצאת אצלו היא **זונתו.** לבסוף **בעי עלה רחמי ואיתסיאת** [ביקש עליה בעלה רחמים משמים והתרפאה].


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:11
[Steinsaltz on Ketubot 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:11)

ועוד מסופר: **ר' חנניה בן חכינאי הוה קאזיל לבי** [היה הולך לבית] ה**רב בשילהי הלוליה** [בסוף זמן חתונתו] של **ר' שמעון בן יוחאי, אמר ליה** [לו] ר' שמעון: **איעכב** [המתן] **לי עד דאתי בהדך** [שאבוא אתך] אחרי ימי חופתי. אך בשל רצונו העז ללמוד **לא איעכבא ליה** [המתין לו]. **אזל יתיב תרי סרי שני בבי** [הלך וישב שתים עשרה שנה בבית] ה**רב. עד דאתי** [שבא] לביתו **אישתנו** [השתנו] **שבילי דמתא** [העיר] **ולא ידע** עוד את הדרך **למיזל לביתיה** [ללכת לביתו].


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:12
[Steinsaltz on Ketubot 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:12)

**אזל יתיב אגודא דנהרא** [הלך ישב על גדת הנהר]. **שמע לההיא רביתא דהוו קרו** [שמע לנערה אחת שהיו קוראים] **לה: "בת חכינאי, בת חכינאי, מלי קולתך ותא ניזיל** [מלאי את כדך ובואי נלך] **". אמר: שמע מינה האי רביתא דידן** [למד מכאן שזוהי הנערה שלנו], כלומר בתו. שהרי הוא לא הכירה לאחר כל אותן השנים. **אזל בתרה** [הלך אחריה] כדי להגיע לביתו. **הוה יתיבא דביתהו קא נהלה קמחא** [היתה יושבת אשתו ומנפה קמח], **דל עינה חזיתיה, סוי לבה** [הרימה את עיניה, ראתה אותו, ראה ליבה], הכירה אותו, ו**פרח רוחה** ומתה מרוב התרגשות, **אמר** ר' חנניה **לפניו: רבונו של עולם, ענייה זו זה שכרה?! בעא רחמי עלה וחייה** [ביקש רחמים עליה וחייתה].


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:13
[Steinsaltz on Ketubot 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:13)

ועוד מסופר: **ר' חמא בר ביסא אזיל יתיב תרי סרי שני בבי מדרשא** [הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש]. **כי אתא** [כאשר בא לביתו], **אמר: לא איעביד** [אעשה] **כדעביד** [כמו שעשה] **בן חכינאי,** שבא פתאום הביתה וגרם לאשתו אסון. **עייל יתיב במדרשא** [הלך וישב בבית המדרש]. ו**שלח לביתיה** [לביתו] להודיע שבא. בעודו יושב בבית המדרש **אתא** [בא] **ר' אושעיא בריה** [בנו] שאותו לא הכיר ו**יתיב קמיה** [וישב לפניו]. **הוה קא משאיל ליה שמעתא** [והיה שואל אותו ר' אושעיא הלכות], **חזא דקא מתחדדי שמעתיה** [ראה ששמועותיו של ר' אושעיא מחודדות, שהוא חריף מאד], **חלש דעתיה** [חלשה דעתו, הצטער] ו**אמר: אי הואי הכא הוה** [אם הייתי כאן ומלמד את בני היה] **לי זרע כי האי** [כזה, כמו נער זה].


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:14
[Steinsaltz on Ketubot 62b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:14)

**על לביתיה, על בריה** [נכנס לביתו ונכנס גם בנו], **קם קמיה** [עמד האב לפניו] לתת כבוד לתלמיד חכם, כי **הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי** [חשב שלשאול אותו דבר הלכה הוא רוצה], **אמרה ליה דביתהו** [אמרה לו אשתו] לר' חמא: **מי איכא אבא דקאים מקמי ברא** [האם יש אב שעומד מפני בנו]? ומעירים: **קרי עליה** [קרא עליו] **רמי בר חמא** את הכתוב: **"**ו**החוט המשלש לא במהרה ינתק"** (קהלת ד, יב) — **זה ר' אושעיא, בנו של ר' חמא בר ביסא,** שהיו במשפחה זו שלושה דורות כאחד של תלמידי חכמים.


###### Steinsaltz on Ketubot 62b:15
[Steinsaltz on Ketubot 62b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/62b:15)

ועוד מסופר: **ר' עקיבא רעיא** [רועה] של **בן כלבא שבוע הוה** [היה], **חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי** [ראתה אותו בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה], **אמרה ליה** [לו]: **אי מקדשנא** [אם אתקדש] **לך, אזלת לבי** [תלך לבית] ה**רב** ללמוד? **אמר לה: אין** [כן], **איקדשא ליה** [התקדשה לו] **בצינעה ושדרתיה** [ושלחה אותו ללמוד]. **שמע אבוה** [אביה] את הדבר, **אפקה מביתיה אדרה** [הוציאה מביתו והדיר אותה] **הנאה מנכסיה** [מנכסיו]. **אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי** [הלך ר' עקיבא וישב שתים עשרה שנה בבית] ה**רב. כי אתא, אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי** [כאשר בא שוב לביתו, הביא איתו שנים עשר אלף תלמידים]. ובינתיים, **שמעיה לההוא סבא דקאמר** [שמע זקן אחד שאומר] **לה,** לאשתו: **עד כמה**