## Steinsaltz on Ketubot Daf 64b

###### Steinsaltz on Ketubot 64b:1
[Steinsaltz on Ketubot 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:1)

**מיחזי** [נראה] דבר זה **כשכר שבת** ולכן תיקנו שלא יתן עבור יום השבת.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:2
[Steinsaltz on Ketubot 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:2)

ועוד באותו נושא, **אמר ליה** [לו] **ר' חייא בר יוסף לשמואל: מה** הטעם להבדל **בין מורד למורדת,** שלכל הדעות המורד על אשתו נותן פחות מאשר המורדת? **אמר ליה** [לו]: **צא ולמד משוק של זונות, מי שוכר את מי?** משמע שצערו של האיש במניעת תשמיש מרובה יותר. **דבר אחר: זה** האיש כשהוא מתאווה **יצרו מבחוץ** שנוסף לצער הוא מתגנה בכך, **וזו יצרה מבפנים,** ואינו ניכר בחוץ.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:3
[Steinsaltz on Ketubot 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:3)

א משנה **המשרה את אשתו על ידי שליש,** שהניח את פרנסת אשתו בידי אדם שלישי, שנעשה לה מאיזשהו טעם כאפוטרופוס — **לא יפחות לה** ממזונותיה **משני קבין חטין, או מארבעה קבין שעורין** לכל שבוע. **אמר ר' יוסי: לא פסק לה שעורין** בשיעור כפול מחיטים **אלא ר' ישמעאל שהיה** חי **סמוך ל**ארץ **אדום. ונותן לה** נוסף לכך **חצי קב** של **קיטנית, וחצי לוג שמן, וקב גרוגרות** (תאנים יבשות) **או** משקל **מנה** של **דבילה** (תאנים כבושות). **ואם אין לו** פירות אלה — **פוסק לעומתן פירות ממקום אחר. ו**כן


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:4
[Steinsaltz on Ketubot 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:4)

**נותן לה מטה, מפץ** (מחצלת רכה) **ומחצלת** קשה. **ונותן לה** ללבושה **כפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד,** שבכל אחד מן הרגלים קונה לה מנעלים, **וכלים** (בגדים) **של** (ששוויים) **חמשים זוז משנה לשנה.** ומעירים: **ואין נותנין לה לא** בגדים **חדשים** שהם עבים **בימות החמה,** משום שמחממים, **ולא שחקים** בגדים שחוקים **בימות הגשמים,** שמפני שנשחקו הם דקים, וקר לה. **אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בבלאותיהן** גם **בימות החמה. והשחקים** הבגדים השחוקים שנשארו — **שלה** הם.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:5
[Steinsaltz on Ketubot 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:5)

ו**נותן לה** נוסף לכל זה עוד **מעה כסף לצורכה,** לשאר צרכיה. **ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת,** שאף שבמשך השבוע הריהי ניזונת באמצעות שליש ואינה מצויה עמו, אבל בלילי שבת היא עמו ממש. **ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה** — הרי **מעשה ידיה שלה** ולא שלו.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:6
[Steinsaltz on Ketubot 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:6)

**ומה היא עושה לו,** מה הדבר הקצוב שהיא צריכה לעשות לו? — הריהי טווה **משקל חמש סלעים** של חוטי **שתי ביהודה, שהן עשר סלעים ב**מידות **גליל. או משקל עשר סלעים** של חוטי **ערב** (שקל יותר לעשותם) **ביהודה, שהן עשרים סלעים ב**מידות **גליל. ואם היתה** באותו זמן **מניקה — פוחתין לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים** כל השיעורים והסכומים והקיצבות שנמנו כאן — **בעני שבישראל,** שאלה הם השיעורים הפחותים של נתינה, **אבל במכובד — הכל לפי כבודו** מוסיף ונותן.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:7
[Steinsaltz on Ketubot 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:7)

ב גמרא תחילה שואלים: **מני מתניתין** [של מי היא משנתנו זו], לכאורה אינה **לא** כדעת **ר' יוחנן בן ברוקא, ולא** כדעת **ר' שמעון. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **וכמה שיעורו** של עירוב תחומים — **מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד** מן המשתמשים בעירוב זה. ונחלקו בענין זה, שיש אומרים: צריך לקבוע ענין זה לפי **מזונו** שרגיל **ל**אכול ביום **חול ולא לשבת,** אלו **דברי ר' מאיר,** ו**ר' יהודה אומר:** מזונו **לשבת, ולא לחול.** ומעירים: **וזה וזה מתכוונין להקל,** אלא שנחלקו אם אדם אוכל בשבת יותר או פחות מאשר בימות החול.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:8
[Steinsaltz on Ketubot 64b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:8)

**ר' יוחנן בן ברוקא אומר:** יש לשתי סעודות האמורות שיעור קצוב, והוא **ככר הלקוח** (הנקנה) **בפונדיון** (שני איסרים, והוא אחד משנים עשר של הדינר) כאשר ניתן לקנות **ארבע סאין** ב**סלע** שהוא ארבעה דינרים. ולפי חשבון זה מדובר בככר לחם ששיעורה חצי קב (חלק אחד משנים עשר של הסאה), ומזון סעודה אחת הוא איפוא רבע הקב. **ר' שמעון אומר:** שיעור שתי סעודות הוא **שתי ידות** (שני שלישים) **לככר,** שגודלם **משלש ככרות לקב.** ונמצא שמזון סעודה אחת הוא תשיעית הקב.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:9
[Steinsaltz on Ketubot 64b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:9)

ומעירים: **חציה** של ככר כזו הוא השיעור **ל**ענין **בית המנוגע** בצרעת, שהשוהה בבית המנוגע שיעור זמן הראוי לאכילת חצי ככר ("פרס") מיטמאים גם בגדיו. **וחצי חציה,** רבע ככר כזו, הוא השיעור של אוכל **לפסול את הגוייה.** שהאוכל שיעור זה של אוכל טמא, גזרו חכמים שיטמא גופו. **וחצי חצי חציה,** שמינית ככר כזו, הוא השיעור הקטן ביותר של אוכל הראוי **לקבל טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:10
[Steinsaltz on Ketubot 64b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:10)

ומעתה נברר, משנתנו כאן **מני** [כדעת מי היא]? **אי** [אם] תאמר שהיא כשיטת **ר' יוחנן בן ברוקא,** שלדעתו מזון סעודה אחת הוא רבע קב, הרי רק **תמני הויין** [שמונה סעודות הן] בשני קבי חיטים, והרי האשה צריכה לפחות ארבע עשרה סעודות בשבוע! **ואי** [ואם] היא כשיטת **ר' שמעון** ששיעור מזון סעודה אחת הוא תשיעית הקב, הלא בשני קבין **תמני סרי הויין** [שמונה עשרה סעודות הן] יותר מכדי צורכה!


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:11
[Steinsaltz on Ketubot 64b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:11)

ומשיבים: **לעולם** יש לומר שמשנתנו כשיטת **ר' יוחנן בן ברוקא, וכדאמר** [וכפי שאמר] **רב חסדא** בענייננו: שאף שאמר שיעור מסויים, הרי זה הוא המחיר הסיטונאי, ואילו הלוקח יש לו בפעל פחות, כי **צא** (הפחת) **מהן שליש לחנווני.** וכן, **הכא נמי אייתי תילתא שדי עלייהו** [כאן גם כן הבא שליש לחשבון הסעודות שיש בשיעור זה והוסף עליהן]. ומקשים: **אכתי תרתי סרי הויין** [עדיין שתים עשרה הן] אם מוסיפים שליש (מבחוץ, שהוא מחצית השיעור), על שמונה סעודות. והרי היא צריכה ארבע עשרה! ומשיבים: הרי **אוכלת עמו לילי שבת** משלו ואין סעודה זו מן החשבון.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:12
[Steinsaltz on Ketubot 64b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:12)

ומקשים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] ומפרש את הביטוי הזה במשנה שכוונתו היא **אכילה ממש. אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] ש**אכילה** זו בלילי שבת היא לשון נקיה להגדרת **תשמיש, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? **ועוד,** אף אם היא אוכלת סעודה אחת משלו בלילי שבת, הלא **תליסר הויין** [שלוש עשרה הן] ועדיין חסרה לה סעודה אחת! **אלא** צריכים לומר **כדאמר** [כפי שאמר] **רב חסדא** שם בהסבר דברי ר' יוחנן בן ברוקה, **צא מהן** לא שליש אלא **מחצה לחנווני. הכי נמי** [כך גם כן] **אתיא פלגא ושדי עלייהו** [הבא חצי והטל עליהן], ונמצא שיש כאן לא שמונה אלא שש עשרה סעודות.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:13
[Steinsaltz on Ketubot 64b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:13)

ומעירים: **קשיא** [קשה] מדברי **רב חסדא** על דברי **רב חסדא,** שפעם אחת הוא אומר שמוסיפים שליש, ופעם אחרת שמוסיפים חצי! ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה]; **הא באתרא דיהבי ציבי** [זה במקום שנותנים גם דמי עצים] עבור אפיית הלחם, **הא באתרא** [זה במקום] ש**לא יהבי ציבי** [נותנים דמי עצים].


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:14
[Steinsaltz on Ketubot 64b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:14)

אחרי שיישבנו את דברי ר' חסדא, חוזרים לשיטת ר' יוחנן בן ברוקא ומקשים: **אי הכי** [אם כן] בפונדיון אחד במחיר סיטונאי, מספר הסעודות לדברי ר' יוחנן לפי הערתו של רב חסדא **שיתסרי הויין** [שש עשרה סעודות הן] וזהו יותר מן השיעור שהוקצב במשנתנו. ולפי זה משנתנו **כמאן** [כשיטת מי] האם **כ**דעת **ר' חידקא,** ש**אמר: ארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת.** ונמצא שיש שתים עשרה סעודות בימות השבוע, ועוד ארבע לשבת?


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:15
[Steinsaltz on Ketubot 64b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:15)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שהוא כדעת **רבנן** [חכמים], אלא **דל חדא לארחי ופרחי** [הורד אחת בשביל אורחים ומזדמנים], שבכל זאת אי אפשר לצמצם לה רק כדי מזונה שלה בדיוק.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:16
[Steinsaltz on Ketubot 64b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:16)

ואומרים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכך] להסבר זה שאין נותנים לה רק כפי מזונה בצמצום, **אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו כדעת **ר' שמעון** שיש בשני קבים מזון שמונה עשרה סעודות, ונפרש כי **לרבנן** [לדברי חכמים] האומרים שיש שלוש סעודות בשבת, מכל מקום עדיין ניתן לקבל את דבריהם ולומר כי **דל תלת לארחי ופרחי** [הורד שלוש מהסעודות בשביל אורחים ומזדמנים], ו**ל**דעת **ר' חידקא** שחייבת בארבע סעודות בשבת **דל תרתי לארחי ופרחי** [הורד שתים לאורחים ומזדמנים], ואם כן אפשר לפרש את הדברים לכל השיטות.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:17
[Steinsaltz on Ketubot 64b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:17)

ג שנינו במשנה ש**אמר ר' יוסי: לא פסק שעורין** אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום. ותוהים: **אלא באדום הוא דאכלין** [שאוכלים] **שעורים, בכולי עלמא** [בכל העולם] **לא אכלי** [אוכלים], והרי היה זה מאכל עניים בכל מקום! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר]: **לא פסק שעורים** בשיעור **כפלים** מן השיעור שנאמר **בחטין אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום, מפני ששעורין אדומיות רעות הן,** ואילו במקום אחר ההבדל בין שעורים לחיטים אינו גדול כל כך.


###### Steinsaltz on Ketubot 64b:18
[Steinsaltz on Ketubot 64b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/64b:18)

ד עוד שנינו במשנה: **ונותן לה** עוד **חצי קב קיטנית** ושמן וכו'. ומעירים: **ואילו יין לא קתני** [שנה], שאינו חייב לתת לה. הרי זה **מסייע ליה** [לו] ל**ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר**