## Steinsaltz on Ketubot Daf 67b

###### Steinsaltz on Ketubot 67b:1
[Steinsaltz on Ketubot 67b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:1)

**שבאו לינשא** כל אחד לעצמו וצריכים עזרה מן הצדקה — **משיאין את היתומה ואחר כך משיאין את היתום.** וטעמו של דבר — **מפני שבושתה של אשה** שאיננה נשואה **מרובה משל איש.**


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:2
[Steinsaltz on Ketubot 67b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:2)

ועוד בענין זה, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יתום שבא לישא** אשה, דואגים לו ככל האפשר לכל צרכיו: **שוכרין לו בית, ומציעין לו מטה וכל כלי תשמישו, ואחר כך משיאין לו אשה, שנאמר: "**כי פתוח תפתח את ידך לו... **די מחסרו אשר יחסר לו"** (דברים טו, ח), ודרשו חכמים: **"די מחסרו" — זה הבית, "אשר יחסר" — זה מטה ושלחן, "לו" — זו אשה. וכן הוא אומר** ראיה ש"לו" הוא רמז לאשה — **"אעשה לו עזר כנגדו"** (בראשית ב, יח).


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:3
[Steinsaltz on Ketubot 67b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:3)

באותו ענין **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"די מחסרו"** — מכאן אנו למדים ש**אתה מצווה עליו** (על העני) **לפרנסו, ואי אתה מצווה עליו לעשרו.** שהחובה היא למלא לו את מחסורו, אבל אין חובה לתת לו עד שיתעשר. ומה שנאמר **"אשר יחסר לו"** הרי זה כולל **אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו** לשם כבודו אם רגיל בכך. שלאדם הרגיל בדבר זה, מניעתו הוא בגדר מחסורו שיחסר לו, ואינו נחשב למותרות. ומסופר: **אמרו עליו על הלל הזקן שלקח** (קנה) **לעני בן טובים אחד** שהיה רגיל בכך, **סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ** הלל עצמו **לפניו שלשה מילין,** כדי שלאותו עני יתמלא כדי מחסורו.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:4
[Steinsaltz on Ketubot 67b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:4)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה באנשי גליל העליון שלקחו** (קנו) **לעני בן טובים אחד מ**העיר **ציפורי** משקל של **ליטרא בשר בכל יום.** ותוהים: **ליטרא בשר מאי רבותא** [מה הגדולה בזה]? הלא אין זו נתינה מרובה כל כך שצריך לספר עליה! **אמר רב הונא:** הכוונה היא **ליטרא בשר משל עופות,** שהוא בשר יקר בהרבה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **בליטרא,** כלומר, במחיר ליטרא כסף קנו לו **בשר ממש. רב אשי אמר** להסביר באופן אחר: **התם** [שם] בגליל העליון **כפר קטן היה,** וכיון שנתנו לו ליטרא בשר, היו צריכים לשחוט לו בהמה, ו**בכל יומא** [יום] **הוה מפסדי חיותא אמטולתיה** [היו מפסידים בהמה אחת בגללו].


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:5
[Steinsaltz on Ketubot 67b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:5)

ועוד בענייני צדקה **ההוא דאתא לקמיה** [אחד שבא לפני] **ר' נחמיה** וביקש צדקה. **אמר ליה** [לו]: **במה אתה סועד** כרגיל? **אמר ליה** [לו] דרכי לסעוד **בבשר שמן ויין ישן.** שאל אותו: **רצונך שתגלגל עמי** (שתאכל יחד אתי) **בעדשים?** שזה היה מאכלו של ר' נחמיה. לבסוף **גלגל עמו** (האכילו) **בעדשים ומת,** שלא היה רגיל באוכל זה. **אמר: אוי לו לזה שהרגו נחמיה.** ותוהים: **אדרבה, "אוי לו לנחמיה שהרגו לזה" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]. **אלא** הכוונה היתה: **איהו הוא** [הוא זה] ש**לא איבעי ליה** [היה צריך לו] **לפנוקי נפשיה כולי האי** [לפנק את עצמו כל כך], שכיון שהיה מעודן כל כך, הוא עצמו גרם לכך שימות.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:6
[Steinsaltz on Ketubot 67b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:6)

ועוד מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אחד שבא לפני] **רבא** לבקש צדקה. **אמר לו: במה אתה סועד** כרגיל? **אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן. אמר ליה** [לו]: **ולא חיישת לדוחקא דציבורא** [וכי אינך חושש לדוחק הציבור], שאתה מטיל עליהם דרישות מרובות אלה? **אמר ליה** [לו]: **אטו מדידהו קאכילנא** [וכי משלהם אני אוכל]? הלא **מדרחמנא קאכילנא** [משל הקדוש ברוך הוא אני אוכל]! **דתנינא** [ששנינו]: **"עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו"** (תהלים קמה, טו). **"בעתם" לא נאמר, אלא "בעתו" — מלמד שכל אחד ואחד נותן הקדוש ברוך הוא פרנסתו בעתו,** כלומר, שנותן לכל אחד כפי מה שצריך, ואם כן, הפרנסה באה מהקדוש ברוך הוא, ובני אדם אינם אלא שליחים, ולכן איני משנה את דרכי.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:7
[Steinsaltz on Ketubot 67b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:7)

**אדהכי** [בינתיים] עד שהם משוחחים, **אתאי אחתיה** באה אחותו] של **רבא** ש**לא חזיא ליה** [ראתה אותו] **תליסרי שני** [שלוש עשרה שנה] **ואתיא ליה** [והביאה לו] כמתנה **תרנגולת פטומה ויין ישן. אמר** רבא בליבו: **מאי דקמא** [מהו זה שלפני], שפתאום הביאו לי מאכל שאינני רגיל בו? ואז הבין שזו כעין תשובה למה שאמר לאותו עני. **אמר ליה** [לו] לעני: **נענתי** (נתרציתי) **לך — קום אכול.**


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:8
[Steinsaltz on Ketubot 67b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:8)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: עני ש**אין לו** כדי צורכו **ואינו רוצה להתפרנס** מן הצדקה — **נותנין לו** כסף **לשום** (לשם) **הלואה** בדרך כבוד, **וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: נותנין לו לשום מתנה, וחוזרין ונותנין לו לשום הלואה.** על דברי חכמים תוהים: **לשום מתנה? הא לא שקיל** [הרי אינו רוצה לקחת] במתנה! ומשיבים: **אמר רבא** הכוונה היא **לפתוח לו לשום מתנה,** כלומר, להציע לו מראש שרוצים לתת לו מתנה, ואם אינו מקבל כלל נותנים לו כהלוואה, אבל אחר כך מבין שנתנו לו מתנה ואין תובעים ממנו להחזיר.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:9
[Steinsaltz on Ketubot 67b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:9)

מי ש**יש לו ואינו רוצה להתפרנס** משל עצמו, אלא לחיות מן הצדקה — **נותנין לו לשום מתנה** כצדקה, **וחוזרין ונפרעין ממנו.** ותוהים: אם **חוזרין ונפרעין הימנו תו לא שקיל** [שוב אינו לוקח]! **אמר רב פפא:** הכוונה היא **לאחר מיתה** נפרעים ממנו כל מה שנטל מן הצדקה. **ר' שמעון אומר** שלא כדברי חכמים: **יש לו** משל עצמו **ואינו רוצה להתפרנס** אלא מן הצדקה — **אין נזקקין לו.** שאין חובה על הציבור לדאוג לאדם זה. **אין לו ואינו רוצה להתפרנס** מן הצדקה — **אומרים לו: הבא משכון וטול** הלוואה, **כדי שתזוח** (שתגבה) **דעתו עליו,** כלומר, שלא תהיה לו השפלה, אלא יחשוב שנותנים לו הלוואה, אף כי לאמיתו של דבר נותנים לו במתנה.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:10
[Steinsaltz on Ketubot 67b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... והעבט תעביטנו די מחסורו..." (דברים טו, ז-ח). ומדוע נוטלים משכון (עבוט) — אמרו: **"העבט" — זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס** מן הצדקה, **שנותנים לו לשום** (לשם) **הלואה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה. "תעביטנו" —** הוא **זה שיש לו** משל עצמו **ואינו רוצה להתפרנס** אלא מן הצדקה, **שנותנין לו לשום** (לשם) **מתנה, וחוזרין ונפרעין הימנו לאחר מיתה,** אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:11
[Steinsaltz on Ketubot 67b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:11)

**וחכמים אומרים: יש לו ואינו רוצה להתפרנס** אלא מן הצדקה — **אין נזקקין לו. ואלא מה אני מקיים,** וכיצד אני מפרש את ההכפלה **"**העבט **תעביטנו"?** ש**דברה תורה כלשון בני אדם,** ואין כפל לשון זו מלמדת דבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:12
[Steinsaltz on Ketubot 67b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:12)

ב ועוד במעשה הצדקה: **מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה** [היה עני בשכנותו] **דהוה** [שהיה] **רגיל** מר עוקבא **כל יומא** [יום] **דשדי ליה** [לזרוק לו] **ארבעה זוזי** [זוזים] **בצינורא דדשא** [בתוך חור הדלת]. **יום אחד אמר** אותו עני: **איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא** [אלך אראה מי עושה לי אותה טובה], שלא ידע מי נותן לו את הצדקה. **ההוא יומא נגהא ליה** [אותו יום התאחר] **מר עוקבא לבי מדרשא** [לבוא לבית המדרש]. **אתיא דביתהו בהדיה** [באה אשתו יחד אתו] לחלק את הצדקה,


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:13
[Steinsaltz on Ketubot 67b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:13)

**כיון דחזיוה** [שראו] בני הבית של אותו עני **דקא מצלי ליה לדשא** [שמטה את הדלת], **נפק בתרייהו** [יצא העני אחריהם] לראות מי הם הנותנים. **רהוט מקמיה** [רצו, ברחו מלפניו], שלא רצו שיידע מי הם, **עיילי לההוא אתונא דהוה** [נכנסו לכבשן שהיתה] **גרופה נורא** [האש] בו אבל עדיין היה חם מאד, **הוה קא מיקליין כרעיה** [היו נשרפות רגליו] של **מר עוקבא** מחמת החום. **אמרה ליה דביתהו** [לו אשתו]: **שקול כרעיך אותיב אכרעאי** [הרם את רגליך ושים על רגלי] שאני אינני נכוית. **חלש דעתיה** [חלשה, נפגעה דעתו] של מר עוקבא, שראה שאשתו צדקת גדולה ממנו שאינה נכוית על ידי האש, **אמרה ליה** [לו] לפייסו: **אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי** [אני מצוייה בתוך הבית וכשאני נותנת צדקה קרובה הנאתי], לפי שאני נותנת אותה בלחם ומזונות והעני נהנה מיד, ואילו אתה נותן להם כספים שאין בהם הנאה מיד, ולכן שכרי מרובה.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:14
[Steinsaltz on Ketubot 67b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:14)

ושואלים: **ומאי כולי האי** [ומה היה כל זה] שברחו עד כדי כך שנכנסו לתוך כבשן? מדוע עשו כן? ומשיבים: ש**אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **רב הונא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: נוח** (מוטב) **לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים. מנא לן** [מניין לנו] דבר זה — **מתמר, דכתיב** [שנאמר]: "...ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף. **היא מוצאת** והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה" (בראשית לח, כד-כה), שלא פרסמה שיהודה הוא זה שבא עליה שלא לביישו, למרות שהיתה עלולה להשרף בכבשן האש, ומכאן למדים כמה צריך להזהר כדי שלא להלבין פנים.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:15
[Steinsaltz on Ketubot 67b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:15)

ועוד מסופר: **מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה דהוה** [היה עני בשכנותו שהיה] **רגיל** מר עוקבא **לשדורי ליה** [לשלוח לו] **ארבע מאה זוזי** [מאות זוזים] **כל מעלי יומא דכיפורא** [ערב יום כיפור]. **יומא חד שדרינהו ניהליה** [יום אחד שלח את הכסף אליו] **ביד בריה** [בנו]. **אתא** [בא] בחזרה הבן ו**אמר ליה** [לו]: **לא צריך** העני ההוא צדקה. **אמר** מר עוקבא **מאי חזית** [מה ראית] שאתה אומר כך? אמר לו: **חזאי דקא מזלפי ליה** [ראיתי שמזלפים לו] **יין ישן** על הרצפה לבישום החדר. **אמר** מר עוקבא: אם הוא **מפנק כולי האי** [מפונק כל כך] וזקוק אף לכך, הריהו צריך יותר! **עייפינהו ושדרינהו ניהליה** [כפל את סכום המעות ושלח אליו].


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:16
[Steinsaltz on Ketubot 67b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:16)

**כי קא ניחא נפשיה** [כאשר נחה נפשו, כשעמד מר עוקבא למות], **אמר: אייתו** [הביאו] **לי** את **חושבנאי** [חשבון] ה**צדקה** שלי. **אשכח דהוה כתיב ביה** [מצא שהיה כתוב בו] **שבעת אלפי** [אלפים] **דינרי סיאנקי** [זהב טובים] שנתן לצדקה. **אמר: זוודאי קלילי ואורחא רחיקתא** [צידתי קלה והדרך רחוקה], כלומר, אין סכום זה מספיק בשביל ללכת עמו לחיי העולם הבא. **קם בזבזיה לפלגיה ממוניה** [עמד ובזבז את חצי ממונו] לצדקה. ושואלים: **היכי עביד הכי** [איך עשה כן]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אילעאי: באושא התקינו** ש**המבזבז** מנכסיו לצדקה — **אל יבזבז יותר מחומש!** ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים שלא יבזבז **מחיים,** שחששו **שמא ירד מנכסיו. אבל לאחר מיתה — לית לן** [אין לנו] **בה** איסור ורשאי אדם לתת הרבה מאד לצדקה סמוך למותו.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:17
[Steinsaltz on Ketubot 67b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:17)

ועוד בדרכי נתינת הצדקה **ר' אבא הוה צייר זוזי בסודריה** [היה צורר מטבעות בסודרו], **ושדי ליה לאחוריה** [ומטיל אותו לאחוריו], **וממצי נפשיה לבי עניי** [והיה ממציא את עצמו אל בין העניים] שיוכלו לקחת ממנו בלא שיראה מי הם, אבל **ומצלי עיניה** [והיה מטה את עיניו] להציץ מי הם הלוקחים, לפי שחשש **מרמאי** (מפני הרמאים) שלא ייקח גנב את הכסף לעצמו.


###### Steinsaltz on Ketubot 67b:18
[Steinsaltz on Ketubot 67b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/67b:18)

מסופר: **ר' חנינא הוה ההוא עניא דהוה** [היה עני אחד שהיה] **רגיל** ר' חנינא **לשדורי ליה** [לשלוח לו] **ארבעה זוזי** [זוזים] **כל מעלי שבתא** [ערב שבת]. **יומא חד שדרינהו ניהליה ביד דביתהו** [יום אחד שלח אותם אליו ביד אשתו], **אתאי** [באה] בחזרה **אמרה ליה** [לו]: **לא צריך** העני לצדקה. שאל אותה: **מאי חזית** [מה ראית] שאת אומרת כך? אמרה לו: **שמעי דהוה קאמרי ליה** [שמעתי שהיו אומרים לו] בתוך ביתו: **במה אתה סועד**