## Steinsaltz on Ketubot Daf 69a

###### Steinsaltz on Ketubot 69a:1
[Steinsaltz on Ketubot 69a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:1)

א **תלה ליה** [לו] **רב** במכתב ששלח **לרבי ביני חטי** [בין השורות] והוסיף שאלה זו: **האחין ששיעבדו** את נכסיהם, **מהו** הדין, האם מוציאים משעבוד זה לנדוניית הבנות? **הוה יתיב** [היה יושב] **ר' חייא קמיה** [לפניו, לפני רבי] בשעה שהגיע המכתב. **אמר ליה** [לו] ר' חייא: האם הכוונה בשאלתו היא ל**מכרו או** ל**משכנו?** שהרי לשון "שיעבדו" איננה ברורה ואפשר להבינה גם במשמעות של מכירה, שמכרו את הנכסים והרי זה שיעבוד של קנין, או שהכוונה לשיעבוד של משכנתא בלבד. **אמר ליה** [לו] רבי: **מאי נפקא מינה** [מה יוצא ממנה, מה ההבדל בזה]? הלא **בין מכרו בין שמשכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות!**


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:2
[Steinsaltz on Ketubot 69a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:2)

ושואלים לעצם הענין: **ורב** עצמו, **אי** [אם] דין **מכרו** נכסים **קמיבעיא ליה** [נסתפק לו], אם כן **נכתוב ליה** [שיכתוב לו] במפורש **"**האחים ש**מכרו"? אי** [אם] דין **משכנו קא מיבעיא ליה** [נסתפק לו], אם כן **נכתוב ליה** [שיכתוב לו] **"**האחים ש**משכנו"?!**


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:3
[Steinsaltz on Ketubot 69a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:3)

ומשיבים: **רב תרוייהו קמבעיא ליה** [בשניהם נסתפק לו] **וסבר** [וחשב]: **אי כתיבנא ליה** [אם כותב אני לו] שאלה רק בענין **מכרו, הא ניחא** [זה נוח] **אי שלח** [אם ישלח] **לי** בתשובה ש**מוציאין —** אם כן אבין ש**כל שכן** אם רק **משכנו** ודאי מוציאים. אבל **אי שלח** [אם ישלח] **לי** תשובה ש**אין מוציאין, אכתי** [עדיין] בענין **משכנו קמיבעיא** [יסתפק] **לי** ולהיפך:


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:4
[Steinsaltz on Ketubot 69a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:4)

**אי כתיבנא ליה** [אם כותב אני לו] רק בענין **משכנו, אי שלח** [אם ישלח] **לי** בתשובה ש**אין מוציאין** — אבין ש**כל שכן** אם **מכרו** אין מוציאים. אבל **אי שלח** [אם ישלח] **לי** בתשובה ש**מוציאין,** אם כן **אכתי** [עדיין] בענין **מכרו קא מיבעיא** [יסתפק] **לי,** ולכן **אכתוב ליה** [לו] שאלה בענין **שיעבדו,** ש**משמע הכי** [כך] **ומשמע הכי** [כך] ואקבל תשובה מלאה לשאלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:5
[Steinsaltz on Ketubot 69a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:5)

**ור' יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה,** בין לפרנסה בין למזונות, **אין מוציאין. איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **לר' יוחנן,** האם **לא שמיע ליה** [שמע] **הא** [את הפסק הזה] של **רבי ואי שמיע ליה הוה מקבל ליה** [ואם היה שומע אותו היה מקבל אותו], **או דלמא שמיע ליה** [שמא שמע אותו] **ולא מקבל ליה** [קיבל אותו]?


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:6
[Steinsaltz on Ketubot 69a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה ממה **דאתמר** [שנאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה: **מי שמת והניח שתי בנות ובן, וקדמה** הבת **הראשונה ונטלה עישור נכסים** לנדונייתה כדין בת במקום בן, **ולא הספיקה שניה לגבות** גם היא **עד שמת הבן** ונשארה הנחלה כולה לשתי הבנות, והן מתחלקות בירושה,


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:7
[Steinsaltz on Ketubot 69a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:7)

**אמר ר' יוחנן: שניה ויתרה.** כלומר, השניה מקבלת רק מחצית מן הירושה שנשארה, ולא מקבלת גם את חלקה בעישור הנכסים מן החלק של הבת הראשונה. **אמר ר' חנינא,** הלא **גדולה מזו אמרו: מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות,** שאפילו כשהיו הנכסים משועבדים לאחרים מוציאים לפרנסה, **ואת אמרת** [ואתה אומר] כי ה**שניה ויתרה** אפילו כשהנכסים לא נמכרו?!


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:8
[Steinsaltz on Ketubot 69a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:8)

**ואם איתא** [יש] שלא שמע ר' יוחנן מעולם הלכה זו של רבי, **נימא ליה** [שיאמר לו] ר' יוחנן: **מאן** [מי] **אמרה** להלכה זו שמוציאים לפרנסה? אלא ודאי שמע הלכה זו, ולא קיבלה. ודוחים: **ודלמא** [ושמא] **לעולם** תאמר ש**לא שמיע ליה** [שמע אותה] **וכי שמיע ליה קביל** [ואם היה שומע אותה הלכה בשם רבי, היה מקבל], **ו**אולם דחה את דברי ר' חנינא כי **שאני התם** [ושונה שם], במקרה שמת הבן, **דאיכא** [שיש] **רווח ביתא** [בבית], שכיון שמקבלת מחצית הירושה כולה, שוב אינה מקפידה לקבל עישור נכסים.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:9
[Steinsaltz on Ketubot 69a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:9)

**אמר ליה** [לו] **רב יימר לרב אשי: אלא מעתה** לפי סברה זו, אם **אשכחה** [מצאה] הבת **מציאה בעלמא** [סתם] **דאיכא** [שאף בכך יש] **רווח ביתא** [בבית] **הכי נמי דלא יהבינן** [כך גם כן שאין אנו נותנים] **לה עישור נכסים?!** ואם כן פשוט, שגם אם יש לה עכשיו יותר כסף משלה, לא בטלה זכותה על הנכסים. **אמר ליה** [לו]: **אנא רווח ביתא מהני נכסי קאמינא** [אני רווח הבית מאותם הנכסים שהשאיר האב אמרתי], שאינה מקפידה ליטול חלקה מהם כשיש לה חלק בירושה, אבל אם הרויחה באופן אחר, ודאי אינה מוותרת.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:10
[Steinsaltz on Ketubot 69a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:10)

ב לעצם זכות הבנות לפרנסה **אמר אמימר: בת יורשת הויא** [היא], שלענין זכותה לקבל נדוניה מן הנכסים, דינה כדין יורשת. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר:** לפי שיטה זו **אילו בעי לסלוקה בזוזי הכי נמי** [אם היה רוצה היורש לסלק אותה בזוזים, בכסף, כך גם כן] ש**לא מצי לסלוקה** [היה יכול לסלק אותה] והיה חיוב לתת לה מן הקרקעות עצמם כדין ירושה? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן] כך אני סבור. חזר ושאל רב אשי: **אי בעי לסלוקה בחדא ארעא, הכי נמי דלא מצי מסלק לה?** [אם היה רוצה לסלק אותה ולשלם לה בקרקע אחת מסויימת, כך גם כן שאינו יכול לסלק אותה], שהרי אם היא יורשת יש לה זכות בקרקעות כולם, והיא זכאית להתחלק בכולם? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן].


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:11
[Steinsaltz on Ketubot 69a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:11)

ואילו **רב אשי** עצמו **אמר: בת בעלת חוב הויא** [היא], כלומר, דינה כדין בעל חוב לכל ענין. ומעירים: **ואף אמימר הדר ביה** [חזר בו] משיטה זו שיורשת היא. ש**אמר רב מניומי בריה** [בנו] של **רב ניחומי: הוה קאימנא קמיה** [הייתי עומד לפני] **אמימר, ואתאי האי איתתא לקמיה, דהות קא בעיא** [ובאה אשה אחת לפניו, שרצתה] **עישור נכסים** מנכסי אביה. **וחזיתיה לדעתיה** [וראיתי את דעתו] של אמימר **דאי בעי לסלוקה בזוזי הוי מסלק לה** [שאם היה רוצה לסלק אותה בכספים ולשלם לה את הסכום הזה בכסף היה יכול לסלק אותה]. וכיצד הבנתי שזו דעת אמימר — **דשמעי מאחי דהוו קאמרי** [ששמעתי את האחים של אותה אשה שהיו אומרים] **לה: אילו הוה לן זוזי, סליקנא בזוזי** [אילו היה לנו זוזים, כסף, היינו מסלקים אותך בזוזים, בכסף] **ואישתיק** [ושתק] אמימר **ולא אמר להו** [להם] **ולא מידי** [דבר]. משמע שאף הוא הסכים שדינה כדין בעל חוב והיו יכולים לעשות כן, שלולא זה היה צריך לומר להם שאינם רשאים לסלק אותה בכסף.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:12
[Steinsaltz on Ketubot 69a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:12)

ומעירים: **והשתא** [ועכשיו] ש**אמרת** והגעת למסקנה שהבת הזו **בעלת חוב הויא** [היא], אם כן יש לשאול בעלת חוב של מי היא: **דאבא** [של האב] **או** של **אחי** [האחים]? ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] מיהו החייב לה? שהרי על כל פנים היא גובה חלקה מן הירושה! ומשיבים: **למיגבא** [לגבות] **ל**קרקע **בינונית שלא בשבועה, וזיבורית** (קרקע גרועה) **בשבועה.** שאם היא בעלת חוב של האב — הרי מת האב, וכשהיא גובה מנכסי היתומים יכולה לגבות רק מקרקע זיבורית, ורק בשבועה. ואם היא בעלת חוב של הבנים — יכולה לקבל מקרקע בינונית ובלא שבועה כמו שאר בעלי חובות שלהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:13
[Steinsaltz on Ketubot 69a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:13)

אם כן **מאי** [מה הדין]? ומספרים: **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לכך ממה ש**רבינא אגביה לברתיה** [הגבה, נתן, לבתו] של **רב אשי ממר בריה** [בנו] של **רב אשי,** שהיתה צריכה לקבל מן הירושה עישור נכסים, והגבה לה מקרקע **בינונית, ושלא בשבועה.** ואת חלק הנכסים שגבה **מבריה** [מבנו] של **רב סמא בריה** [בנו] השני של **רב אשי** (שרב סמא מת, וחלקו בירושת רב אשי עבר לבנו), הגבה לה מקרקע **זבורית, בשבועה.** שהרי במקרה זה בודאי נחשב הדבר כגביית חוב מן היתום בן רב סמא, שהיא בעלת החוב שלו, ודינה בזיבורית. ואם כן רואים שלדעתו הבת היא בעלת חוב של האחים.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:14
[Steinsaltz on Ketubot 69a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:14)

ועוד בענין זה, **שלח ליה** [לו] **רב נחמיה בריה** [בנו] של **רב יוסף לרבה בר רב הונא זוטא** [הקטן] **מנהרדעא: כי אתיא הא איתתא לקמך, אגבה** [כאשר תבוא אשה זו, מוסרת מכתב זה, לפניך, הגבה לה] **עישור נכסים אפילו מאיצטרובלא** [ממקום הריחיים] שגם הוא נחשב לקרקע. **אמר רב אשי: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית] **רב כהנא** כתלמידים, **הוה מגבינן** [היינו גובים] את עישור הנכסים **אפילו מעמלא דביתי** [משכירות הבתים], משום שכסף זה בא מפירות הקרקעות.


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:15
[Steinsaltz on Ketubot 69a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:15)

ג מסופר: **שלח ליה** [לו] **רב ענן לרב הונא** מכתב זה: **הונא חברין** [חברינו], **שלם** [שלום]! **כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה** [כאשר תבוא אשה זו מוסרת המכתב לפניך, הגבה לה] **עישור נכסי** [מן הנכסים]. **הוה יתיב** [היה יושב] **רב ששת קמיה** [לפניו] לפני רב הונא, ו**אמר ליה** [לו] לרב ששת: **זיל אימא ליה** [לך אמור לו, לרב ענן] מה שאומר לך, וכיון שידע שלא יהיה נוח הדבר לרב ששת, הוסיף: **ובשמתא יהא מאן** [ובנידוי יהיה מי] ש**לא אמר ליה** [יאמר לו] בדיוק בלשון שאומר. וכך אמור לו: **"ענן ענן!** האם להגבות לה **ממקרקעי** [מקרקעות] **או ממטלטלי** [ממטלטלים] **"?** ועוד שאל אותו: **"ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא** [ומי יושב בבית המרזח בראש]"?


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:16
[Steinsaltz on Ketubot 69a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:16)

**אזל** [הלך] **רב ששת לקמיה** [לפני] **רב ענן ואמר ליה** [לו] כך: **מר** [אדוני] הוא **רבה** [גדול], **ו**אולם **רב הונא** הוא **רביה דרבה** [רבו של הרב], **ו**נוסף לכך אף **שמותי שמית מאן** [נידה את מי] ש**לא אמר ליה** [יאמר לו (לך)] בלשון זה, **ואי לאו דשמית** [ואם לא שהיה מנדה] **לא הוה קאמינא** [הייתי אומר זאת], שרצה להקדים ולהתנצל על שהוא אומר לו דברים קשים אלה: **"ענן, ענן,** האם להגבות לאשה זו **ממקרקעי** [מקרקעות] **או ממטלטלי** [ממטלטלים], **ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא** [ומי יושב בבית המרזח בראש]"?


###### Steinsaltz on Ketubot 69a:17
[Steinsaltz on Ketubot 69a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69a:17)

**אזל** [הלך] **רב ענן לקמיה** [לפני] **מר עוקבא** ראש הגולה **ואמר ליה** [לו] בתרעומת: **חזי מר** [יראה אדוני] **היכי** [איך] **שלח לי רב הונא** שליחות בזלזול **"ענן ענן", ועוד "מרזיחא"** ש**שלח לי** בשליחות הזו **לא ידענא מאי ניהו** [איני יודע מה הוא]. **אמר ליה** [לו] מר עוקבא: **אימא** [אמור] **לי איזי** [ידידי]