## Steinsaltz on Ketubot Daf 69b

###### Steinsaltz on Ketubot 69b:1
[Steinsaltz on Ketubot 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:1)

**גופא דעובדא היכי הוה** [גוף המעשה איך היה], כיצד הגיעו הדברים לידי כך? **אמר ליה** [לו]: **הכי והכי הוה** [כך וכך היה] ה**מעשה** וסיפר לו. **אמר ליה** [לו]: **גברא דלא ידע מאי ניהו** [אדם שאינו יודע מהו פירוש] **"מרזיחא", שלח ליה** [שולח לו] **לרב הונא** מכתב וכותב לו **"הונא חברין** [חברינו] **"?** אלא היית צריך לכתוב לו בלשון כבוד, ובצדק נפגע רב הונא. ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] **"מרזיחא"? — אבל, דכתיב** [שנאמר]: "כי **כה אמר ה' אל תבא בית מרזח** ואל תלך לספוד ואל תנד להם" (ירמיה טז, ה).


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:2
[Steinsaltz on Ketubot 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:2)

**אמר ר' אבהו** באותו ענין: **מנין לאבל שמיסב בראש** כשבאים לנחמו — **שנאמר: "אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם"** (איוב כט, כה) ותוהים: הלא **"ינחם" אחרים משמע,** שהמנחם את האבל הוא היושב בראש! **אמר רב נחמן בר יצחק:** כיון שאין ניקוד במקרא, אפשר לפרשו כאילו **"ינחם" כתיב** [נאמר], כלומר, כאשר האבל מתנחם הוא יושב בראש.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:3
[Steinsaltz on Ketubot 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:3)

**מר זוטרא אמר: מהכא** [מכאן] יש ראיה לדבר: **"וסר מרזח סרוחים"** (עמוס ו, ז) — מי שהוא **מר** (ממורמר באבלו) **וזח,** כלומר, שדעתו זזה ממקומה בגלל אבלו — הוא **נעשה שר לסרוחים** (ליושבים), לאלה הבאים לבקרו ויושבים איתו.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:4
[Steinsaltz on Ketubot 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:4)

ולסיכום ההלכה **אמר רבא: הלכתא** [הלכה היא]: גובים מן היורשים **ממקרקעי** [מקרקעות] **ולא ממטלטלי** [ממטלטלים], **בין למזוני** [למזונות], **בין לכתובה, בין לפרנסה,** לצורך נדוניה של הבנות.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:5
[Steinsaltz on Ketubot 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:5)

א משנה **המשליש מעות,** שמוסר מעות בידי אדם שלישי **ל**צורך נדוניית **בתו** שיקנה עבורה שדה לכשתינשא, **והיא אומרת** לאחר שנישאה: **נאמן בעלי עלי** ותנו לו את הכסף והוא יקנה בו נכסים עבורי — **יעשה השליש מה שהושלש בידו,** לפי ההוראות שניתנו לו על ידי אביה, והוא יקנה עבורה קרקע, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר:** אין כל תועלת שהשליש יקנה קרקע, **וכי אינה,** כלומר, אילו ההשלשה הזו לא היתה כסף **אלא שדה** ממש בידי השליש, **והיא** האשה היתה **רוצה למוכרה** — הלא היתה מוכרת, **הרי** גם כשלא מכרה, **היא,** השדה, כאילו **מכורה** כבר **מעכשיו,** וכיון שאין דרך להבטיח שהשדה יישאר ביד האשה ולא תמכרנו, הרי גם כשההשלשה היתה במעות רשאית לתיתם לבעלה. ומוסיפים: **במה דברים אמורים — בגדולה** (מבוגרת), **אבל בקטנה,** כיון ש**אין מעשה קטנה כלום** — אין שומעים לה.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:6
[Steinsaltz on Ketubot 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:6)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המשליש מעות** אצל אדם שלישי **לחתנו** (עבור חתנו) על מנת **ליקח** (לקנות) **מהן שדה לבתו, והיא אומרת: ינתנו** המעות האלה **לבעלי** וישקיע אותם כפי דעתו, אם היה זה **מן הנשואין,** לאחר שכבר נשאה — **הרשות בידה, מן האירוסין — יעשה השליש** בכסף כפי **מה שהושלש בידו,** לפי התנאי שהתנה אביה, והוא יקנה לה שדה, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר:** אם היתה **ה**אשה שאמרה זאת **גדולה** (מבוגרת) — **בין מן הנשואין ובין מן האירוסין הרשות בידה. קטנה — בין מן הנשואין בין מן האירוסין יעשה השליש מה שהושלש בידו.**


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:7
[Steinsaltz on Ketubot 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:7)

ומבררים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם], בין ר' מאיר ור' יוסי, הלכה למעשה? **אילימא** [אם תאמר] שבענין **קטנה מן הנשואין איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה], ש**ר' מאיר סבר** כי **הרשות בידה,** ששומעים לה, **ואתא** [ובא] **ר' יוסי למימר** [לומר] כי **אפילו מן הנשואין נמי** [גם כן] **גדולה — אין** [כן], הרשות בידה למסור לבעלה, **קטנה — לא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:8
[Steinsaltz on Ketubot 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:8)

**אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה: **אבל בקטנה — אין מעשה קטנה כלום.** ונברר: **הא מאן קתני לה** [הלכה זו מי שנה אותה]? **אילימא** [אם תאמר] כי **ר' יוסי** שנאה — **הא מרישא שמעת מינה** [הרי כבר מן ההתחלה של המשנה אתה שומע את הסברה הזו], שכן **אמר ר' יוסי: וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה — הרי היא מכורה מעכשיו.** אם כן לגבי **גדולה** שהיא **בת זביני** [רשות למכירה] — **אין** [כן] שומעין לה, **קטנה דלאו** [שלא] **בת זביני** [רשות למכירה] **היא — לא** שומעין לה!


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:9
[Steinsaltz on Ketubot 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:9)

**אלא** ודאי שקטע אחרון זה שיטת **ר' מאיר היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני** [וחסרה המשנה וכך היא שנויה]: **יעשה השליש מה שהושלש בידו. במה דברים אמורים — מן האירוסין, אבל מן הנשואין — הרשות בידה. במה דברים אמורים — בגדולה, אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום.** הרי שגם לרבי מאיר אין רשות ביד קטנה למסור לבעלה. **אלא** צריך לומר כי לענין **גדולה מן האירוסין איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה], שלדעת ר' מאיר, מן האירוסין אין לה רשות, ולדעת ר' יוסי, כיון שהיא גדולה — שומעים לה.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:10
[Steinsaltz on Ketubot 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:10)

**איתמר** [נאמר], שנחלקו אמוראים בהלכה זו, ש**רב יהודה אמר** בשם **שמואל: הלכה כר' יוסי,** ו**רבא אמר** בשם **רב נחמן: הלכה כר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:11
[Steinsaltz on Ketubot 69b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:11)

ג מסופר, כי החכם **אילפא** כאשר לא מינו אותו לראש ישיבה, משום שהיה במקום אחר, ומינו במקומו את ר' יוחנן, חשש שיאמרו שהעדיפו את ר' יוחנן על פניו משום שאינו חכם כמותו, ולכן **תלא נפשיה באיסקריא דמכותא** [תלה את עצמו בתורן הספינה] ו**אמר: איכא דאתי דאמר** [אם יש מי שיבוא ויאמר] **לי מילתא דבי** [דבר שנשנה בברייתות הנשנות בבית מדרשם] של **ר' חייא ור' אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין** [אפתור לו אותה ממשנתנו] להוכיח שהיא רמוזה במשנה, **נפילא מאסקריא וטבענא** [נופל אני מן התורן וטובע], שרצה להראות כמה גדול כוחו בתורה.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:12
[Steinsaltz on Ketubot 69b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:12)

**אתא ההוא סבא תנא ליה** [בא זקן אחד ושנה לו] ברייתא זו: **האומר "תנו שקל לבני בשבת** (בכל שבוע) **", וראוין** לפי צרכיהם **ליתן להם סלע** (שהוא שני שקלים) — **נותנין להם סלע. ואם אמר "אל תתנו להם אלא שקל" — אין נותנין להם אלא שקל** בלבד. כי רואים שהקפיד בדבר, ועושים את רצונו. ואם הם נזקקים ליותר — יטלו את השאר מן הצדקה. **ואם אמר "אם מתו** בני **יירשו אחרים תחתיהם",** שאם ימותו בקטנותם בלא יורשים תעבור נחלתם לאחרים במקומם, **בין שאמר "תנו** שקל **", בין שאמר "אל תתנו** אלא שקל **"**— **אין נותנים להם אלא שקל,** שהרי מדבריו רואים שהוא מקפיד בדבר, ורוצה שתשאר הנחלה גם לאחרים. ושאל אותו: היכן רמוזה הלכה זו במשנתנו.


###### Steinsaltz on Ketubot 69b:13
[Steinsaltz on Ketubot 69b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/69b:13)

**אמר ליה** [לו] אילפא: **הא מני** [זו כשיטת מי היא]? —