## Steinsaltz on Ketubot Daf 79a

###### Steinsaltz on Ketubot 79a:1
[Steinsaltz on Ketubot 79a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:1)

**אתאי לקמיה** [באה לפני] **רב נחמן קרעיה** [קרעו] **רב נחמן לשטרא** [את שטר] המתנה, כי הסכים לדעת האם שלא התכוונה להקנות לבתה בשטר זה. **אזל** [הלך] **רב ענן לקמיה** [לפני] **מר עוקבא** ראש הגולה, **אמר ליה** [לו]: **חזי מר** [יראה אדוני] את **נחמן חקלאה** [האיכר] **היכי מקרע שטרי דאינשי** [איך הוא קורע שטרות של בני אדם], שהתרעם עליו כיצד עשה מעשה וקרע שטר שהיה כתוב כהלכה. **אמר ליה** [לו] מר עוקבא: **אימא לי איזי, גופא דעובדא היכי הוה** [אמור לי בבקשה, גוף המעשה איך היה]?


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:2
[Steinsaltz on Ketubot 79a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:2)

**אמר ליה** [לו]: **הכי והכי הוה** [כך וכך היה המעשה] וסיפר לו את כל הפרטים. **אמר ליה** [לו]: **שטר מברחת קא אמרת** [אומר אתה]? **הכי** [כך] **אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: מורה הוראה אני** ומודיע הוראה זו לרבים: **אם יבא שטר מברחת לידי** — **אקרענו,** שברור ששטר כזה לא נועד לשם נתינה גמורה, ואינו אלא להברחה.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:3
[Steinsaltz on Ketubot 79a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן** כשראה שקרע את השטר: **טעמא מאי** [מה הטעם בדבר]? — **דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני** [שאין אדם מניח את עצמו ונותן מתנה לאחרים], ולכן אנו מניחים שלא היתה זו מתנה אמיתית, אולם **הני מילי לאחריני, אבל לברתה יהיבא** [דברים אלה אמורים דווקא כשנותן לאחרים, לזרים, אבל לבתה האם דווקא נותנת]! אמר לו רב נחמן: **אפילו הכי** [כך], אפילו **במקום ברתה** [בתה], טובת **נפשה** [עצמה] **עדיפא** [עדיפה] **לה,** לאם, ובודאי לא התכוונה לוותר על זכותה.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:4
[Steinsaltz on Ketubot 79a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:4)

**מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו: **הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה?** — **כותבת** נכסיה ב**שטר פסים** (שטר של הסכם, שמקבלו מבטיח שלא ייפרע) **לאחרים,** וכך אין הבעל יכול לשלוט בנכסיה, אלו **דברי רבן שמעון בן גמליאל.**


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:5
[Steinsaltz on Ketubot 79a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:5)

**וחכמים אומרים:** תקנה זו אינה טובה, כי אם **רצה** המקבל — **מצחק בה,** שהרי אם השטר נכתב כדין יכול המקבל לצחוק עליה ולהחזיק בנכסים ואין לה תקנה. **עד שתכתוב לו** שטר בנוסח שמתנה זו ניתנת לו **מהיום ולכשארצה.** כך שבכל עת יכולה היא לומר שאינה רוצה, ולבטל את השטר.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:6
[Steinsaltz on Ketubot 79a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:6)

ומדייק רבא: **טעמא** [הטעם, דווקא], ש**כתבה ליה הכי** [לו כך], **הא** [הרי] אם **לא כתבה ליה הכי** [לו כך] — **קננהי** [קנה אותם] ה**לוקח,** משמע ששטר מברחת יש בו ממש, ושלא כהוראת שמואל!


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:7
[Steinsaltz on Ketubot 79a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:7)

**אמר ר' זירא: לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זה] ששטר מברחת מתבטל — **בכולה,** שנכתב לגבי כל הנכסים, וברור שאין אדם נותן את כל נכסיו במתנה ואינו משייר לעצמו דבר. **הא** [זה] שאין השטר בטל — **במקצתה** שכתבה השטר על מקצת הנכסים, שבאופן כזה צריך לעשות תקנה, שאם לא כן יקנה המקבל את המתנה לגמרי.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:8
[Steinsaltz on Ketubot 79a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:8)

ומקשים: אם כן, כיון שכאשר כותב את הנכסים כולם אין השטר עושה קנין, על כן **ואי** [ואם] **לא קננהי** [קנה אותם] ה**לוקח — ניקנינהו** [שיקנה אותם] ה**בעל! אמר אביי: עשאום** את הנכסים הללו שנתנה במתנה **כנכסים שאין ידועין לבעל, ואליבא** [ועל פי שיטת] **ר' שמעון** במשנתנו, שאם מכרה נכסים כאלה לאחר שנשאת, מכרה קיים. ואף אלה שנתנה במתנה, כיון שיש שטר עליהם — אין לבעל עוד שליטה בהם.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:9
[Steinsaltz on Ketubot 79a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:9)

א משנה **נפלו לה כספים** בירושה בזמן שהיא נשואה — **ילקח** (ייקנה) **בהן קרקע, והוא** (הבעל) **אוכל** את **פירות** הקרקע והקרן עצמה קיימת לה. נפלו לה **פירות התלושין מן הקרקע** — דינם ככספים ו**ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:10
[Steinsaltz on Ketubot 79a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:10)

**פירות המחוברים בקרקע** מה דינם? **אמר ר' מאיר: שמין** (מעריכים) **אותה** את הקרקע **כמה היא יפה** (שווה) **ב**זמן שה**פירות** בתוכה, **וכמה היא יפה** לכשתהיה **בלא פירות, ו**ההבדל בין סכומים אלה שהוא ה**מותר** שייך לאשה, ולכן **ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים: המחוברים לקרקע — שלו,** והוא אוכל אותם, שהרי הבעל זוכה בפירות נכסיה. **והתלושין מן הקרקע — שלה** הם, והם נחשבים כשאר כספים שמכניסה לו **וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:11
[Steinsaltz on Ketubot 79a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:11)

**ר' שמעון אומר: מקום שיפה כחו בכניסתה** (בנישואיה) — **הורע כחו ביציאתה** (בגירושיה), ולהיפך: **מקום שהורע כחו בכניסתה — יפה כחו ביציאתה. כיצד? פירות המחוברים לקרקע, בכניסתה,** כשהיא נישאת, והיו בנכסיה פירות כאלה — הרי הם נחשבים ל**שלו,** כחכמים. **וביציאתה** כשמגרשה, הפירות הללו כשהם מחוברים הם **שלה** משום שהם נחשבים כחלק מן הנכסים. **ו**אילו **התלושין מן הקרקע — בכניסתה** הם **שלה, וביציאתה** פירות שנתלשו לפני שגירשה, הם **שלו,** שהרי כבר זכה בפירות נכסיה.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:12
[Steinsaltz on Ketubot 79a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:12)

ב גמרא שנינו במשנה שכאשר נפלו לאשה כספים, קונים בהם נכסים הנותנים פירות. ורוצים לברר מה עושים כאשר אין הבעל והאשה מסכימים אלו נכסים יקנו בהם. ועל כך אמרו: **פשיטא** [פשוט לנו] אם אחד מהם אומר לקנות **ארעא** [קרקע] **ו**השני אומר **בתי** [בתים] — קונים **ארעא** [קרקע], שקיימת תמיד. **בתי ודיקלי** [בתים או דקלים] — קונים **בתי** [בתים]. **דיקלי ואילני** [דקלים או שאר אילנות] — קונים **דיקלי** [דקלים]. **אילני וגופני** [אילנות או גפנים] — קונים **אילני** [אילנות]. וכללו של דבר: קונים דבר שהוא מתקיים יותר, ולא דבר שכלה עם הזמן.


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:13
[Steinsaltz on Ketubot 79a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:13)

נפלו לאשה בירושה **אבא** [יער] של עצי סרק, **זרדתא** [עץ עוזרד], שאין פירותיו חשובים, או **פירא דכוורי** [בריכת דגים], נחלקו מה דינם, **אמרי לה פירא** [יש אומרים שכל אלה נחשבים כפירות] **ואמרי לה קרנא** [ויש אומרים שהם נחשבים כקרן], משום שאינם מתחדשים, ולבסוף הכל כלה. **כללא דמילתא** [כללו של דבר]: כל דבר שכאשר כורתים אותו ונוטלים אותו **גזעו מחליף** וצומח מחדש — הרי הוא נחשב **פירא** [פרי] ודבר ש**אין גזעו מחליף —** נחשב כ**קרנא** [קרן].


###### Steinsaltz on Ketubot 79a:14
[Steinsaltz on Ketubot 79a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/79a:14)

**אמר ר' זירא** ש**אמר ר' אושעיא** ש**אמר ר' ינאי ואמרי לה** [ויש אומרים] **אמר ר' אבא** ש**אמר ר' אושעיא** ש**אמר ר' ינאי: הגונב**