## Steinsaltz on Ketubot Daf 80a

###### Steinsaltz on Ketubot 80a:1
[Steinsaltz on Ketubot 80a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:1)

**ר' אבא, אמרי בי** [אמרו בבית מדרשו] של **רב: אפילו** אכל **שיגרא דתמרי** [קבוצת תמרים דבוקות יחד]. **בעי** [שאל] **רב ביבי:** אם אכל **חובצא דתמרי** [עיסת תמרים] **מאי** [מה הדין], האם נחשבת היא אכילה בדרך כבוד? לשאלה זו לא נמצאה תשובה והרי היא **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:2
[Steinsaltz on Ketubot 80a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:2)

ושאלו: אם **לא אכלה דרך כבוד מאי** [מה], כלומר, מהו השיעור שייחשב כאכילה? **אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא** [נחלקו בכך שני אמוראים בארץ ישראל], **חד** [אחד מהם] **אמר:** שאכל **ב**שיעור של **כאיסר, וחד** [ואחד מהם] **אמר: בכדינר.**


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:3
[Steinsaltz on Ketubot 80a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:3)

**אמרי** [אמרו] **דייני דפומבדיתא: עבד** [עשה] **רב יהודה עובדא** [מעשה] **בחבילי זמורות** (ענפים) שלקח הבעל מנכסי האשה והאכילם לבהמתו, אף שאין זה מדרך הבהמה לאוכלם, והחשיב לו זאת כאכילה מנכסיה. ומעירים: **רב יהודה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] בענין אחר, ש**אמר רב יהודה:** אדם שהחזיק באחוזת קרקע ו**אכלה,** שאכל מיבול אותה אחוזה כשהיו אילנותיה **ערלה,** או **שביעית,** או **כלאים,** שהפירות אסורים — **הרי זו** נחשבת לקנין **חזקה** בקרקע, כיון שיכול היה ליהנות מן הזמורות המותרות.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:4
[Steinsaltz on Ketubot 80a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:4)

א **אמר רב יעקב אמר רב חסדא: המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה** שהשיאו לו אותה אמה או אחיה — **כמוציא על נכסי אחר דמי** [נחשב], ואם מיאנה בו כשגדלה, ובטלו הנישואין — נוטל את מה שהשביח. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **עבדו** [עשו] **בה רבנן תקנתא** [חכמים תקנה] שיהיה דינו כאריס המוציא הוצאות על שדה של אחר, **כי היכי** [כדי] ש**לא ניפסדינהו** [יפסיד אותם, את הנכסים הללו], שאם אינו בטוח שיקבל את שכר הוצאותיו אם תמאן — פעמים שלא ישביחם כלל, ויגרום שייפסדו.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:5
[Steinsaltz on Ketubot 80a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:5)

מסופר: **ההיא איתתא** [אשה אחת] ש**נפלו לה** בירושה **ארבע מאה זוזי** [מאות זוזים] ב**בי חוזאי,** שהוא מקום רחוק מבבל, **אזיל גברא אפיק שית מאה אייתי ארבע מאה** [הלך האיש, הבעל, והוציא שש מאות משלו להוצאות הדרך והביא ארבע מאות]. **בהדי דקאתי איצטריך ליה חד זוזא ושקל מנייהו** [בעוד שבא חזרה הוצרך לו דינר אחד ולקח מהם] מאותם כספים שהביא. **אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' אמי** לשאול מה הדין? **אמר ליה** [לו]: **מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל.** ונמצא שבדינר זה שאכל מן המעות הרי הוא נהנה מהם, ושש מאות שהוציא — הוציא.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:6
[Steinsaltz on Ketubot 80a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:6)

**אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לר' אמי: הני מילי היכא דקאכיל פירא** [דברים אלה היו אמורים כאשר הוא אוכל מפירות נכסי האשה], **הא קרנא קאכיל** [זה מן הקרן אכל] **והוצאה היא** שהוציא בלבד. אמר להם: **אם כן הוה ליה** [הרי זה] מקרה של **הוציא ולא אכל,** והלכה היא שאז **ישבע כמה הוציא, ויטול.**


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:7
[Steinsaltz on Ketubot 80a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:7)

ב שנינו במשנה שאם הוציא הוצאות ולא אכל כלל — **ישבע כמה הוציא ויטול** את כל הוצאותיו. **אמר ר' אסי: והוא** דווקא באופן **שיש שבח** (רווח ותוספת ערך) בנכסים **כנגד הוצאה.** ושואלים: **למאי הלכתא** [לאיזו הלכה] נאמר הדבר? האם כדי להחמיר עליו ולומר שכאשר הרווח פחות אינו נוטל את כל ההוצאה, או שאם השבח מרובה אינו צריך שבועה? **אמר אביי: שאם היה** ה**שבח יתר על** ה**הוצאה — נוטל את ההוצאה בלא שבועה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:8
[Steinsaltz on Ketubot 80a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:8)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אם כן** אתה אומר, **אתי לאיערומי** [יבוא להערים], שבכל מקרה יאמר שהוציא קצת פחות מהשבח, ויקבל סכום זה בלא שבועה ובלא ראיה! **אלא אמר רבא:** מה שאמר ר' יוסי הרי זה להחמיר עליו ולומר **שאם היתה הוצאה יתירה על השבח — אין לו אלא הוצאה** כדי **שיעור שבח,** ולא יותר מזה, **ו**בכל מקרה מה שנוטל, אינו נוטל אלא **בשבועה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:9
[Steinsaltz on Ketubot 80a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:9)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **בעל שהוריד אריסין תחתיו,** שהשכיר או החכיר להם את נכסי אשתו, **מהו** דינם? האם **אדעתא** [על דעת] ה**בעל נחית** [ירדו לנכסים] ולכן כאשר **איסתליק ליה** [הסתלק לו] ה**בעל** מהנכסים, כגון שאכל מהפירות וגירשה, הרי **איסתליקו להו** [הסתלקו להם ממילא האריסים] ואינם מקבלים שכרם, כיון שבאו מכוחו, **או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא כי קיימא לאריסי קיימא** [שמא על דעת הקרקע ירדו, והקרקע כאשר היא עומדת, לאריסים היא עומדת], שהם מעבדים את השדה בכל מקרה, ואין זה חשוב מי היה האיש שעשה איתם את ההסכם, ולכן הם נשארים בקרקע?


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:10
[Steinsaltz on Ketubot 80a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:10)

**מתקיף לה** [מקשה על כך], על שאלה זו מעיקרה **רבא בר רב חנן: מאי שנא** [במה שונה] דבר זה **מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות,** ש**שמין לו** את מה שהוציא להשבחת הקרקע ואת מה שהשביח, **וידו על התחתונה,** שלעולם נוטלים את הסכום הקטן יותר, בין שהוא דמי ההוצאות או השבח, וגם אם נאמר שהאריסים יושבים בקרקע זו שלא ברשות, מדוע לא נדון אריסים אלה כמי שירד לקרקע חבירו שלא ברשות?


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:11
[Steinsaltz on Ketubot 80a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:11)

ומשיבים: אין להשוות, כי **התם ליכא איניש דטרח** [שם, כשיורד לשדה בור, אין אדם אחר שיטרח] ולכן יש מקום לומר שיקבל המשקיע בדבר לפחות את הוצאותיו, או את השבח, לפי הפחות שבהם, ואולם **הכא איכא** [כאן יש] **בעל דטרח** [שטורח] והאריסים הם כממלאי מקומו בלבד, ואין להם זכות ישיבה בקרקע אלא מכוחו, ולכן יכולה האשה לומר להם שלא הועילו לה כלום במה שעסקו בהשבחת קרקעותיה, שאם לא הם היה עושה זאת הבעל, ואין כל סיבה אם כן שיקבלו דבר, ואף אין להם בקרקעות זכות כלשהי לאחר שנסתלק הבעל.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:12
[Steinsaltz on Ketubot 80a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:12)

ושואלים: אם כן **מאי הוי עלה** [מה היה עליה] על בעיה זו? **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: חזינן** [רואים אנו] **אי** [אם] **בעל** זה **אריס הוא,** שיודע בטיב הטיפול בקרקעות ויכול היה לעבדן בעצמו — כאשר **איסתלק ליה** [הסתלק לו] ה**בעל אסתלקו להו** [הסתלקו להם גם האריסים], שהרי הם עובדים בשדה רק כממלאי מקומו. **אי** [ואם] ה**בעל לאו** [לא] **אריס הוא,** אם כן נמצא ש**ארעא לאריסי קיימא** [הקרקע היתה עומדת לאריסים] בין כה וכה, שהרי הבעל לא היה עובד בה, וכיון שצריכה הקרקע לאריסים, אין הם באים מכוחו, ולא הפסידו חלקם.


###### Steinsaltz on Ketubot 80a:13
[Steinsaltz on Ketubot 80a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/80a:13)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: ה**בעל שמכר קרקע** נכסי מלוג של אשתו **לפירות,** כלומר, שיעבוד אדם אחר את הקרקע ויקבל את פירותיה, **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] כי **מאי דקני לה אקני** [מה שקנוי לו הוא שהקנה לאחרים], וכיון שפירות הנכסים הם שלו יכול להקנותם לאחרים, **או דלמא** [שמא] **כי תקינו ליה רבנן** [כאשר תיקנו לו חכמים] **פירות לבעל**