## Steinsaltz on Ketubot Daf 82b

###### Steinsaltz on Ketubot 82b:1
[Steinsaltz on Ketubot 82b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:1)

**מהו דתימא** [שתאמר] כי את ה**מצוה דרמא רחמנא עליה** [שהטילה התורה עליו] הלא **עבדה** [עשה אותה] על ידי הייבום, **ו**כיון שגירשה **השתא תיקום עליה** [עכשיו תעמוד עליו שוב] **באיסור אשת אח** כפי שהיתה קודם לכן, לפני שחלה עליו מצוות היבום, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאינו כן, ומכיון שייבמה פקע ממנה איסור אשת אח לגמרי.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:2
[Steinsaltz on Ketubot 82b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:2)

ושואלים לגופו של דבר: **ואימא הכי נמי** [ואמור שכך הוא גם כן] שבאמת יחזור עליה איסור אשת אח! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"ולקחה לו לאשה"** (דברים כה, ה), לומר: **כיון שלקחה — נעשית כאשתו** גמורה, לכל ענין.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:3
[Steinsaltz on Ketubot 82b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:3)

א שנינו במשנה: **בלבד שתהא** חובת פרעון **כתובתה** של היבמה **על נכסי בעלה הראשון.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אשה הקנו לו מן השמים,** שכיון שלא הוא בחר אותה, אלא היא נופלת לפניו מכוח מצוות התורה, אף אין עליו חובה לייחד לה כתובה משלו, וסומך על הכתובה שנתן אחיו.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:4
[Steinsaltz on Ketubot 82b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:4)

ומוסיפים: **ואי לית** [ואם אין] **לה** כתובה **מראשון,** וכגון שלא היו לו נכסים, **אית** [יש] **לה משני** מאותו טעם שנתנו לכתובת אשה בכלל: **כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:5
[Steinsaltz on Ketubot 82b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:5)

ב שנינו במשנה: **לא יאמר לה** היבם ליבמה **"הרי כתובתיך** מונחת על השולחן **",** וכן לא יאמר אדם כן לאשתו, אלא כל נכסיו אחראים לכתובתה. ושואלים: **מאי** [מה] לשון **"וכן"** שייכת כאן? הרי לכאורה מדובר באותו דין עצמו!


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:6
[Steinsaltz on Ketubot 82b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:6)

ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **התם** [שם] **הוא** ביבמה יש לומר כן משום ש**לא כתב לה** היבם כתובה, וממילא אף לא כתב לה שכל הנכסים **"דקנאי ודקנינא"** ["שקניתי ושאקנה"] משועבדים לכתובה, ולכן אמרו שאינו יכול לומר לה כך, **אבל הכא** [כאן באשת איש] ש**כתב לה** כתובה ובה כתוב במפורש **"דקנאי ודקנינא"** ["שקניתי ושאקנה"], ואם כן **אימא סמכה** [אמור שסומכת] **דעתה** על מה שמייחד לה, ואין צורך באחריות נכסים שלימה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:7
[Steinsaltz on Ketubot 82b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:7)

ג שנינו במשנה: אם כנסה היבם ולאחר מכן **גרשה — אין לה אלא כתובתה** ושוב אין נכסי בעלה הראשון משועבדים לה, ויכול למוכרם. ומדייקים: **גרשה — אין** [כן], **לא גרשה — לא, קא משמע לן** [השמיע לנו] איפוא התנא ברמז **כ**דברי **ר' אבא** בברייתא (לעיל כתובות פא, א), שאין דרך שתהיה לו שליטה גמורה בכל הנכסים אלא כאשר מגרש אותה.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:8
[Steinsaltz on Ketubot 82b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:8)

ד עוד שנינו במשנה: **החזירה** לאחר שגירשה — **הרי היא ככל הנשים, ואין לה אלא כתובתה** הראשונה שנתן לה בעלה הראשון. ושואלים: **החזירה מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך: הלא כבר **תנינא** [שנינו] בענין **המגרש את האשה ומחזירה** ש **על מנת כתובה ראשונה** הוא **מחזירה,** ואינו צריך לכתוב לה כתובה חדשה! ומדוע צריך להדגיש דין זה ביבמה?


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:9
[Steinsaltz on Ketubot 82b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:9)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **אשתו הוא דאיהו** [שהוא] **כתב לה כתובה מיניה** [ממנו] ולכן כאשר הוא מחזיר אותה נעשה הדבר על דעת כתובה ראשונה, **אבל יבמתו** ש**לא איהו** [הוא] **כתב לה** כתובה אלא אחיו, **היכא** [במקום] ש**גרשה ואהדרה** [והחזירה] **אימא** [אמור] שתהא **כתובתה מיניה** [ממנו], שיכתוב לה הוא עצמו כתובה חדשה מנכסיו שלו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין צורך בדבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:10
[Steinsaltz on Ketubot 82b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:10)

ה כיון שהזכרנו פה פרטי דיני כתובות, מביאים את ההלכה העיקרית. **אמר רב יהודה: בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים** זוז **ולאלמנה מנה** (מאה זוז), והיו תובעים שיחזיקו את כסף הכתובה בכספים בפועל, **והיו** אנשים **מזקינין ולא היו נושאין נשים,** שלא כל אדם יכול היה לצבור סכום זה בכסף, **עד שבא שמעון בן שטח ותיקן** שאינו צריך לתת כסף בפועל, אלא ש**כל נכסיו אחראין לכתובתה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:11
[Steinsaltz on Ketubot 82b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:11)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנינו בברייתא גם כן כך]: **בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים,** שחששו הנשים שמא יתבזבז כסף הכתובה או יאבד, ואין להן בטחון בגבייתה, ולכן **התקינו שיהיו מניחין אותה** את דמי הכתובה **בבית אביה** ואז היתה מובטחת שישמר כסף זה. **ועדיין** היה הדבר גורם לתקלה אחרת: **כשהוא כועס עליה,** על אשתו, **אומר לה: "לכי אצל כתובתיך"** והיו ממהרים להתגרש,


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:12
[Steinsaltz on Ketubot 82b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:12)

**התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה** (כלומר, בבית בעלה), ו**עשירות עושות אותה,** את כסף הכתובה, **קלתות** (סלים) **של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים,** משום שהיה זה סכום מועט ולא היה די אלא לכלי קטן ולא חשוב,


###### Steinsaltz on Ketubot 82b:13
[Steinsaltz on Ketubot 82b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/82b:13)

**ועדיין כשכועס עליה אומר לה "טלי כתובתיך וצאי". עד שבא שמעון בן שטח ותיקן** שאינו נותן לה את דמי הכתובה בפועל, אלא **שיהא כותב לה: כל נכסי אחראין לכתובתה,** ואין הכתובה מיוחדת במקום או בחפץ מסויים, וכיון שאין מעות הכתובה מיוחדות ונשמרות, אם רוצה לגרשה צריך למכור מרכושו, ובתוך כך נמלך בדעתו ומתחרט.