## Steinsaltz on Ketubot Daf 83a

###### Steinsaltz on Ketubot 83a:1
[Steinsaltz on Ketubot 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:1)

**הכותב לאשתו** תנאי מיוחד: **"דין ודברים אין לי בנכסיך",** שמתנה אתה שהוא מוותר על זכותו בנכסיה — בכל זאת **הרי זה אוכל פירות** הנכסים **בחייה, ואם מתה — יורשה. אם כן,** כיון שבכל זאת יש בידו את כל הזכות הזו **למה,** מה המשמעות, במה ש**כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך"?** — המשמעות המעשית של תנאי זה היא, **שאם מכרה** או **נתנה** מנכסיה לאחר — מה שעשתה **קיים** ואינו יכול להוציא.


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:2
[Steinsaltz on Ketubot 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:2)

ואם **כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן" — הרי זה אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה — יורשה,** שהרי לא סילק את עצמו מן הירושה. **ר' יהודה אומר: לעולם,** אף על פי שויתר על זכותו בפירות עצמם, מכל מקום נעשים הפירות עצמם כנכסי מלוג שלה ולכן הריהו **אוכל פירי פירות.** ואינו מסולק לגמרי מאכילת פירות **עד שיכתוב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם",** כלומר, פירי פירי פירות וכן הלאה.


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:3
[Steinsaltz on Ketubot 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:3)

**כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך" — אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה אינו יורשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם מתה — יירשנה, מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה,** שלדעתו מדין תורה הבעל יורש את אשתו, **וכל המתנה על מה שכתוב בתורה** לבטלו — **תנאו בטל.**


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:4
[Steinsaltz on Ketubot 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:4)

ב גמרא **תני** [שנה] **ר' חייא: "האומר לאשתו",** ולא שנה "הכותב", שאף באמירה בלבד בלא כתיבת שטר מועיל תנאי זה.


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:5
[Steinsaltz on Ketubot 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:5)

על עיקר ההלכה שואלים: **וכי כתב** [וכאשר הוא כותב] או אומר **לה הכי** [כך], **מאי הוי** [מה יהיה]? כלומר, כיצד תועיל כתיבה או אמירה זו? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **האומר לחבירו** שהוא שותף בנכסיו, בין באמירה בעל פה ובין בהודעה בכתב **"דין ודברים אין לי על שדה זו",** או **"ואין לי עסק בה",** או **"וידי מסולקת הימנה" — לא אמר כלום,** שאין תוקף לויתור בנוסח זה שאיננו נוסח של מתנה!


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:6
[Steinsaltz on Ketubot 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:6)

**אמרי דבי** [אמרו החכמים בבית מדרשו] של **ר' ינאי:** במשנתנו מדובר **בכותב לה ועודה ארוסה,** שכאשר כותב נוסח זה, עדיין אין הנכס ברשותו ולכן יכול הוא לסלק עצמו, ו**כ**דברי **רב כהנא,** ש**אמר רב כהנא: נחלה הבאה לאדם ממקום אחר,** שאינה ירושה ישירה, אלא מכוח אשתו, או על ידי מתנה — **אדם מתנה עליה שלא יירשנה.** שבכגון זה תנאו קיים, למרות שאיננו יכול לוותר על נחלה שכבר הגיעה לו! **וכ**דברי **רבא,** ש**אמר רבא: האומר "אי אפשי** (אין רצוני) **בתקנת חכמים כגון זו" — שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:7
[Steinsaltz on Ketubot 83a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:7)

ושואלים: **מאי** [מה הוא] **"כגון זו"?** ומסבירים: **כ**דברי **רב הונא אמר רב,** ש**אמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה "איני ניזונת** משלך **ואיני עושה** מלאכה עבורך**",**


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:8
[Steinsaltz on Ketubot 83a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:8)

שכיון שתקנה זו נעשתה לטובת האשה, יכולה היא לומר שהיא מוותרת עליו. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] אם מקבלים את שיטת רבא שאדם יכול לוותר על זכות שיש לו מכוח תקנת חכמים שנעשתה לטובתו, **אפילו** בכותב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך" בזמן שכבר **נשואה נמי** [גם כן] יש תוקף לתנאי שעושה, וכדין האשה שאומרת "איני ניזונת". ומדוע הוצרך ר' ינאי להסביר את משנתנו בארוסה דווקא?


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:9
[Steinsaltz on Ketubot 83a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:9)

**אמר אביי: נשואה, ידו** (זכותו ורשותו בנכסים) — **כידה** והריהו כשותף בנכסיה. ולכן, כיון שאנו אומרים שמכוח הנישואין יש לו קנין מסויים בנכסי אשתו — אין הקנין הזה מסולק על ידי נוסח ויתור שאין לו תוקף משפטי. **רבא אמר:** אשה נשואה — **ידו עדיפא מידה,** שבעצם זכותו בנכסיה גדולה מזכותה בהם. ומסבירים: **נפקא מינה** [יוצא מזה] הבדל מעשי בין שיטת רבא לשיטת אביי **ל**ענין **שומרת יבם,** שאם אנו אומרים שבנשואה ידו כידה, אם היתה רק שומרת יבם שיש לו רק איזה זיקה אך אינה נשואה — הרי ידה־זכותה, עדיפה מידו. אבל אם אנו אומרים שבנשואה ידו עדיפה מידה — בשומרת יבם שניהם שווים.


###### Steinsaltz on Ketubot 83a:10
[Steinsaltz on Ketubot 83a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83a:10)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] בענין הדינים שנאמרו בברייתא: אם **קנו מידו, מהו?** כלומר, אם לא רק כתב לחבירו שהוא מוותר על הנכסים (שכפי שאמרנו כתיבה זו איננה מועילה) אלא גם עשו קנין על כך, מה הדין? **אמר רב יוסף: מדין ודברים קנו מידו,** שאין דין קנין חל על מה שאינו אלא הבטחה בלבד, ואין לקנין שנעשה כדי לחזק הבטחה, תוקף רב יותר מאשר להבטחה עצמה. **רב נחמן אמר: מגופה של קרקע קנו מידו.** כלומר, הקנין הזה באמת חל על גופה של הקרקע, והרי זה כנתינת הקרקע עצמה. **אמר אביי: מסתברא מילתא** [מסתבר הדבר] שאמר **רב יוסף**