## Steinsaltz on Ketubot Daf 83b

###### Steinsaltz on Ketubot 83b:1
[Steinsaltz on Ketubot 83b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:1)

**בעורר,** שמיד כאשר בא השותף לקחת את החלק שהובטח לו, מערער הנותן ואומר שלא כתב אלא כדי להימנע ממריבה. **אבל בעומד,** שכבר החזיק השותף בקרקע זו, והנותן מתחרט ורוצה להוציאו ממנה, אומרים אנו כי **מגופה של קרקע קנו מידו,** ואינו יכול עכשיו לחזור בו.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:2
[Steinsaltz on Ketubot 83b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:2)

**אמר אמימר: הלכתא** [הלכה היא]: **מגופה של קרקע קנו מידו. אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר:** האם דבריך נאמרו **ב**יחס ל**עורר או ב**יחס ל**עומד? למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] משאלה זו — **לכ** דברי **רב יוסף,** אבל לרב נחמן בכל מקרה הקנין הוא מגופה של קרקע. **אמר ליה** [לו] אמימר: **לא שמיע** [נשמע] **לי** מה שאמר רב יוסף. ומסבירים, **כלומר: לא סבירא לי** [איני סבור כן], שאיני מקבל את דברי רב יוסף.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:3
[Steinsaltz on Ketubot 83b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:3)

א שנינו במשנה שאם כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך", לא סילק את עצמו לא מן הפירות ולא מן הירושה. ומסבירים: **אם כן, למה כתב לה וכו'** — רק כדי לתת לה רשות למכור את הנכסים אם תרצה. ושואלים: כיון שיש תוקף לויתור זה של הבעל, **ותימא ליה** [ותאמר לו האשה]: **מכל מילי** [דבר] **סליקת נפשך** [סלקת עצמך], שהרי נוסח זה הוא כללי, ואפשר להבינו כויתור על כל הזכויות! **אמר אביי,** נוקטים אנו בכלל: **יד בעל השטר על התחתונה.** שאנו מפרשים כל שטר באופן כזה שההתחייבות בו תהיה הקטנה ביותר. ואף כאן אנו מפרשים את ויתורו של הבעל לדבר הפחות ביותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:4
[Steinsaltz on Ketubot 83b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:4)

ושואלים: אם כך, **ואימא** [ואמור] שסילק עצמו **מפירי** [מפירות], שהרי מתנה או מכירה של הקרקע כולה היא דבר גדול וביחס לזה הפירות הם רק סכום קטן, ומדוע לא נאמר שדווקא מן הפירות סילק את עצמו? **אמר אביי:** משל הוא בפי האנשים: **"בוצינא** [קישוא] הנמצא ביד **טב מקרא** [טוב מדלעת] שתבוא לאחר זמן**",** ולכן אנו מניחים שזכותו בפירות עכשיו חשובה לו יותר מאשר אפשרות של מכירה שעשויה לבוא רק בעתיד.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:5
[Steinsaltz on Ketubot 83b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:5)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] ש**מירושה** רוצה לסלק את עצמו, שהוא הפחות, שהרי ייתכן שימות עוד לפניה! **אמר אביי: מיתה שכיחא** [מצויה], אבל **מכירה לא שכיחא** [אינה מצויה], שאין אדם נוהג למכור ירושת אבותיו, **וכי מסליק איניש נפשיה** [וכאשר מסלק אדם עצמו] אנו מפרשים שהוא מסלק עצמו **ממילתא דלא שכיחא** [מדבר שאינו מצוי], אבל **ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה** [מדבר שמצוי אין אדם מסלק עצמו]. **רב אשי אמר** טעם אחר, שאנו מדייקים בלשון השטר, שאמר בו "דין ודברים אין לי **בנכסייך"** — משמע **ולא בפירותיהן,** וכן **"בנכסייך"** משמע בחייך שהם שייכים לך — **ולא לאחר מיתה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:6
[Steinsaltz on Ketubot 83b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:6)

ב שנינו במשנה שאם כתב לה "בנכסיך ובפירותיהן" — אינו אוכל פירות. ואילו **ר' יהודה אומר: לעולם הוא אוכל פירי פירות.** ועל זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות?** דוגמא: **הכניסה לו קרקע ועשתה** הקרקע **פירות — הרי הן פירות. מכר פירות** שהיו לה **ולקח** (קנה) **מהן קרקע, ועשתה** קרקע זו **פירות — הרי הן פירי פירות.**


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:7
[Steinsaltz on Ketubot 83b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:7)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **ל**דעת **ר' יהודה** שהנוסח של סילוק גמור הוא כשכותב "בפירותיהן ובפירי פירותיהן עד העולם", האם הביטוי **"פירי פירות" דוקא** [הוא המדוייק] ובעצם די בנוסח זה, **או דלמא** [שמא] **"עד עולם" דוקא** [הוא המדוייק], **או דלמא תרוייהו** [שמא שניהם] **דוקא** (במדוייק) נאמרו, ואם לא אמר את שניהם — לא סילק את עצמו לגמרי?


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:8
[Steinsaltz on Ketubot 83b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:8)

ומבררים: **אם תמצי** [תרצה] **לומר** כי **"פירי פירות"** הוא **דוקא** (במדוייק), אם כן תוספת לשון זו שנקטה המשנה **"עד עולם" למה לי?** ואפשר לפרש: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] התנא ש**כיון** ש**כתב לה "פירי פירות"** הרי זה **כמאן דכתב** [כמי שהיה כותב] **לה "עד עולם" דמי** [נחשב], אבל באמת אין זה מעכב אם לא הוסיף מילים אלו.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:9
[Steinsaltz on Ketubot 83b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:9)

**ו**מן הצד האחר **אם תמצי** [תרצה] **לומר** ש**"עד עולם" דוקא** הוא הלשון המדוייקת **"פירי פירות" למה לי?** — על כך יש להסביר כי **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: **אף על גב** [אף על פי] ש**כתב לה "פירי פירות", אי** [אם] **כתב לה** והוסיף **"עד עולם" — אין** [כן], הרי זה סילוק גמור, **אי** [אם] **לא** כתב כן — **לא** סילק עצמו לגמרי, אלא אוכל פירי פירי פירות.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:10
[Steinsaltz on Ketubot 83b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:10)

**ואם תמצי** [ואם תרצה] **לומר** כי **תרוייהו** [שניהם] **דוקא** (במדוייק), **תרתי** [שניהם] שני ביטויים **למה לי?** על כך מסבירים: **צריכא** [צריך] לכתוב אותם, **דאי כתב** [שאם היה כותב] **לה** רק **"פירי פירות" ולא כתב** [היה כותב] **לה "עד עולם", הוה אמינא** [הייתי אומר] כי **פירי פירות הוא דלא אכיל** [שאינו אוכל] **אבל פירא דפירי פירות אכיל** [פירות של פירי פירות אוכל] — **להכי איצטריך** [לשם כך הוצרך לומר] גם **"עד עולם",** לומר שכל דבר שהוא שמקורו בנכסים אלה בכלל זה. **ואי כתב** [ואם היה כותב] **לה** רק **"עד עולם", ולא כתב** [היה כותב] **לה "פירי פירות", הוה אמינא** [הייתי אומר] כי **לעולם** על ה**פירות קאי** [הוא עומד, מתייחס], שכוונתו שבפירות אין לו לעולם דין ודברים, אבל בפירי פירות יש לו עדיין זכות, **להכי איצטריך** [לשם כך הוצרך לכתוב] גם **"פירי פירות".**


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:11
[Steinsaltz on Ketubot 83b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:11)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו, **כתב לה** בנוסח זה: **"דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירות", מהו שיאכל פירות** עצמם? וצדדי השאלה: האם **מפירי פירות סליק נפשיה** [סילק את עצמו], ואילו **מפירי** [מפירות עצמם] **לא סליק נפשיה** [סילק עצמו], שהרי לא הזכירם, **או דלמא** [שמא] **מכל מילי** [דבר] **סליק נפשיה** [סילק עצמו]? ש"פירי פירות" כוללים גם את הפירות עצמם.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:12
[Steinsaltz on Ketubot 83b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:12)

ומשיבים: **פשיטא** [פשוט] ש**מכל מילי** [דבר] **סליק נפשיה, דאי אמרת** [שאם אומר אתה] שרק **מפירי פירות סליק נפשיה** [סילק את עצמו], ואילו **מפירי** [מפירות עצמם] **לא סליק נפשיה** [מסלק עצמו], **כיון דאכלינהו** [שהוא אוכל] את ה**פירות, פירי פירות מהיכא** [מהיכן יהיו]?


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:13
[Steinsaltz on Ketubot 83b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:13)

ודוחים: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], שסילק את עצמו מהפירות — **הא דתנן** [זו ששנינו במשנה] ש**ר' יהודה אומר: לעולם הוא אוכל פירי פירות** עד שיכתוב לה "ומפירות פירותיהן עד עולם". אפשר להקשות באותו אופן: **כיון דאכלינהו לפירי** [שאוכל הוא עצמו את הפירות], כשלא נסתלק מהם, אם כן **פירי פירות מהיכא** [מהיכן] יש לו? **אלא** צריך לומר **בדשיירא** [בזמן ששיירה] היא מן הפירות ולא השתמשה בהם ומן המותר הזה קנו קרקע, ומפירות קרקע זו הוא אוכל פירי פירות, אם כן **הכא נמי בדשייר** [כאן גם כן מדובר באופן ששייר] מן הפירות, ומכרו שיור זה וקנה קרקע ובפירי פירות אלה אין לו זכות. ואם כן לא נפתרה השאלה.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:14
[Steinsaltz on Ketubot 83b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:14)

ג שנינו במשנה ש **רבן שמעון בן גמליאל אומר** שאף על פי שכתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בחייך ובמותך" — מכל מקום יורשה, משום שתנאו בטל, מפני שמתנה על דברי תורה. **אמר רב: הלכה** למעשה **כרבן שמעון בן גמליאל** שהבעל יורש את אשתו, **ולא מטעמיה** [מטעמו], כלומר, לא מפני הטעם שאמר רבן שמעון בן גמליאל.


###### Steinsaltz on Ketubot 83b:15
[Steinsaltz on Ketubot 83b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/83b:15)

ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה** [מטעמו]? מה היא סברתו של רב בענין זה? **אילימא** [אם תאמר] כי **הלכה כרבן שמעון בן גמליאל** ש**אמר** ש**אם מתה יירשנה, ולאו מטעמיה** [ולא מטעמו]; ש**אילו רבן שמעון בן גמליאל סבר** [סבור] שה**מתנה על מה שכתוב בתורה — תנאו בטל, ורב סבר** [סבור] ש**תנאו קיים. ו**אולם, **קסבר** [סבור] רב כי **ירושת הבעל** איננה מן התורה אלא **דרבנן** [מדברי סופרים] היא, **ו**דווקא משום כך התנאי בטל, כי **חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה,** וגזרו שלא תתבטל ירושת הבעל כלל.