## Steinsaltz on Ketubot Daf 85a

###### Steinsaltz on Ketubot 85a:1
[Steinsaltz on Ketubot 85a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:1)

**לא קנה.** שאין הוא יכול לחייב אחרים בלא רצונם, וכיון שתפיסתו היא לחובת הנושים האחרים — אין לה תוקף. וכיון שהם עצמם גם כן היו נושים באותו אדם, **תפסוה,** את האניה, **אינהו** [הם], וכל אחד מהם רצה לתפסה לעצמו. **רב פפא מימלח מלוחי** [היה נוהג אותה במשוט]. **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע ממתח לה באשלא** [היה מושך אותה בחבל]. **מר** [חכם זה] **אמר: אנא קנינא לה לכולה** [אני קניתי אותה כולה] **ומר** [וחכם זה] **אמר: אנא קנינא לה לכולה** [אני קניתי אותה כולה].


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:2
[Steinsaltz on Ketubot 85a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:2)

**פגע בהו** [פגש אותם] **רב פנחס בר אמי, אמר להו** [להם]: **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] שתפיסה זו מועילה **ו**אולם דבר זה **הוא** דווקא כ**שצבורין ומונחין ברשות הרבים,** והרי האניה לא היתה ברשות הרבים אלא בשפת הנהר שהיא כסימטא שהיא ראויה לקנין וממילא זכו בה כבר היורשים! **אמר להו** [אמרו לו]: **אנן נמי מחריפותא דנהרא תפיסנא** [אנחנו גם כן מאמצע הנהר תפסנו] ודינו כרשות הרבים.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:3
[Steinsaltz on Ketubot 85a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:3)

**אתו לקמיה** [באו לפני] **רבא** לשאול מי מהם זכה באניה, **אמר להו** [להם]: **קאקי חיורי** [אווזים לבנים], שקרא להם כך משום שהיו שניהם כבר בעלי זקן לבן. **משלחי גלימי דאינשי** [פושטי גלימות אנשים]! כלומר, מעיקרו של דבר לא עשיתם כדין. **הכי** [כך] **אמר רב נחמן:** אמנם תפיסה של בעל חוב מועילה — **והוא** דווקא **שתפסה מחיים,** וכאן היתה התפיסה לאחר מיתת הלווה וכבר זכו בה היורשים.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:4
[Steinsaltz on Ketubot 85a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:4)

ומסופר עוד: **אבימי בריה** [בנו] של **ר' אבהו הוו מסקי ביה זוזי** [היו נושים בו זוזים, כסף] אנשים מ**בי חוזאי** שהוא מקום רחוק, **שדרינהו** [שלחם, את הזוזים] **ביד חמא בריה** [בנו] של **רבה בר אבהו. אזל פרעינהו** [הלך ופרע אותם כספים] שהיה חייב. **אמר להו** [להם] חמא: **הבו** [תנו, החזירו] **לי שטרא** [את שטר החוב] המעיד על כך שמשלחי היה חייב לכם. **אמרו ליה** [לו]: אלה, **סיטראי נינהו** [חובות מן הצד הם], כלומר, המשלח אותך היה חייב לנו כסף אחר, שאינו כתוב בשטר, ואנו גובים עכשיו את החוב ההוא, ואת השטר לא נחזיר לך, שהחוב שבשטר טרם נפרע.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:5
[Steinsaltz on Ketubot 85a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:5)

**אתא לקמיה** [בא הדין לפני] **ר' אבהו. אמר ליה** [לו] לחמא: **אית** [יש] **לך סהדי דפרעתינהו** [עדים שפרעת להם]? **אמר ליה** [לו]: **לא. אמר ליה** [לו] ר' אבהו: **מיגו** [מתוך] ש**יכולין** הם **לומר "לא היו דברים מעולם",** שבכלל לא פרעת חוב כלשהו, אם כן **יכולין נמי למימר** [גם כן לומר] **"סיטראי נינהו** [חובות מן הצד הם] **"** ואי אפשר להוציא מהם את השטר.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:6
[Steinsaltz on Ketubot 85a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:6)

ושואלים: **לענין שלומי** [תשלומי] ה**שליח מאי** [מה הדין], האם צריך השליח לפצות את המשלח על שגרם לו לאבד את כספו בכך שנתן את הכסף לפני שקיבל מהם את השטר? **אמר רב אשי: חזינן** [רואין אנו], **אי** [אם] **אמר ליה** [לו] המשלח **"שקול שטרא והב זוזי** [קח מהם את השטר ותן להם כסף] **",** והשליח לא עשה כן אלא נתן את הכסף לפני שקיבל את השטר — **משלם** השליח, ששינה מן השליחות. ואם אמר לו **"הב זוזי ושקול שטרא** [תן כסף וקח שטר] **"**— **לא משלם,** שהרי אף המשלח לא אמר לו לדקדק בזה.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:7
[Steinsaltz on Ketubot 85a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:7)

ומוסיפים: **ולא היא** (ואין הדבר כן) כדברי רב אשי, אלא **בין כך ובין כך משלם** השליח. **דאמר ליה** [שאומר לו] המשלח: **"לתקוני שדרתיך** [לתקן שלחתי אותך] **ולא לעוותי** [לקלקל]**",** שחובתו של שליח למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:8
[Steinsaltz on Ketubot 85a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:8)

מסופר: **ההיא איתתא דהוו מיפקדי גבה מלוגא דשטרי** [אשה אחת שהיו מופקדים אצלה תיק מלא שטרות] שהפקיד אצלה אבי יתומים טרם מותו. **אתו** [באו] ה**יורשים קא תבעי ליה מינה** [ותבעו אותו ממנה]. **אמרה להו** [להם]: כבר **מחיים** של הנפטר **תפיסנא להו** [תפסתי אותם], שאף אני נושה בו כסף. **אתאי לקמיה** [באה לפני] **רב נחמן** לדין. **אמר לה** לאשה המחזיקה: **אית ליך סהדי דתבעוה מיניך** [האם יש לך עדים שתבעו את התיק ממך] עוד **מחיים** של הנפטר **ולא יהבית ניהליה** [נתת לו]? **אמרה ליה** [לו]: **לא,** אין לי עדים על כך. אמר לה: **אם כן, הוי** [הרי היא] **תפיסה** ש**לאחר מיתה, ותפיסה** ש**לאחר מיתה — לא כלום היא,** כפי שאמרנו שאין תפיסה מועילה להוציא מן היתומים אלא בחיי החייב.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:9
[Steinsaltz on Ketubot 85a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:9)

מסופר: **ההיא איתתא דאיחייבא** [אשה אחת שהתחייבה] **שבועה** כדי להיפטר מתשלום ב**בי דינא** [בבית הדין] של **רבא. אמרה ליה** [לו] לרבא **בת רב חסדא** אשתו: **ידענא** [יודעת אני] **בה** שהיא **חשודה** על ה**שבועה.** ואין לסמוך על שבועתה. **אפכה** [הפכה] **רבא** את חובת ה**שבועה** על הצד **שכנגדה,** שישבע שהאשה חייבת לו ויטול, כדרך שעושים באדם שמוכח שאינו נאמן על שבועה.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:10
[Steinsaltz on Ketubot 85a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:10)

ומסופר: **זימנין הוו יתבי קמיה** [פעם אחרת ישבו לפניו], לפני רבא, **רב פפא ורב אדא בר מתנא, אייתו ההוא שטרא גביה** [הביאו שטר אחד אליו] לבית הדין, כדי שידון בו. **אמר ליה** [לו] **רב פפא** לרבא: **ידענא ביה דשטרא פריעא** [יודע אני בו, בשטר זה, ששטר פרוע] **הוא. אמר ליה** [לו] רבא: **איכא איניש אחרינא בהדיה דמר** [האם יש אדם אחר עם אדוני] שיוכל אף הוא להעיד על כך? **אמר ליה** [לו]: **לא,** רק אני לבדי יודע. **אמר ליה** [לו]: **אף על גב דאיכא מר** [אף על פי שיש כאן את אדוני] ואומר אתה זאת, מכל מקום עדות **עד אחד לאו** [לא] **כלום הוא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:11
[Steinsaltz on Ketubot 85a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:11)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנא** לרבא: **ו**כי **לא יהא רב פפא** נאמן כמו **בת רב חסדא** שהיא אשה ופסולה לעדות? ענה לו רבא: **בת רב חסדא קים לי בגווה** [מוחזק אני בה] שהיא אומרת תמיד אמת, **מר לא קים לי בגוויה** [באדוני אין אני מוחזק בו כך], ואיני יכול לעשות על פי עד אחד כאשר אין לי בטחון גמור בדבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:12
[Steinsaltz on Ketubot 85a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:12)

**אמר רב פפא,** והסיק מכאן: **השתא** [עכשיו] ש**אמר מר** [החכם, רבא] **"קים לי בגוויה"** [מוחזק אני בו] שהוא דובר אמת **" מילתא היא** [דבר הוא], כלומר, אם הדיין יודע שאדם מסויים אומר אמת למרות שבדרך כלל אי אפשר לסמוך עליו בתורת עדות, יש לדבריו תוקף משפטי מסויים, **כגון אבא מר ברי** [בני] **דקים** [שמוחזק] **לי בגוויה** [בו] שהוא דובר אמת, **קרענא שטרא אפומיה** [אני יכול לקרוע שטר על פיו] אם יאמר לי ששטר זה הוא פרוע.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:13
[Steinsaltz on Ketubot 85a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:13)

ותוהים: **קרענא סלקא דעתך** [קורע אני על פיו עלה על דעתך]?! איך אפשר לקרוע שטר על סמך עדותו של עד אחד בלבד?! **אלא** כך צריך לומר: **מרענא שטרא אפומיה** [אני מרע את השטר על פיו], שאיני מחשיבו לגבות בו, עד שתהיה הוכחה נוספת.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:14
[Steinsaltz on Ketubot 85a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:14)

**ההיא איתתא דאיחייבא** [אשה אחת שהתחייבה] **שבועה** ב**בי דינא** [בבית הדין] של **רב ביבי בר אביי. אמר להו** [להם] לדיינים **ההוא** [אותו] **בעל דין: תיתי ותישתבע במתא** [שתבוא ותישבע בתוך העיר], **אפשר דמיכספא ומודיא** [שתתבייש בשקר שהיא משקרת ותודה]. **אמרה להו** [להם] לדיינים: **כתבו לי זכוותא** [כתב זכויות], **דכי משתבענא יהבי** [שכאשר אשבע יתנו] **לי** אותו ואז אני מוכנה להישבע אפילו בעיר. **אמר להו** [להם] **רב ביבי בר אביי: כתבו לה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:15
[Steinsaltz on Ketubot 85a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:15)

**אמר רב פפי: משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא** [שאתם, בני משפחתכם, באים מאנשים אומללים, אומרים אתם דברים אומללים]?! כי רב ביבי בא ממשפחת בית עלי, שהיו בניה מתים בקיצור שנים, ואמר לו שהדברים הללו שאמר אומללים, שאינם ראויים להיאמר. ומדוע?


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:16
[Steinsaltz on Ketubot 85a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:16)

— **הא** [הרי] כבר **אמר רבא: האי אשרתא דדייני דמיכתבא מקמי דנחוו סהדי אחתימות ידייהו** [קיום דיינים על שטר, שנכתב לפני שרואים עדים ומעידים על חתימת ידם] — **פסולה,** אף על פי שהעידו אחר כך ונתקבלה עדותם. **אלמא מיחזי כשיקרא** [הרי שהוא נראה כשקר], שאם כתבו וחתמו לפני שהעדות נגמרה בפניהם — נראה הדבר כאישור של שקר, **הכי נמי מיחזי כשיקרא** [כאן גם כן הרי זה נראה כשקר], שאי אפשר לכתוב לה שטר זכויות לפני שתישבע, ואז יכתבו לה שטר.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:17
[Steinsaltz on Ketubot 85a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:17)

ומעירים: **וליתא** [ואין] הלכה זו של רבא מקויימת, **מ**שום דברי **רב נחמן.** ש**אמר רב נחמן, אומר היה ר' מאיר:** גט, **אפילו מצאו באשפה** והיו בו שמות כשמו ושם אשתו **וחתמו** עליו עדים **ונתנו לה** לאשתו — הרי זה **כשר.** והוסיף רב נחמן: **ואפילו רבנן** [חכמים] **לא פליגי עליה** [אינם חולקים עליו] על **ר' מאיר** בענין זה, **אלא בגיטי נשים,** ומדוע? **דבעינן** [שצריכים אנו] לדעת חכמים שתהיה **כתיבה** של הגט **לשמה** של האשה המתגרשת, **אבל בשאר שטרות — מודו ליה** [מודים לו] שאין הבדל מתי נכתב השטר.


###### Steinsaltz on Ketubot 85a:18
[Steinsaltz on Ketubot 85a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/85a:18)

וראיה לדבר — ש**אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: שטר שלוה בו** פעם אחת **ופרעו — אינו חוזר ולוה בו.** למרות שחוזר אותו אדם ולווה מאותו מלוה סכום זהה. ומדוע? **שכבר נמחל שיעבודו,** כי כאשר נפרע השטר הראשון בטל כוח השעבוד שהיה בשטר זה. ולכן אם ימסור שטר זה למלווה, אינו שטר שיש לו כוח שעבוד, אלא כעין הלוואה בעל פה, ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**נמחל שיעבודו,** ולכן אין משתמשים עוד בשטר זה, **אבל למיחזי**