## Steinsaltz on Ketubot Daf 87b

###### Steinsaltz on Ketubot 87b:1
[Steinsaltz on Ketubot 87b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:1)

**ר' שמעון אומר: כל זמן שהיא תובעת כתובתה — היורשין משביעין אותה, ואם אינה תובעת כתובתה — אין היורשין משביעין אותה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:2
[Steinsaltz on Ketubot 87b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:2)

א גמרא **סבר** [חשב] **רמי בר חמא למימר** [לומר] ששבועה זו של הפוגמת כתובתה **שבועה דאורייתא** [מן התורה היא, שהיא שבועת המודה במקצת, **דקא טעין** [שהוא טוען] שפרע לה **מאתים וקא** [והיא] **מודה ליה** [לו] **במאה, הויא ליה** [הרי זו] **הודאה במקצת הטענה, ו**כלל הוא: **כל המודה במקצת הטענה ישבע** מדין תורה.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:3
[Steinsaltz on Ketubot 87b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:3)

**אמר רבא: שתי תשובות בדבר** כדי לדחות סברה זאת: **חדא** [אחת] היא — ש**כל הנשבעין ש**מקור חובתם להשבע **בתורה, נשבעין ולא משלמין,** כלומר, שאדם נשבע רק לפטור את עצמו מתשלום תביעה, **ו**אילו **היא** במקרה זה **נשבעת ונוטלת. ועוד:** הלא כלל הוא ש**אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות.** שאין שבועה מן התורה אלא לגבי מטלטלין, ולא על קרקעות ואם יש בתביעה גם צד של שעבוד קרקעות — אין מקום לשבועת המודה במקצת, והרי בכל כתובה יש שעבוד קרקעות!


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:4
[Steinsaltz on Ketubot 87b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:4)

**אלא אמר רבא:** שבועה זו היא **מדרבנן** [מדברי סופרים], ומדוע תיקנו אותה — כי **דפרע** [זה שפורע] — **דייק** [מדייק] וזוכר היטב, אבל **דמיפרע** [זה שפורעים לו כסף] — **לא דייק** [איננו מדייק], וכיון שהבעל טוען שפרע, ודאי זוכר היטב **ורמו רבנן** [והטילו חכמים] חובת **שבועה עלה** [עליה] **כי היכי דתידוק** [כדי שתדקדק] ותיזכר בדבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:5
[Steinsaltz on Ketubot 87b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:5)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **פוגמת כתובתה בעדים,** שאומרת שנפרעה כבר חלק מכתובתה בפני עדים, **מהו** הדין? האם לומר ש**אם איתא** [יש] מקום לומר **דפרעה** [שפרע לה] את שאר הכתובה — **בעדים הוה פרע** [היה פורע] **לה,** וכיון שאין לו עדים על השאר — הרי זו הוכחה שלא קיבלה יותר ואינה צריכה להשבע, **או דלמא** [שמא] **איתרמויי איתרמי ליה** [נזדמן לו] הדבר אז שהיו עדים בשעת פרעון, ואת שאר הכתובה פרע לה שלא בפני עדים, וצריכה להשבע על החלק האחר?


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:6
[Steinsaltz on Ketubot 87b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **כל הנשבעין ש**מקור חובתם להשבע **בתורה** — **נשבעין ולא משלמין. ואלו נשבעין ונוטלין: השכיר** שתובע את שכרו מבעל הבית ובעל הבית טוען שכבר פרעו, **והנגזל,** שראוהו נכנס לבית של אחר, וכשיצא ראוהו שמסתיר כלים תחת בגדיו, ולאחר מכן טען בעל הבית שנגנבו ממנו כלים, **והנחבל** שתובע דמי פיצויים מן החובל בטענה שחבל בו והנתבע טוען שלא חבל בו כלל ועיקר, **ו**מי **שכנגדו,** הצד האחר העומד כנגדו בבית הדין, שהיה צריך להשבע, והוא **חשוד על השבועה, וחנוני** התובע חובו **על** סמך הרשום ב**פנקסו,** והנתבע טוען שלא נתחייב לו כלל, **והפוגם שטרו שלא בעדים.** ומכאן נדייק ונאמר כי דווקא זה הפוגם שטרו **שלא בעדים — אין** [כן] חייב בשבועה, ואולם זה הפוגם שטרו **בעדים — לא** נשבע כלל!


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:7
[Steinsaltz on Ketubot 87b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:7)

ודוחים: בלשון **לא מיבעיא** [נצרכה] **קאמר** [אמר], ובאופן זה: **לא מיבעיא** [נצרכה] לומר שאם נפרעה חלק **בעדים** ש**ודאי צריכה שבועה, אבל שלא בעדים אימא תיהוי** [אמור שתהיה] **כמשיב אבידה,** שהרי אין לו עדים שפרע, ואם היא הודתה מעצמה, נחשוב אותה כאילו השיבה לו אבידה, **ותשקול** [ותיקח] את השאר **בלא שבועה** כדין כל משיב אבידה שאינו צריך להשבע שלא נטל חלק מן המציאה לעצמו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאפילו בזה צריכה שבועה.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:8
[Steinsaltz on Ketubot 87b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:8)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **הפוגמת כתובתה** ומדייקת בסכום עד **פחות פחות משוה פרוטה,** שאומרת בדיוק גמור כמה נטלה, ולא רק סכומים גדולים אלא אף סכומים קטנים מאד, **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **כיון דקא דייקא כולי האי** [שהיא מדייקת כל כך], ודאי **קושטא קא אמרה** [אמת היא אומרת], **או דלמא** [שמא] **איערומי קא מערמא** [מערימה היא]? שאלה זו לא נפתרה, והריהי **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:9
[Steinsaltz on Ketubot 87b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:9)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **פוחתת כתובתה,** שאומרת שסכום הכתובה לא היה כסכום הרגיל, או כסכום הכתוב בשטר הכתובה אלא פחות מזה, **מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] כי **היינו** [זו היא] ה**פוגמת,** ואין הבדל בדין ביניהן, **או דלמא** [שמא] יש לחלק, שהרי **פוגמת מודיא** [מודה] **במקצת** היא, ואילו **הא לא קא מודיא** [זו אינה מודה] **במקצת** היא, ובכלל טוענת שלא קיבלה כלל, אלא שמעיקר הדבר סכום התביעה שלה היה קטן יותר.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:10
[Steinsaltz on Ketubot 87b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:10)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **פוחתת** כתובתה — **תפרע שלא בשבועה. כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה "התקבלת** (קיבלת) **כתובתיך" והיא אומרת "לא התקבלתי** (קיבלתי) כתובתי, **ו**אולם הכתובה **אינה אלא מנה"** — הרי זו **נפרעת שלא בשבועה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:11
[Steinsaltz on Ketubot 87b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:11)

ושואלים: אם סומכים על דבריה, **במאי גביא** [במה היא גובה] בעצם? **בהאי שטרא** [בשטר זה] של כתובה? הלא **האי שטרא חספא בעלמא** [שטר זה חרס סתם] **הוא,** שהרי היא עצמה מודה שהשטר אינו שטר, שהרי הסכום שכתוב בו אינו אמיתי! **אמר רבא בריה** [בנו] של **רבה: באומרת "אמנה** (הסכם של נאמנות) **היתה לי ביני לבינו",** שאף שכתוב בו סכום גדול, לא אתבע אותו אלא בסכום קטן יותר, אבל השטר היה שטר אמיתי.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:12
[Steinsaltz on Ketubot 87b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:12)

ג שנינו במשנה: היה **עד אחד מעידה שהיא,** הכתובה, **פרועה** — נשבעת האשה שעדיין לא נפרעה כתובתה כלל. **סבר** [חשב] **רמי בר חמא למימר** [לומר] כי מה שהיא נשבעת היא **שבועה דאורייתא** [מן התורה], **דכתיב** [שנאמר]: **"לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת"** (דברים יט, טו), ומכאן מדייקים: **לכל עון ולכל חטאת הוא** ש**אינו קם,** שאין עדות עד אחד מספיקה לצורך זה, **אבל קם הוא לשבועה.** שלענין שבועה, עדות עד אחד יש בה כדי לחייב את הצד שכנגד בשבועה. **ואמר מר** [החכם]: **כל מקום שהשנים,** שני עדים שהיו מעידים כנגדו, **מחייבין אותו** לשלם **ממון** — עד **אחד** שמעיד כנגדו **מחייבו שבועה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:13
[Steinsaltz on Ketubot 87b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:13)

**אמר רבא: שתי תשובות בדבר,** לדחות את הסברה שמדובר בשבועה מן התורה: **חדא** [סיבה אחת]: ש**כל הנשבעין ש**מקור חובתם להשבע **בתורה, נשבעין ולא משלמין, והיא** במקרה הזה הלא **נשבעת ונוטלת. ועוד:** הלא כלל הוא ש**אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות,** והכתובה יש בה גם שעבוד קרקעות.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:14
[Steinsaltz on Ketubot 87b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:14)

**אלא אמר רבא:** שבועה זו **מדרבנן** [מדברי חכמים] היא **כדי להפיס** (לפייס, להרגיע) **דעתו של בעל,** שכיון שיש עד שמעיד כנגד דבריה, רצו חכמים שתנוח דעתו של הבעל ותיקנו שתישבע, כדי שיהיה בטוח שאינו משלם לחינם.


###### Steinsaltz on Ketubot 87b:15
[Steinsaltz on Ketubot 87b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/87b:15)

**אמר רב פפא:**