## Steinsaltz on Ketubot Daf 90a

###### Steinsaltz on Ketubot 90a:1
[Steinsaltz on Ketubot 90a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:1)

**אם** התאריך המצויין ב**גט קודם ל**תאריך המצויין ב**כתובה — גובה שתי כתובות,** שמגיעה לה כתובה אחת כשמוציאה את הגט, וכתובה שניה שכתב לה כאשר חזר ונשאה. ואם היה זמן ה**כתובה קודמת לגט — אינה גובה אלא כתובה אחת,** ומדוע? **שהמגרש את אשתו והחזירה — על מנת כתובה הראשונה החזירה,** אלא אם כן יש הוכחה להיפך.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:2
[Steinsaltz on Ketubot 90a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:2)

א משנה **קטן שהשיאו אביו** אשה — **כתובתה** שכתב לה כשהוא קטן **קיימת** ויש לה תוקף גם כאשר גדל, ואין הוא יכול לומר שבעודו קטן נכתבה, ולכן, אין לה תוקף, **שעל מנת כן,** על מנת התנאים הכתובים בכתובה הזו, **קיימה** כשגדל. וכן **גר שנתגיירה אשתו עמו — כתובתה** שהיתה לה בזמן שהיתה גויה **קיימת, שעל מנת כן קיימה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:3
[Steinsaltz on Ketubot 90a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:3)

ב גמרא **אמר רב הונא: לא שנו** שהכתובה קיימת **אלא** לענין **מנה** או **מאתים** שמגיעים לה מכוח תקנת חכמים, **אבל תוספת** שכתב בכתובה — **אין לה,** ששטר זה שנכתב בשעתו שלא כדין, אין לו בעצם כל תוקף. **ורב יהודה אמר: אפילו תוספת יש לה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:4
[Steinsaltz on Ketubot 90a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:4)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: אם **חידשו** הקטן לאחר שהגדיל, או הגר לאחר שנתגייר, משהו בכתובה הישנה והוסיפו בה דברים — **נוטלת מה שחידשו,** ומכאן נדייק: מה ש**חידשו — אין** [כן] נוטלת, מה ש**לא חידשו — לא!**


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:5
[Steinsaltz on Ketubot 90a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:5)

ודוחים: **אימא** [אמור]: נוטלת **אף מה שחידשו** נוסף על הכתובה הישנה כולה. ומקשים: **והא** [והרי] **לא תני הכי** [שנה כך], אלא שנה בהמשך להיפך: **חידשו — נוטלת מה שחידשו, לא חידשו — בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה** אבל לא תוספת! הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על דברי **רב יהודה,** ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:6
[Steinsaltz on Ketubot 90a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:6)

ומסבירים: **רב יהודה מתניתין אטעיתיה** [משנתנו הטעתה אותו], שמלשון המשנה הגיע למסקנה לא נכונה, כי **הוא סבר** [חשב] שמה ששנינו **"כתובתה קיימת" אכולה מילתא קאי** [על כל הדברים הוא עומד, מתייחס], שכל מה שכתוב בשטר הכתובה עומד בתוקפו. **ולא היא** [ואינו כן], אלא על **עיקר** ה**כתובה קאי** [עומד, מתייחס הדבר], שיש לה כתובה כתקנת חכמים ולא תוספת.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:8
[Steinsaltz on Ketubot 90a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:8)

א משנה **מי שהיה נשוי שתי נשים, ומת** — האשה **הראשונה** שנשא **קודמת לשניה** לגבי גביית הכתובה, שהרי שטרה הוא מתאריך מוקדם לזה של חברתה. **ו**כן אם מתה לפני שהספיקה לגבות את כתובתה — **יורשי הראשונה** הבאים לגבות את כתובת אמם **קודמין ליורשי** האשה **השניה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:9
[Steinsaltz on Ketubot 90a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:9)

**נשא את הראשונה ומתה** בחייו, **נשא שניה ומת הוא — שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה** הבאים לגבות "כתובת בנין דיכרין". משום שהכתובה של השניה נגבית בגדר חוב, ואילו לגבי כתובה הראשונה — היורשים באים לקחת מכוח ירושה, ואין היורשים נוטלים מן המשועבדים לבעלי החובות, אלא ממה שנותר לאחר תשלום החובות.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:10
[Steinsaltz on Ketubot 90a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:10)

ב גמרא בלשון המשנה מדייקים: **מדקתני** [ממה ששנה] **"הראשונה קודמת לשניה", ולא קתני** [שנה] בלשון פשוטה יותר **"הראשונה יש לה והשניה אין לה", מכלל** הדברים אתה יכול להסיק **דאי** [שאם] **קדמה** ה**שניה ותפסה** נכסים לפרעון כתובתה — **לא מפקינן מינה** [מוציאים ממנה] את שתפסה, ואין זכותה מתבטלת לגמרי,


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:11
[Steinsaltz on Ketubot 90a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:11)

**שמע מינה** [למד מכאן] כלל: **בעל חוב** ששטרו **מאוחר, שקדם וגבה** מן הנכסים — **מה שגבה גבה** ואין מוציאים מידו.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:12
[Steinsaltz on Ketubot 90a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:12)

ודוחים: **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי **מה שגבה — לא גבה** וצריך להחזיר לבעל חוב ראשון. **ומאי** [ומה פירוש] **"קודמת"** במשנה — **לגמרי קתני** [שנה], כלומר, שקודמת ויש לה זכות בלעדית, ואין לאחרת כל זכות אף על ידי תפיסה. **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **בן קודם לבת** בירושה, שאין הכוונה שאם קדמה הבת ונטלה — זכתה, אלא הבן קודם לגמרי, ובמקום שיש בן אין לבת כלום, וכך הוא גם בעניינינו.


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:13
[Steinsaltz on Ketubot 90a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:13)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] את הדיון הזה בנוסח אחר: **מ**כיון ש**לא קתני** [שנה] **"אם קדמה שניה ותפסה אין מוציאין מידה", מכלל** הדברים אתה יכול ללמוד **דאי** [שאם] **קדמה** ה**שניה ותפסה — מפקינן מינה** [מוציאים ממנה],


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:14
[Steinsaltz on Ketubot 90a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:14)

**שמע מינה** [למד מכאן] כלל: **בעל חוב מאוחר שקדם וגבה — מה שגבה לא גבה.**


###### Steinsaltz on Ketubot 90a:15
[Steinsaltz on Ketubot 90a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/90a:15)

ודוחים: **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי **מה שגבה** בעל חוב מאוחר — **גבה,** אלא **איידי דתנא** [מתוך ששנה] בהמשך **שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה,** ואפילו תפסו יורשי הראשונים — מוציאים מידם, משום שאינם יורשים חוב זה.