## Steinsaltz on Ketubot Daf 94a

###### Steinsaltz on Ketubot 94a:1
[Steinsaltz on Ketubot 94a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:1)

**כגון שנמצאת אחת מהן** מן השדות שהיו רכושו של הבעל **שדה שאינה שלו,** וכגון שגזלה מאחר ונמצא שאותה אשה שקיבלה שדה זה עבור כתובתה תצטרך להחזיר את מה שלקחה, ונמצאת נפסדת. **וב**דין **בעל חוב מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי** [חלוקים הם], שכן גם הנשים כבעלות חוב הן לפרוע כתובתן.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:2
[Steinsaltz on Ketubot 94a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:2)

**תנא קמא סבר: מה שגבה — לא גבה,** כלומר, מה שגבה אינו זוכה בו לגמרי, אלא חוזר לבעל החוב המוקדם יותר. ואף כאן, אם תפסיד אחת מן הנשים את חלקה, וכגון שנמצא שהשדה שגבתה איננו שלו — תצטרך אף הרביעית להחזיר את מה שנטלה כדי לחלוק מחדש, ולכן אינה צריכה שבועה מיוחדת.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:3
[Steinsaltz on Ketubot 94a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:3)

**ובן ננס סבר: מה שגבה גבה,** ולכן צריכה גם הרביעית להשבע שלא גבתה כבר את כתובתה, שהרי ייתכן שתימצא מפסידה לשלישית במה שגבתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:4
[Steinsaltz on Ketubot 94a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:4)

**רב נחמן אמר** בשם **רבה בר אבוה: דכולי עלמא** [לדעת הכל], בעל חוב מאוחר שגבה — **מה שגבה לא גבה,** וצריך להחזיר, ואם נמצא שדה אחד שלא היה שלו — יחזרו ויחלקו. **ו**אולם **הכא** [כאן] **ב**שאלה האם **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא תכסיף** [תזניח ותפסיד] הרביעית את השדה **קמיפלגי** [חלוקים הם],


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:5
[Steinsaltz on Ketubot 94a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:5)

**מר** [חכם זה, בן ננס] **סבר: חיישינן** [אנו חוששים] **שמא תכסיף** [תפסיד], שאם אין משביעים אותה, תבין שאין חזקתה בשדה בטוחה, שייתכן ותבוא הקודמת לה ותטרוף ממנה, ולכן תרבה בינתיים לנצל את השדה ותפחית מערכו, ואם תצטרך בסוף להחזירו, נמצא שנטלה בינתיים שלא כדין ולכן הטילו עליה שבועה. **ומר** [וחכם זה, תנא קמא] **סבר: לא חיישינן** [חוששים אנו] **שמא תכסיף** [תפסיד], ויש להניח שיישאר השדה בערכו הקודם ואין הקודמת מפסידה כלום.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:6
[Steinsaltz on Ketubot 94a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:6)

**אביי אמר:** לגבי ההלכה שאמר **אביי קשישא** [הזקן] **איכא בינייהו** [הוא שיש ביניהם מחלוקת]. **דתני** [ששנה] **אביי קשישא** [הזקן]: **יתומים שאמרו** חכמים שאין נפרעים מנכסיהם אלא בשבועה — הכוונה אפילו ליתומים **גדולים** ובני דעת, שמאחר שאין יודעים בטיב עסקיו של המוריש, אפשר לתבוע מהם שלא כדין, ולכן משביעים את כל מי שנפרע מהם. **ואין צריך לומר** שדין זה הוא ביתומים **קטנים,** שודאי אינם יודעים בטיב משא ומתן וצריכים להגנה זו.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:7
[Steinsaltz on Ketubot 94a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:7)

ונסביר כך: משנתנו מדברת ביתומים גדולים, וה**תנא קמא** [הראשון] **לית ליה** [אין לו, אינו מקבל את שיטת] **אביי קשישא** [הזקן], ולכן אין האשה צריכה להשבע כאשר היא באה לגבות מהם את כתובתה. **ובן ננס אית ליה** [יש לו, הוא מקבל] את דברי **אביי קשישא** [הזקן], ולכן אף שהיורשים היו גדולים, צריכה להשבע שלא נטלה. שאין נפרעים מנכסי יתומים אלא בשבועה.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:8
[Steinsaltz on Ketubot 94a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:8)

א **אמר רב הונא: הני תרי אחי ותרי שותפי** [אותם שני אחים, או שני שותפים] **דאית להו דינא בהדי חד** [שיש להם דין עם אדם אחד], **ואזל חד מינייהו בהדיה לדינא** [והלך אחד מהם, ועמד עימו לדין] והפסיד בדינו — **לא מצי** [יכול] **אידך למימר ליה** [השותף האחר, או האח האחר, לומר לו] לתובע: **את לאו** [אתה לא] **בעל דברים דידי את** [שלי אתה], כי הדיון שלך היה רק לגבי החלק שיש לאחי או לשותפי, אבל לגבי חלקי בשותפות, תצטרך לעשות דין חדש. **אלא** אנו אומרים שהאח או השותף הראשון שהלך לדין והפסיד, **שליחותיה עבד** [את שליחותו של האח או השותף השני עשה].


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:9
[Steinsaltz on Ketubot 94a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:9)

מסופר: **אקלע** [הזדמן] פעם **רב נחמן ל**עיר **סורא. שיילוהי** [שאלו אותו]: **כי האי גוונא מאי** [כגון זה מהו]?


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:10
[Steinsaltz on Ketubot 94a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:10)

כלומר, שאלה זו ביחס לשותפים שרק אחד מהם בא לדין, **אמר להו** [להם]: **מתניתין** [משנתנו] **היא,** וממנה נלמד מה הדין. שהרי שנינו: **הראשונה נשבעת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית. ואילו ראשונה לשלישית לא קתני** [שנינו], שאין הראשונה צריכה להשבע גם לשלישית (ולרביעית), **מאי טעמא, לאו** [מה הטעם, האם לא] **משום** שהשניה שהשביעה את הראשונה, את **שליחותה** של השלישית **עבדה** [היא עושה]? כיון שיש להן תביעה משותפת על הראשונה.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:11
[Steinsaltz on Ketubot 94a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:11)

ודוחים: **מי דמי** [האם דומה] הדבר? **התם** [שם] בענין זה של הנשים **שבועה לאחד ושבועה למאה,** וכיון שנשבעה פעם אחת שלא נטלה כלום, אין צורך שתשבע פעם אחרת, ואולם **הכא** [כאן] במקרה של השותפים, **אמר** [יכול לומר] האח או השותף השני: **אילו אנא הואי, טעיננא טפי** [אילו אני הייתי שם, הייתי טוען טוב יותר].


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:12
[Steinsaltz on Ketubot 94a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:12)

ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] שיש מקום לספק זה **אלא דלא איתיה במתא** [כשאינו בעיר] והלך האחר בשביל שניהם, **אבל** אם **איתיה במתא** [ישנו בעיר] — **איבעי ליה למיתי** [היה צריך לו לבוא], ואם לא בא — ברור שעשה את שותפו כשליח עבורו.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:13
[Steinsaltz on Ketubot 94a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:13)

ב **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה. **שני שטרות היוצאים** (שזמן כתיבתם הוא) **ביום אחד,** כגון שנתן או מכר אותו דבר לשני אנשים שונים. **רב אמר: חולקין** ביניהם, שאין לנו דרך להחליט למי שייך הנכס, ולכן צריך לחלוק. **ושמואל אמר:** במקרה הזה **שודא דדייני** [השלכת, הכרעת הדיינים], והם מחליטים כראות עיניהם למי מהתובעים מגיע הדבר.


###### Steinsaltz on Ketubot 94a:14
[Steinsaltz on Ketubot 94a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/94a:14)

ומציעים: **לימא** [האם לומר] ש**רב** הוא ש**אמר** את דבריו **כ**שיטת **ר' מאיר,** ש**אמר** לגבי גט, ולגבי שטר בכלל כי **עדי חתימה כרתי** [הם הכורתים], כלומר, אימותו וחלותו של שטר באים יחד עם החתימה. וכאן, כיון שלא ביקשו מן העדים החותמים שיציינו זמן מדוייק יותר — משמע שהנותן התכוון לתת לשני אנשים בשווה, אלא שלא רצה לגלות להם שנותן לשניהם.