## Steinsaltz on Ketubot Daf 97a

###### Steinsaltz on Ketubot 97a:1
[Steinsaltz on Ketubot 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:1)

**אם במתנה נוטלן לא כך יפה כחו** (לא זאת האפשרות הטובה ביותר בשבילו), לפי שאינו יכול לטרוף נכסים מן הלקוחות לצורך המתנה, ואף האשה רשאית למכור נכסים סתם, ולהחליט אחר כך לאיזה צורך היא נוטלת את השאר.


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:2
[Steinsaltz on Ketubot 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:2)

א לעצם הענין דנים: **כיצד מוכרת?** כלומר, באיזה אופן מוכרת היא מן הנכסים לצרכיה? **אמר ר' דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא: מוכרת אחת לשנים עשר חדש** כדי צורך מזונותיה לשנים עשר חודש, **ולוקח** שקנה את הנכס ממנה **מפרנס** אותה בכספים **אחת לשלשים יום,** כדי שאם תינשא בינתיים ותתבטל זכותה בנכסים יתן הקונה את הכסף ליורשים. **ורב יהודה אמר: מוכרת לששה חדשים, ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום.**


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:3
[Steinsaltz on Ketubot 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:3)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב הונא,** ששנינו: **מוכרת לשנים עשר חדש, ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום.** וכן **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב יהודה: מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום.**


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:4
[Steinsaltz on Ketubot 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:4)

**אמר אמימר: הלכתא** [הלכה היא]: **מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום,** כדברי רב יהודה. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר:** שיטה זו של **רב הונא מאי** [מה], כלומר, מה אומר אתה על דבריו? **אמר ליה** [לו]: **לא שמיע לי** [לא שמעתי דבר זה], **כלומר,** לא שלא שמעתי, אלא **לא סבירא לי** [אין אני סבור כן].


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:5
[Steinsaltz on Ketubot 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:5)

ב **בעו מיניה** [שאלו אותו] הלומדים **מרב ששת:** אשה שהיתה **מוכרת** נכסים **למזונות, מהו שתחזור ותטרוף** מאותם הנכסים שהיא עצמה מכרה **ל**תשלום ה**כתובה** שלה?


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:6
[Steinsaltz on Ketubot 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:6)

ומעירים: **קמיבעיא להו** [נשאלה, נסתפקה להם] שאלה זו **ב**הלכה שקבע **רב יוסף.** ש**אמר רב יוסף: ארמלתא דזבין** [אלמנה שמכרה נכסים] — ה**אחריות** היא **איתמי** [על היתומים]. שאם היה על הנכסים שעבוד קודם וטרפו נכסים אלה מיד הלקוחות — הרי האחריות מוטלת על היתומים, ומהנכסים שירשו משלמים ללקוחות. **ובי דינא דזבין** [וכן בית דין שמכרו] מנכסי המת — ה**אחריות איתמי** [על היתומים], ולפי דברים אלה היתה השאלה: **מאי** [מה] הדין במקרה שלנו?


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:7
[Steinsaltz on Ketubot 97a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:7)

האם **כיון** שה**אחריות איתמי** [על היתומים], אם כן **טרפא** [יכולה היא לטרוף], שכיון שלא קיבלה על עצמה אחריות למכר, יפה כוחה לטרוף ככל בעל חוב אחר, **או דלמא מצי אמרי** [שמא יכולים הלוקחים לומר] **לה: נהי** [אם אמנם] **אחריות דעלמא** [של העולם, של אחרים] **לא קבילת עילוך** [קיבלת עליך] ואין את חייבת לשלם משלך, אלא משל היתומים, מכל מקום **אחריות דנפשך מי** [של עצמך האם] **לא קבולי קבילת** [קיבלת], שאת היא המוכרת ולא תחזרי ותטרפי?


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:8
[Steinsaltz on Ketubot 97a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:8)

**אמר ליה** [לו] רב ששת לשואל: **תניתוה** [כבר שניתם אותה]. ששנינו: **מוכרת** האלמנה מנכסי המת לצורך מזונות **והולכת** (וממשיכה) **עד** שישאר בנכסים **כדי כתובתה, וסמך לה** [וסומכת] **שתגבה כתובתה מן השאר. שמע מינה** [למד מכאן]: אם **שיירא** [שיירה] כדי כתובתה — **אין** [כן], יכולה לקחת את שאר הנכסים לתשלום הכתובה, אבל אם **לא שיירא** [שיירה] — משמע ש**לא** תוכל לטרוף מהנכסים שמכרה כבר, שאם לא כן אינה צריכה סמך מן השאר, ויכולה למכור הכל למזונותיה, ותחזור ותטרוף לצורך כתובתה.


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:9
[Steinsaltz on Ketubot 97a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:9)

ודוחים: **ודלמא** [ושמא] **עצה טובה קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**לא ליקרו** [יקראו] **לה הדרינתא** [חזרנית], אדם בלתי נאמן, החוזר בו מהסכמים שעשה, אבל מן הדין יכולה לטרוף. ודוחים: **אם כן** פירוש הדברים, שזו רק עצה טובה, **ליתני** [שישנה] אם כן: **"גובה כתובתה מן השאר", מאי** [מה] טעם ההדגשה **"סמך לה"? שמע מינה** [למד מכאן] שמדוייקים הדברים, ודווקא אם **שיירא** [שיירה] — **אין** [כן], **לא שיירא** [שיירה] — **לא.**


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:10
[Steinsaltz on Ketubot 97a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:10)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אם **זבין** [מכר] אדם קרקעות לצורך מסויים, **ו**לבסוף **לא איצטריכו ליה זוזי** [הוצרכו לו הכספים] לאותו דבר, **הדרי זביני** [חוזר המכר], **או לא הדרי זביני** [חוזר המכר]? כלומר, האם יש לראות במכירה זו טעות שיכול המוכר לחזור בו, או שמא מה שעשה עשוי?


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:11
[Steinsaltz on Ketubot 97a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:11)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לכך ממעשה זה: **דההוא גברא דזבין ארעא** [שאדם אחד מכר קרקע] **לרב פפא** משום **דאצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי** [שהוצרכו לו כספים לקנות שוורים]. **לסוף** [לבסוף] **לא איצטריכו ליה** [הוצרכו לו] הכספים, והתחרט על מכירת הקרקע, **ואהדריה ניהליה** [והחזירה לו] **רב פפא לארעיה** [את קרקעו]. ודוחים: זו אינה ראיה, כי **רב פפא לפנים משורת הדין הוא דעבד** [שעשה], אבל אין זה אומר שכך ההלכה שבמקרה כזה חוזר המיקח.


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:12
[Steinsaltz on Ketubot 97a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:12)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר: **דההוא בצורתא דהוה** [שאותה בצורת שהיתה] **בנהרדעא, זבנינהו כולי עלמא לאפדנייהו** [ומכרו הכל את ארמונותיהם] כדי לקנות חיטה, **לסוף אתו חיטי** [לבסוף באו חיטים]. **אמר להו** [להם] **רב נחמן: דינא** [הדין] **הוא דהדרי אפדני למרייהו** [שחוזרים הארמונות לבעליהם]. הרי שהוא סבור שמכר שנעשה מתוך צורך בכסף, חוזר כשמתברר למוכר שאינו צריך לכך.


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:13
[Steinsaltz on Ketubot 97a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:13)

ומשיבים: **התם נמי זביני** [שם גם כן מכירה] **בטעות הוו** [היתה] בשעת המכירה עצמה, **דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הוה קיימא** [שהתגלה הדבר שהאניה עם החיטים כבר בפיתולי הנהר היתה עומדת] ואילו היו יודעים שהאניה קרובה כל כך, לא היו מוכרים, שהיתה זו טעות בשעת המכר ולא טעות שנתגלתה לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:14
[Steinsaltz on Ketubot 97a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:14)

ומביאים ראיה לתירוץ זה: **אי הכי** [אם כך] **היינו** [זה] ש**אמר ליה** [לו] **רמי בר שמואל לרב נחמן,** שהקשה על פסק ההלכה שלו: **אם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא,** שלפי פסק זה אין אפשרות למכר ממש, שאנשים לא ירצו לקנות קרקע, שמא יחזור בו המוכר! **אמר ליה** [לו] רב נחמן: **אטו** [וכי] ב**כל יומא בצורתא שכיחא** [בצורת מצויה היא]? ואני לא אמרתי שחוזרים אלא במקרה כגון זה! **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], **בצורתא** [בצורת] **בנהרדעא משכח שכיחא** [מצויה היא].


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:15
[Steinsaltz on Ketubot 97a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:15)

ומסכמים: **והלכתא** [וההלכה היא]: אם **זבין** [מכר] **ולא איצטריכו ליה זוזי** [הוצרכו לו הכספים] — **הדרי זביני** [חוזר המיקח].


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:16
[Steinsaltz on Ketubot 97a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:16)

ד משנה **אלמנה, בין** שהיתה אלמנה **מן האירוסין בין מן הנשואין — מוכרת** מנכסי בעלה **שלא בבית דין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:17
[Steinsaltz on Ketubot 97a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:17)

**ר' שמעון אומר:** אלמנה **מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין,** ואילו אלמנה **מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה** עדיין **מזונות** אלא כתובה בלבד, **וכל שאין לה מזונות — לא תמכור אלא בבית דין.**


###### Steinsaltz on Ketubot 97a:18
[Steinsaltz on Ketubot 97a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Ketubot/r/97a:18)

ה גמרא מבררים: **בשלמא** [נניח] שאלמנה **מן הנשואין** מוכרת שלא בבית דין — **משום** שהיא צריכה **מזוני** [למזונות], ולצורך דחוף זה אין שוהים עד שתמצא בית דין שתמכור בפניהם,