## Steinsaltz on Kiddushin Daf 11a

###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:1)

**עד שתכנס לחופה, משום** טעמו של **עולא** שמא יאכלו גם בני משפחתה שאינם כהנים מן התרומה שניתנה לארוסה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:2)

ושואלים: **ובן בג בג** מה הוא אומר על קל וחומר זה? ומשיבים כי לדעתו אין מקום להשוואה ולקל וחומר כי **סימפון** [ביטול מיקח] בעבדים, **לית ליה** [אין לו], אינו יכול להיות. כי **אי** [אם] **מומין שבגלוי הוא** שמצא בעבד — **הא קא חזי ליה** [הרי ראה אותו] קודם לכן וראה גם את מומיו ועל דעת כן קנה אותו, ולכן אין לו אחר כך זכות טענת מיקח טעות. **אי** [אם] **משום מומין שבסתר** שמצא בו — **מאי נפקא ליה מיניה** [מה יוצא לו מזה] אם יש בעבד מומים שבסתר? הלא רק **למלאכה קא בעי ליה** [צריך אותו] ו**לא איכפת ליה** [לו] אם יש לו מומים בסתר שאינם מגבילים אותו בעבודה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:3)

ואף אם **נמצא** שהעבד הוא **גנב או קוביוסטוס** (משחק בקוביה) שהם מומים שבסתר, ומפריעים גם למלאכה — **הגיעו** ("נשאר בידו") העבד, ללוקח, שאינו יכול לחזור בו, והקונה הפסיד, משום שהיה הקונה צריך לחשוש לפגם כזה שרוב העבדים לוקים בו. **מאי אמרת** [מה אתה אומר] שהמום שגילה רק לאחר הקניה היה שהעבד הוא **לסטים** (שודד) **מזויין** החייב מיתה, **או נכתב למלכות** שחייב מיתה ומבוקש על ידי השלטונות — **הנהו קלא אית להו** [אלה קול (פירסום) יש להם], ובודאי קיבל עליו סיכון זה, כשקנה אותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:4)

ושואלים: **מכדי** [הרי] **בין למר** [לדעת חכם זה], ר' יוחנן בן בג בג, **ובין למר** [לדעת חכם זה], ר' יהודה בן בתירה, ארוסה **לא אכלה** [אינה אוכלת] בתרומה מגזירת חכמים, ואם כן **מאי בינייהו** [מה ההבדל למעשה ביניהם]?


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:5)

ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה לגבי ההלכות שסימנן: "קיבל", "מסר" ו"הלך". שאם **קיבל** עליו הבעל את המומים מראש, שאז אין חשש לסימפון אך יש חשש שתאכיל את בני משפחתה בתרומה, או אם **מסר** האב את האשה לשלוחי הבעל, או ש**הלך** שליח האב עם שלוחי הבעל ואינה עוד בבית אביה, שבשני מקרים אלה אין חשש שתבוא להאכיל בתרומה את בני משפחתה אך יש חשש לסימפון.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:6)

א מכאן שבים לביאור עיקרי הדינים שבמשנה. שנינו שאם מקדש **בכסף, בית שמאי אומרים** שעליו לקדש לפחות **בדינר,** ולבית הלל די בפרוטה. ושואלים: **מאי טעמייהו** [מה טעמם] של **בית שמאי? אמר ר' זירא: שכן אשה מקפדת על עצמה** ומזולזל בעיניה שתהא נקנית בסכום פעוט, **ו**לכן **אין** היא **מתקדשת בפחות מדינר.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:7)

**אמר ליה** [לו] **אביי: אלא מעתה** לפי נימוק זה **כגון בנתיה** [בנותיו] של **ר' ינאי, דקפדן אנפשייהו** [שמקפידות על עצמן] ועל כבודן ביותר, **ולא מקדשי בפחות מתרקבא דדינרי** [ואינן מתקדשות לפי חשיבותן בפחות מכלי מלא דינרים] **הכי נמי דאי פשטה** [כך גם כן תאמר שאם תפשוט] **ידה וקבלה חד זוזא** [ותקבל דינר אחד] **מאחר הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**לא הוו** [יהיו] אלה **קדושין?**


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:8)

**אמר ליה** [לו]: במקרה ש**פשטה ידה וקבלה לא קאמינא** [אינני אומר], שאם היא מוותרת מרצונה על כבודה — היא יכולה לוותר כמה שהיא רוצה, **כי קאמינא** [כאשר אני אומר] הוא כגון ש**קדשה בליליא** [בלילה] והיא לא ראתה במה הוא מקדש אותה, **אי נמי דשויה** [או גם כן שמינתה] **שליח** להתקדש, ולא אמרה לשליח במפורש בכמה כסף רצונה להתקדש, שמן הסתם מקפידה היא על כבודה ואינה מתקדשת בפחות מדינר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:9)

**רב יוסף אמר** טעם אחר: **טעמיהו** [טעמם] של **בית שמאי כ**דברי **רב יהודה אמר רב אסי.** ש**אמר רב יהודה אמר רב אסי: כל** סכום **כסף האמור בתורה** הוא **כסף צורי** (בדינרים צוריים) שערכם רב, **ו**סכום כסף **של דבריהם** שקבעוהו חכמים, נקוב **בכסף מדינה,** שכל מטבע שבו ערכו רק שמינית מערכו של המטבע הצורית. ובית שמאי הולכים לפי השיעור האמור בתורה, והמטבע הקטנה ביותר בכסף צורי הוא מטבע כסף, השווה בערכו לדינר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11a:10)

ב **גופא** [לגופה] של הלכה זו שהזכרנו **אמר רב יהודה אמר רב אסי: כל כסף האמור בתורה** הוא **כסף צורי ו**כל כסף **של דבריהם** הוא **כסף מדינה.** שואלים: **וכללא** [והאם כלל] **הוא** שכל כסף האמור בתורה הוא מטבע כסף דווקא ולפחות דינר?