## Steinsaltz on Kiddushin Daf 11b

###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:1)

**והרי** דין זה של **טענה** שטוען אדם על חבירו שחייב לו כסף אם משום שלא החזיר לו את פקדונו או הלוואתו, וחבירו מודה לו רק במקצת הטענה, **דכתיב** [שנאמר]: **"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור** וגנב מבית האיש...**"** (שמות כב, ו), "...עד האלהים יבוא דבר שניהם" (שם, ח) ופירושו שדין זה בא לפני הדיינים, ומשביעים את הנתבע. **ותנן** [ושנינו במשנה] בדין מודה מקצת הטענה: **שבועת הדיינין,** כלומר, שבועה זו שהדיינים משביעים את זה שהודה במקצת היא כאשר **הטענה** (התביעה) היא על **שתי** מעות **כסף** לפחות, **וההודאה** שמודה הנתבע אפילו ב**שוה פרוטה.** ואם כל "כסף" האמור בתורה הוא כסף צורי, כיצד הגיעו חכמים לסכום זה של שתי מעות דווקא?


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:2)

ודוחים: **התם** [שם] יש לימוד מיוחד בגלל ההיקש, ש"כסף" שנזכר שם הוא **דומיא** [בדומה] ל**כלים, מה כלים** משמע לפחות **שנים** — **אף כסף שנים, ומה כסף** הוא **דבר חשוב** — **אף** ב**כלים** מדובר דווקא ב**דבר חשוב.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:3)

ומקשים: **והרי מעשר דכתיב** [שנאמר] בו, בפדיונו **"וצרת הכסף בידך"** (דברים יד, כה) **ותנן** [ואף על פי כן שנינו במשנה]: **הפורט סלע ממעות מעשר שני,** משמע שאפשר לפרוט את כסף המעשר אף לפרוטות נחושת, ולאו דווקא מעות כסף! ומשיבים: כיון שלא נאמר **"כסף"** אלא **"הכסף"** הה"א היתירה **ריבה,** שהיא באה ללמדנו שאפשר לפדותו בכל מיני כסף, ואף בפרוטות של נחושת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:4)

ומקשים: **והרי הקדש דכתיב** [שנאמר] בו **"ונתן הכסף וקם לו"** (ראה ויקרא כז, יט) **ואמר שמואל: הקדש,** אפילו היה **שוה מנה, שחיללו על שוה פרוטה** — **מחולל!** והרי, "כסף" נאמר במקרא, ובכל אופן יוצא ידי חובה בפרוטות נחושת! ומשיבים: **התם נמי** [שם גם כן] יש לימוד מיוחד המלמד דין זה, שכן **"כסף" "כסף" יליף** [למד] בגזירה שווה **ממעשר,** ולכן גם שם מדובר בכסף (ממון) כלשהו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:5)

ומקשים: **והרי קידושי אשה דכתיב** [שנאמר] בהם **"כי יקח איש אשה ובעלה"** (דברים כד, א) **וגמר** [ולמד] קידושי כסף בגזירה שווה **"קיחה" "קיחה" משדה עפרון,** ושם נזכר "כסף", **ו**בכל זאת **תנן** [שנינו במשנה], **בית הלל אומרים: בפרוטה ובשוה פרוטה.** ואם כן **נימא** [האם נאמר] ש**רב אסי** שאמר שכל כסף האמור בתורה הוא כסף צורי הוא ש**אמר כבית שמאי** דווקא?!


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:6)

**אלא** יש לדחות את כל מה שאמרנו ולפרש כך: **אי איתמר, הכי איתמר** [אם נאמר, כך נאמר]: **אמר רב יהודה אמר רב אסי: כל** סכום **כסף קצוב** (שמפורש בו סכום מסויים) **האמור בתורה** הריהו **כסף צורי, ו**כסף **של דבריהם** — **כסף מדינה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:7)

ומקשים: אם כן הוא **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך? הלא **תנינא** [שנינו] כל דינים אלה במפורש: תשלומי **חמש סלעים של** פדיון ה**בן, שלשים של עבד** שנהרג על ידי שור שמשלם בעל השור, **חמשים של אונס ושל מפתה, מאה של מוציא שם רע** — **כולם בשקל הקודש, במנה צורי,** הרי שכל המקומות שנאמר בהם בתורה סכום קצוב כבר פורשו כאן ומה השמיע לנו רבי אסי!


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:8)

ומשיבים: מה שאמר **ושל דבריהם כסף מדינה איצטריכא ליה** [הוצרך לו] לומר, ש**לא תנן** [שנינו] כלל זה במשנה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **התוקע** (מכה) **לחבירו** בדרך בזיון — **נותן לו** כקנס **סלע,** שכך קבעו חכמים. **ולא תימא** [ואל תאמר] **מאי** [מה פירוש] **סלע** שהוא סלע צורי שהוא **ארבע זוזי** (ארבעה דינרים) **אלא מאי** [מה פירוש] **סלע** — סלע מדינה ששוויו **פלגא דזוזא** [חצי זוז], **דעבידי אינשי דקרו לפלגא דזוזא איסתירא** [שעשויים אנשים לקרוא לחצי זוז גם כן סלע].


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:9)

א **ר' שמעון בן לקיש אומר** הסבר אחר: **טעמייהו** [טעמם] של **בית שמאי** שקידושי אשה הם בדינר, **כ**דברי **חזקיה.** ש**אמר חזקיה: אמר קרא** [הכתוב] באמה העבריה (שהיא אמנם שפחה, אלא שברשות האדון גם לעשותה לאשתו): **"והפדה"** (שמות כא, ח) — **מלמד שמגרעת** (מנכה) **מפדיונה,** שאם הגיע לידה כסף הריהי משלמת לאדון בניכוי שווי העבודה שעשתה **ויוצאה** טרם זמנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 11b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/11b:10)

**אי אמרת בשלמא דיהב** [אם נניח אתה אומר שהוא נותן] **לה** בשעת קנייתה **דינר** לפחות, **היינו דמגרעה ואזלה** [זהו שהיא מגרעת מהסכום הזה והולכת] **עד** כדי **פרוטה, אלא אי אמרת דיהב** [אם אתה אומר שהוא נותן] **לה פרוטה** בקנין ראשון כשקנה אותה לשפחה, **מפרוטה מי מגרעה** [האם יכולה היא לגרוע]? והרי פרוטה הוא השיעור הקטן ביותר של כסף! ודוחים: **ודלמא הכי קאמר רחמנא** [ושמא כך אמרה תורה], זה כוונת העניין: **היכא דיהב** [במקום שנתן] **לה דינר** — **תיגרע** את הסכום הזה **עד פרוטה, היכא דיהב** [במקום שנתן] **לה פרוטה** — **לא תיגרע כלל!** ובמקרה זה לא יתקיים דין "והפדה".