## Steinsaltz on Kiddushin Daf 15a

###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:1)

**ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] אומר ש**ההיא** [אותה] מלה "אזנו" — **לגזירה שוה הוא דאתא** [שבאה]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: מנין לרציעה שהיא** נעשית **באזן ימנית** דווקא? — **נאמר כאן** בעבד עברי **"אזן" ונאמר להלן** בטהרת המצורע **"אזן** המטהר הימנית**"** (ויקרא יד, יז), **מה להלן** במצורע מפורש שהיא אוזן **ימין** — **אף כאן** הרציעה צריכה להיעשות באוזן **ימין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:2)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, תנא קמא] מניין יודע הוא שנרצע דווקא באוזן ימין? ומשיבים: לדעתו, **אם כן** שרק לגזירה שווה נאמר "אוזן" **לימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"אזן"** בלבד, ונלמד גזירה שווה מאוזן האמור במצורע, **מאי** [מה] טעם אמר **"אזנו"** — הרי זה בא למעט מוכר עצמו שאינו נרצע.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:3)

**ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] שאינו ממעט מ"אזנו" מוכר עצמו מרציעה, סבור כי הביטוי **ההוא מיבעי ליה** [צריך אותו] כדי להדגיש **"אזנו" ולא אזנה,** שאין דין רציעה אלא בעבד ולא באמה. ושואלים: **ואידך** [והאחר, תנא קמא] מהיכן יודע הוא הלכה זו? ומשיבים: **נפקא לה** [יוצאת לו, נלמדת] **מ**מה שנאמר **"ואם** אמר **יאמר העבד"** (שמות כא, ה), לומר: **העבד ולא אמה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:4)

**ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] שלא למד דין זה כתנא קמא **מיבעי ליה** [צריך לו] לכתוב זה להדגשה לענין אחר: **עד שיאמר כשהוא** עדיין **עבד,** שלאחר שחרורו שוב אינו יכול לומר שהוא רוצה להשאר עבד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:5)

**ואידך** [והאחר, תנא קמא] מהיכן הוא יודע הלכה זו? ומשיבים: **מ"עבד" "העבד" נפקא** [יוצא נלמד], שאם היה נאמר "עבד" היינו למדים רק שיכול לומר כך בהיותו עבד, וכתב "העבד" להדגיש: העבד נרצע ולא האמה. ומסכמים: **ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] את ההבדל הזה של "**עבד" "העבד"** — **לא דריש** [אינו דורש].


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:6)

ומבררים לפי שיטה זו פרטים נוספים באותה מחלוקת: **מאי טעמא** [מה הטעם] של ה**תנא קמא** [הראשון] ש**אמר מוכר עצמו אין מעניקין לו?** — כי **מיעט רחמנא גבי** [מיעטה התורה אצל] **מכרוהו בית דין,** שנאמר **"העניק תעניק לו"** (דברים טו, יד), "**לו",** לז שמכרוהו בית דין — **ולא למוכר עצמו.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:7)

**ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] מה הוא דורש מדרשה זו? ומשיבים: הכתוב **ההוא מיבעי ליה** [נצרך לו] לומר: **"לו",** לעבד, מעניקים **ולא ליורשיו.** ותוהים: **יורשיו אמאי** [מדוע] **לא?** הלא **"שכיר" קרייה רחמנא** [קראה לו התורה] לעבד עברי, **מה שכיר** שכר **פעולתו** (עבודתו) כשמת מגיע **ליורשיו** — **אף האי** [זה] העבד **פעולתו** (הענקתו) מגיעה **ליורשיו! אלא** הכוונה היא להדגיש: **"לו"** — **ולא לבעל חובו** של העבד, שאין הנושה בו יכול לגבות את ההענקה במקומו. ומדוע צריך להדגיש זאת?


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:8)

**מדסבירא לן בעלמא** [מכיון שאנו סבורים בכלל] **כ**שיטת **ר' נתן, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר' נתן: מנין לנושה בחברו מנה, וחברו** אף הוא נושה **בחברו** — **מנין שמוציאין מזה** מן הלווה האחרון **ונותנין** ישירות **לזה,** למלווה הראשון, ואין צורך לתת לאיש באמצע — **תלמוד לומר** בכופר במלוה ואחר כך הודה: **"ונתן לאשר אשם לו"** (במדבר ה, ז), כלומר, למי שנתחייב לו בסופו של דבר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:9)

ולכן **אתא** [באה] המלה **"לו" לאפוקי** [להוציא למעט], שבמקרה זה של עבד עברי, מעניקים לו עצמו, ואין מעבירים את הסכום ישירות לבעל חובו, **ואידך** [והאחר, תנא קמא] מדוע אין הוא למד מיעוט זה — כי לדעתו **בעלמא נמי לא סבירא לן** [בכלל גם כן אין אנו סבורים] **כ**שיטת **ר' נתן,** וממילא אין צריך לזה מיעוט מיוחד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:10)

ועוד שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של ה**תנא קמא** [הראשון] במה ש**אמר** ש**מוכר עצמו אין רבו** (אדוניו) **מוסר לו שפחה כנענית** — ומשיבים: כי **מיעט רחמנא** [מיעטה התורה] ל**גבי** מי ש**מכרוהו בית דין "אם אדניו יתן לו אשה"** (שמות כא, ד), להדגיש: **"לו"** — **ולא למוכר עצמו. ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] מפרש: "**לו"** — כוונתו **בעל כרחו.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:11)

**ואידך** [והאחר, תנא קמא] מניין הוא יודע שצריך לחיות עם השפחה הזו בעל כרחו — **מ**מה שנאמר **"כי משנה שכר שכיר"** (דברים טו, יח) **נפקא** [יוצא] הדבר, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מה שנאמר **"כי משנה** (כפל) **שכר שכיר עבדך"** כוונתו — **שכיר אינו עובד אלא ביום,** ואילו **עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:12)

ומבררים: **וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד** ממש **בין ביום ובין בלילה? והלא כבר נאמר "כי טוב לו עמך"** (שם טז), וכוונתו: **עמך במאכל, עמך במשתה,** שצריך לדאוג לו לכל מחסורו ולהשוות את תנאיו לאדון עצמו, ובוד אי שאין מעבידים אותו יותר מדרך הראוי. **ו**משום כך **אמר ר' יצחק: מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית** בעל כרחו כדי להוליד ממנה ילדים עבור האדון, וזוהי העבודה שהוא עובד בלילה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:13)

**ואידך** [והאחר, ר' אלעזר] אומר שמכאן אין ראיה; כי **אי מהתם** [אם משם] בלבד **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **הני מילי מדעתיה** [דברים אלה אמורים שהעבד בוחר בשפחה מדעתו], **אבל בעל כרחו אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הכתוב במלה "לו" לומר שמוסר לו האדון אף בעל כרחו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:14)

א לפי מה שביארנו אין מחלוקת זו תלויה אם למדים גזירה שווה של "שכיר" "שכיר". **אלא, מאן** [מיהו] ה**תנא דלא יליף** [שאינו לומד] גזירה שווה זו של **"שכיר" "שכיר"** — **האי** [זה] ה**תנא הוא דתניא** [שכן שנינו בברייתא], על מה שנאמר: **"**...עד שנת היובל יעבוד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עימו **ושב אל משפחתו וגו'"** (ויקרא כה, מ–מא), **אמר ר' אליעזר בן יעקב: במה הכתוב מדבר? אי** [אם] **במוכר עצמו** והגיעה שנת היובל בתוך שש שנות העבדות — **הרי כבר אמור** "עד שנת היובל יעבוד עמך ויצא מעמך" (שם).


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:15)

**אי** [אם] **בנרצע** — **הרי כבר אמור, הא** [הרי] ש**אין הכתוב מדבר אלא ב**אדם ש**מכרוהו בית דין שתים ושלש שנים לפני היובל, שהיובל מוציאו** לחופשי. **ואי סלקא דעתך יליף** [ואם עולה על דעתך שלמדים] גזירה שווה של **"שכיר" "שכיר",** אם כן **למה לי** לימוד מיוחד זה? **נילף** [נלמד] מ**"שכיר" "שכיר"** בגזירה שווה ממוכר עצמו!


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:16)

**אמר רב נחמן בר יצחק:** אפשר לדחות ולומר כי **לעולם** גם תנא זה **יליף** [לומד] גזירה שווה של **"שכיר" "שכיר", ו**בכל זאת **איצטריך** [וצריך] לדין זה לימוד מיוחד, כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **מוכר עצמו הוא** ש**לא עבד איסורא** [עשה איסור] ולכן הוא יוצא ביובל אף בתוך שש השנים, **אבל** אם **מכרוהו בית דין דעבד איסורא** [שעשה איסור], שהרי מוכרים אותו רק משום שאינו יכול לשלם מה שגנב, ואם כן **אימא ניקנסיה** [אמור שנקנסנו] ולא ייצא ביובל במקרה כזה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו הכתוב] שאף הוא יוצא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:17)

**אמר מר** [אמר החכם] בברייתא שהובאה קודם: **אי** [אם] **בנרצע הרי כבר אמור.** ושואלים: **מאי היא** [מה הוא] אותו מקרא שכבר נאמר בו הדבר? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר: **"ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו** תשובו**"** (ויקרא כה, י) **במה הכתוב מדבר? אי** [אם] **במוכר עצמו** — **הרי כבר אמור** "עד שנת היובל יעבוד עמך" (ויקרא כה, מ),


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:18)

**אי** [אם] **במכרוהו בית דין** — **הרי כבר אמור** "ויצא מעמך... ושב אל משפחתו" (שם, מא), **הא** [הרי] ש**אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל, שהיובל מוציאו.** ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות], מהיכן נובע דבר זה מן הכתוב לומר שמדובר פה דווקא במי שנרצע? **אמר רבא בר שילא: אמר קרא** [הכתוב] **"איש", איזהו דבר שנוהג באיש ואין נוהג באשה** — **הוי אומר זו רציעה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:19
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:19)

ומעירים: **ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב] במקרא דין זה שיוצא ביובל ב**מכרוהו בית דין, ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב] ב**נרצע,** ואין למדים זה מזה, משום **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ב**מכרוהו בית דין** היינו אומרים כי היובל מוציאו **משום** ש**לא מטאי זמניה** [הגיע זמנו] להשתחרר באופן אחר, **אבל נרצע דמטאי זמניה אימא ניקנסיה** [שהגיע זמנו ולא רצה להשתחרר אמור שנקנסנו] ויישאר עבד עולם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:20
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:20)

**ו**להיפך, **אי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק **נרצע,** היינו אומרים שהיובל מוציאו **משום** שעל כל פנים **עבד ליה** [אותו, את האדון] **שש** שנים כדינו, **אבל מכרוהו בית דין** ש**לא עבד ליה** [אותו] עדיין **שש** שנים, **אימא** [אמור] ש**לא** ישתחרר ביובל, על כן **צריכא** [צריך] הדבר להיאמר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:21
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:21)

**ו**כן **איצטריך למיכתב** [הוצרך לכתוב] בענין יציאה ביובל לנרצע **"ושבתם** איש אל אחוזתו **",** **ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב] גם באופן נוסף **"**ועבדו **לעולם",** כלומר, עד היובל. **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק **"לעולם", הוה אמינא** [הייתי אומר] **לעולם ממש,** כלומר, כל ימי חייו, על כן **כתב רחמנא** [כתבה תורה] **"ושבתם".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:22
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:22)

**ואי כתב רחמנא** [ואם היתה כותבת התורה] רק "**ושבתם", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **הני מילי** [דברים אלה] שיוצא רק ביובל אמורים **היכא** [במקום] ש**לא עבד שש** שנים לפני שנרצע, **אבל היכא** [במקום] שכבר **עבד שש** שנים לפני הרציעה **לא יהא סופו** כשהוא נרצע **חמור מתחלתו** כשנמכר, ונאמר: **מה תחלתו** עובד **שש** שנים בלבד — **אף סופו נמי** [גם כן] אינו עובד אלא **שש** ולא יותר, על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] ש**"לעולם"** פירושו **לעולמו של יובל,** גם אם הגיע היובל אחרי שנים רבות. ומכל מקום אין לנו הוכחה גם מדברי תנא זה שאינו דורש גזירה שווה "שכיר" "שכיר".


###### Steinsaltz on Kiddushin 15a:23
[Steinsaltz on Kiddushin 15a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/15a:23)

**אלא מאן תנא דלא יליף** [מיהו התנא שאינו לומד] גזירה שווה של **"שכיר" "שכיר"** — **רבי היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: