## Steinsaltz on Kiddushin Daf 17a

###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:1)

**יכול אפילו** מי ש**חלה** ולא יכול היה לעבוד יצטרך להשלים את זמן מחלתו — **תלמוד לומר: "ובשבעת יצא"** (שמות כא, ב) מכל מקום, ואפילו לא עבד בכל שש השנים. ולענייננו, מדוע לא יקבל הענקה, והרי השלים את שש שנות עבדותו?


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:2)

**אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה מיוחד, **כגון שברח ופגע בו יובל** מיד אחר כך ולא השלים את השנים. וחידוש דין למדנו, כי **מהו דתימא** [שתאמר]: **הואיל ואפיק ליה** [והוציא אותו] ה**יובל שילוחו מעמך קרינן ביה** [קוראים אנו בו] **ולא ניקנסיה** [נקנוס אותו], **ונעניק ליה** [לו] על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכיון שברח איבד את מענקו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:3)

א **אמר מר** [החכם]: **יכול אפילו חלה** יצטרך להשלים בעבודה את הזמן שהיה חולה — **תלמוד לומר: "ובשבעת יצא".** ויש לשאול: **אפילו חלה כל שש** לא יצטרך להשלים זמן עבודתו? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **חלה שלש** שנים **ועבד שלש** שנים — **אינו חייב להשלים,** ואולם אם **חלה כל שש** — **חייב להשלים! אמר רב ששת:** מדובר שחלה ואינו יכול לעבוד עוד עבודה קשה, אבל עובד הוא עבודה כלשהי, כגון **בעושה מעשה מחט** (תופר בגדים), לכן אינו חייב להשלים, אפילו חלה כל שש.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:4)

ומעירים: **הא גופא קשיא** [ברייתא זו עצמה קשה] שיש בה סתירה פנימית, **אמרת** מצד אחד כי כאשר **חלה שלש ועבד שלש** — **אין חייב להשלים,** ונדייק: **הא** [הרי] אם חלה **ארבע** שנים — **חייב להשלים. אימא סיפא** [אמור את סופה]: **חלה כל שש** — **חייב להשלים,** ונדייק: **הא** [הרי] אם חלה **ארבע** — **אין חייב להשלים!** ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר]: אם **חלה ארבע נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:5)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כמה מעניקים לו** לעבד המשתחרר? — שווי **חמש סלעים מכל מין ומין** האמור בפרשה "העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך" (דברים טו, יד), **שהן** בסך הכל **חמש עשרה סלעים,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: שלשים** סלעים בסך הכל, **כשלשים** שקלים **של** כופר שמשלמים עבור **עבד** (ראה שמות כא, לב). **ר' שמעון אומר: חמשים** שקל נותנים לו, **כחמשים שבערכין,** שהוא הערך הקצוב הגדול ביותר לאדם (ראה ויקרא כז, ג).


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:6)

**אמר מר** [החכם]: **חמש סלעים מכל מין ומין, שהם חמש עשרה סלעים,** אלו **דברי ר' מאיר.** ושואלים: **ו**כי **ר' מאיר מנינא אתא לאשמועינן** [מנין בא הוא להשמיע לנו] ששלוש פעמים חמש הן חמש עשרה? ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: **מיבצר** [לפחות] **הוא** ש**לא מבצר ליה מהאי מנינא** [פוחת לו לעבד ממנין כולל זה], **ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן** [אבל אם פחת לו ממין אחד והוסיף לו ממין אחד אין לנו] **בה** הקפדה, וגם כך קיים את המצוה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:7)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' מאיר?** שהרי הוא לא נתן נימוק לדבריו. ומסבירים: **יליף** [לומד] הוא גזירה שווה **"ריקם"** האמור בהענקה ("לא תשלחנו ריקם". דברים טו, יג) **"ריקם" מבכור** ("כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם". שמות לד, כ), **מה להלן** בפדיון הבכור השיעור הוא **חמש סלעים** — **אף כאן** בהענקה השיעור הוא **חמש סלעים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:8)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] **חמש סלעים מכולהו** [מכולם], מכל המינים? ומשיבים: **אי כתיב** [אם היה נאמר] **"ריקם" לבסוף,** היה הדין **כדקאמרת** [כמו שאתה אומר], **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר] **"ריקם" ברישא** [בתחילה] "לא תשלחנו ריקם. העניק תעניק לו מצאנך וכו'" **שדי** [השלך], כלומר, יחס ושייך **"ריקם"** על **"צאן"** שנזכר שם, **"ריקם"** על **"גורן",** **"ריקם"** על **"יקב".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:9)

ושואלים: **ונילף** [ונלמד] **"ריקם" "ריקם" מעולת ראיה** שאף בה נאמר "ולא יראה את פני ה' ריקם" (דברים טז, טז) ואין לה שיעור קצוב! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"אשר ברכך ה' אלהיך"** (שם טו, יד), כלומר, שצריך לתת כשיעור המרובה, בדבר שיש בו ברכה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:10)

על מה ש**ר' יהודה אומר** שמעניקים לו **שלשים כשלשים** שקלים **של עבד,** שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה?** ומשיבים: **יליף** [לומד] הוא בגזירה שווה של לשון **"נתינה"** האמורה, בהענקה ("תתן לו") מלשון **"נתינה"** האמורה בדמי **עבד** שנגחו שור ("כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו". שמות כא, לב), **מה להלן** בתשלומי עבד **שלשים** שקלים — **אף כאן** בהענקה **שלשים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:11)

ושואלים: ואם כן שלומדים גזירה שווה "נתינה" "נתינה", **ונילף** [ושילמד] גזירה שווה **"נתינה" "נתינה" מערכין, מה להלן** בערכין **חמשים** — **אף כאן חמשים!**


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:12)

ומשיבים: **חדא** [נימוק אחד], **דתפשתה מרובה לא תפשתה, תפשתה מועט תפשתה,** ואם יש לדמות — צריך לדמות למועט. **ועוד** דבר, האמור ב**עבד מעבד הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד] ולא מסתם אדם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:13)

על מה ש**ר' שמעון אומר** שמעניקים לו **חמשים כחמשים שבערכין,** שואלים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' שמעון** ומשיבים: **גמר** [למד] **"נתינה" "נתינה" מערכין, מה להלן חמשים** — **אף כאן חמשים.** ושואלים: כיון שהגזירה שווה מתייחסת לערכין ככלל **ואימא** [ואמור] שיתן **בפחות שבערכין** (שלשה סלעים בלבד)! ומשיבים: **"אשר ברכך ה' אלהיך" כתיב** [נאמר] שיש לתת כשיעור הגדול, שיש בו ברכה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:14)

ומקשים: **ונילף** [ונלמד] כר' יהודה **"נתינה" "נתינה" מעבד, מה להלן שלשים אף כאן שלשים,** ויש שני טעמים ללמוד דווקא משם, **חדא** [אחד] **דתפשתה מרובה לא תפשתה, ועוד, עבד מעבד הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד]! ומשיבים: **ר' שמעון "מיכה" "מיכה" גמר** [למד] בגזירה שווה שבדין ערכין נאמר "ואם מך הוא" (ויקרא כז, ח) ובעבד עברי נאמר "וכי ימוך" (שם כה, לט).


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:15)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **לר' מאיר היינו דכתיב** [זהו שנאמר] **צאן גורן ויקב** שמכאן נלמד סכום של חמשה עשר סלעים להענקה. **אלא ל**שיטת **ר' יהודה ו**שיטת **ר' שמעון האי** [זה] **צאן גורן ויקב למה לי,** הרי יכול לתת גם ממין אחר?


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:16)

ומשיבים: **האי מיבעי ליה לכדתניא** [דבר זה צריך לו לכפי ששנינו בברייתא]: **יכול לא יהו מעניקין אלא מצאן גורן ויקב, מנין לרבות כל דבר** — **תלמוד לומר: "אשר ברכך ה' אלהיך". אם כן מה תלמוד לומר צאן גורן ויקב** — **לומר לך: מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנן בכלל ברכה,** שהם דברים הגדלים ומתרבים **אף כל** דברים **שישנן בכלל ברכה, יצאו כספים** שאין נותן לו שאינם מתרבים מעצמם, אלו **דברי ר' שמעון. ר' אליעזר בן יעקב אומר: יצאו פרדות,** שכיון שאינן פרות ורבות אינן בכלל ברכה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:17)

ושואלים: **ור' שמעון** מדוע מיעט כספים ולא פרדות? ומשיבים: **פרדות** מכל מקום **משבחן בגופייהו** [משביחות בגופן], שאף שאינן מתרבות, מכל מקום הן גדלות ומשביחות. **ו**לעומת זאת סבור **ר' אליעזר בן יעקב** ש**כספים עביד בהו עיסקא** [עושה בהם עסק] ומרויח בו, והרי יש בכך ברכה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 17a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 17a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/17a:18)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שייאמרו כולם — צאן, גורן ויקב; **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה אומרת התורה] **צאן** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר] **בעלי חיים** — **אין** [כן], יתן לו, ואולם **גידולי קרקע** — **לא,** על כן **כתב רחמנא** [אמרה התורה] **גורן. ואי כתב** [ואם היתה אומרת] **גורן** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **גידולי קרקע** — **אין** [כן], ואילו **בעלי חיים** — **לא,** על כן **כתב רחמנא** [אמרה התורה] **צאן.** ושואלים: אם כן **יקב למה לי?** אחרי שכבר נזכר גורן?