## Steinsaltz on Kiddushin Daf 21b

###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:1)

**ההוא** [אותו] פסוק בא **לקובעו חובה** לגאול אותו, **ואפילו ל**דעת **ר' יהושע** שאין חובת גאולה בקרקעות, הרי במקרה זה חובה על הקרובים לגאול כדי שלא יטמע בין הגויים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:2)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **מה תלמוד לומר "יגאלנו" "יגאלנו "יגאלנו" שלש פעמים** — **לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה. מאי לאו** [האם אין] הכוונה בריבוי זה ל**בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל** שנגאלים בקרובים? ודוחים: **לא,** הכוונה היא ל**בתי חצרים ושדה אחוזה.** ותוהים: **בתי חצרים בהדיא כתיב בהו** [במפורש נאמר בהם] **"על שדה הארץ יחשב"! אמר רב נחמן בר יצחק: ל**למד שלענין מצוה זו **קרוב קרוב קודם,** שכל הקרוב יותר קודם למצוה זו. וזהו המקום שבו אמר רב נחמן בר יצחק את דבריו אלה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:3)

א וחוזרים שוב לפירושה של המשנה. שנינו שהעבד **הנרצע נקנה ברציעה.** ומקור הדבר — **דכתיב** [שנאמר] **"ורצע אדניו את אזנו במרצע** ועבדו לעולם**"**(שמות כא, ו).


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:4)

עוד שנינו ש**קונה** הנרצע **את עצמו ביובל ובמיתת האדון** ומקור הדבר — **דכתיב** [שנאמר] **"ועבדו"** ואנחנו מדייקים מלשון הכתוב שהוא עובד רק את האדון, **ולא את הבן ולא את הבת.** ומה שנאמר שם **"לעלם"** הכוונה היא **לעולמו של יובל,** שאין הכוונה לעולם = לנצח, אלא למסגרת זו של עולם, הכוללת את שנות היובל בלבד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר **"מרצע", אין לי** שיכול לנקב את אזנו של העבד הנרצע **אלא** ב**מרצע** בלבד, **מנין לרבות** גם את **הסול** (עץ מחודד) **והסירא** (הקוץ) **והמחט, והמקדח, והמכתב** שחורטים בו על שעווה, שאפשר לרצוע גם בהם — **תלמוד לומר: "ולקחת** את המרצע**"** (דברים טו, יז), **לרבות כל דבר שנקח** (שנלקח) **ביד,** אלו **דברי ר' יוסי בר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:6)

**רבי אומר:** אין לרבות את כל הכלים הללו, אלא רק חלק מהם, שכן **מה מרצע מיוחד** בכך שהוא **של מתכת** — **אף כל** כלי שהוא **של מתכת,** להוציא דברים שאינם של מתכת, שבהם אין לרצוע את אזנו. **דבר אחר:** מה שנאמר **"**ולקחת את **המרצע"** הרי זה **להביא** (לרבות) את **המרצע הגדול** שאפשר לרצוע בו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:7)

**אמר ר' אלעזר: יודן בריבי** (ר' יהודה הגדול) כך **היה דורש: כשהן רוצעים אין רוצעים אלא במילתא,** בחלק הרך של האוזן. **וחכמים אומרים:** אין הרציעה בחלק זה, שכן הדין הוא ש**אין עבד עברי כהן נרצע** כלל, **מפני שנעשה** ברציעה **בעל מום** ונפסל בכך לעבודה במקדש, **ואם תאמר** כי **במילתא,** בחלק הרך של האוזן **הם רוצעים** — **היאך עבד עברי כהן יעשה** ברציעתו **בעל מום?** והרי פצע בחלק הרך של האוזן איננו נחשב למום. **הא** [הרי] אתה למד מכאן ש**אין נרצע אלא בגובה של אזן,** בחלק הסחוס שבה. ומבררים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון חלוקים] רבי ור' יוסי בר' יהודה?


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:8)

ומשיבים: ש**רבי דריש** [דורש] את התורה בשיטת **כללי ופרטי** [כללים ופרטים] וכאן כך הוא לומד: **"ולקחת"** — הרי זה **כלל** לכל דבר שאפשר לרצוע בו, **"מרצע"** — הרי זה **פרט, "באזנו ובדלת"** — **חזר וכלל,** ולפי שיטת **כלל ופרט וכלל** — **אי אתה דן** ומוסיף דברים נוספים **אלא כעין הפרט; מה הפרט מפורש** מרצע, שהוא **של מתכת** — **אף כל** דבר שרוצעים בו יהיה **של מתכת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:9)

ואילו **ר' יוסי דריש** [דורש] את התורה בשיטת **ריבויי ומיעוטי** [ריבויים ומיעוטים], וכך היא דרך דרשתו כאן: **"ולקחת"** — הרי **ריבה** כל דבר הנלקח ביד, **"מרצע"** — **מיעט, "באזנו ובדלת"** — **חזר וריבה,** ולפי שיטת **ריבה ומיעט וריבה** — **ריבה הכל** חוץ מדבר אחד, ולענייננו כאן


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:10)

**מאי רבי** [מה ריבה ] — **רבי** [ריבה] **כל מילי** [הדברים] הנוקבים אוזן, **מאי** [מה] **מיעט** רק את הדבר הרחוק ביותר ממרצע — שהוא **סם,** שאין דין רציעה על ידי סם העושה נקב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:11)

**אמר מר** [החכם] בברייתא: **"המרצע"** — **להביא מרצע הגדול.** ושואלים: **מאי משמע** [מה משמעות הדברים] כיצד מובן מכאן שמדובר במרצע גדול? ומשיבים: **כדאמר** [כמו שאמר] **רבא** שפירוש הכתוב **"**גיד הנשה אשר על כף **הירך"** (בראשית לב, לב) כוונתו **המיומנת שבירך,** שה"א הידיעה באה ללמד שמדובר פה בדבר בולט וניכר, **הכא נמי** [כאן גם כן] **"המרצע"** כוונתו ל**מיוחד שבמרצעין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:12)

ועוד שנינו בברייתא: **אמר ר' אלעזר, יודן בריבי היה דורש: כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילתא, וחכמים אומרים: אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום.** ושואלים: ומדוע באמת לא יירצע **ויעשה בעל מום** וייפסל! **אמר רבה בר רב שילא: אמר קרא** [הכתוב]: **"ושב אל משפחתו"** (ויקרא כה, מא) כוונתו **למוחזק שבמשפחתו,** שחוזר לכל הדברים שמשפחתו החזיקה בהם קודם. ואם בזמן עבדותו נעשה הכהן בעל מום, נמצא שכאשר הוא משתחרר אינו יכול לחזור למשפחתו ולחזקת עבודתו במקדש כפי שהיה קודם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:13)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **עבד עברי כהן, מהו שימסור לו רבו** (אדוניו) **שפחה כנענית?** וצדדי השאלה: האם נאמר כי עצם העובדה שעבד עברי מותר בשפחה כנענית **חידוש הוא** שחידשה תורה בענין זה להתיר שפחה לאדם מישראל, וכיון שהוא חידוש **לא שנא** [אינו שונה] דינם של **כהנים ולא שנא** [ואינו שונה] דינם של **ישראל** זה מזה שכולם מותרים,


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:14)

**או דילמא** [שמא] נאמר: **שאני** [שונים] **כהנים** מישראל **הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות** משאר ישראל, ולכן יש לאסור גם כאן שפחה לכהן, למרות שלישראל היא מותרת. בתשובתה של שאלה זו נחלקו אמוראים, **רב אמר: מותר** עבד עברי כהן בשפחה כנענית, **ושמואל אמר: אסור.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:15)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן לרב ענן: כי הויתו בי** [כאשר הייתם בביתו] של **מר שמואל** ולמדתם אצלו, **באיסקומדרי איטלליתו** [בכלבלבים שיחקתם]? כלומר, וכי לא למדתם ברצינות? **מאי טעמא לא תימרו ליה מהא** [מדוע אין אתם אומרים לו ראיה מכאן] שכן שנינו, **וחכמים אומרים: אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:16)

**ואם תאמר** ש**אין רבו מוסר לו שפחה כנענית** — אם כן לא שייך בכלל שעבד כהן יירצע, כי **תיפוק לי** [תצא לו] הלכה זו שאינו נרצע מטעם אחר — **דבעינא** [שצריך] שיתקיים בו **"אהבתי את אדני את אשתי** השפחה **ואת בני"** (שמות כא, ה) **וליכא** [ואין] הדבר יכול להתקיים בכהן אם אין אדוניו מוסר לו שפחה כנענית, **תו לא מידי** [ואין עוד דבר] לענות על הוכחה זו. ואף מן הטעם שנתנו חכמים מוכח שאף לעבד שהוא כהן נותנים שפחה כנענית.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:17)

ג בדומה לכך **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **כהן** שיצא למלחמה, **מהו** שיהא מותר **ב**ביאת אשת **יפת תואר?** האם נאמר כי היתר זה ביפת תואר — **חידוש הוא** שחידשה תורה לבוא על הגויה, ולכן **לא שנא** [אינו שונה] דינו של **כהן ולא שנא** [ואינו שונה] דינו של **ישראל** זה מזה, והכל מותרים, **או דילמא** [שמא] **שאני** [שונים] **כהנים, הואיל וריבה בהן מצות יתרות?** בתשובתה של שאלה זו נחלקו אמוראים, **רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:18
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:18)

ומעירים: **בביאה ראשונה** שבא היוצא למלחמה על יפת התואר **דכולי עלמא לא פליגי דשרי** [שהכל אינם חלוקים שמותר], שהרי **לא דברה תורה** כשהתירה לבוא על יפת תואר **אלא כנגד יצר הרע** שלא יבוא עליה באיסור, ולענין זה בודאי שיצרו של כהן תוקפו כמו לישראל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:19
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:19)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו], הרי זה **בביאה שניה,** האם יהא מותר לכהן להביאה לביתו לגיירה ולשאתה לאשה; **רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.** וטעמיהם: **רב אמר: מותר, הואיל ואישתריא** [והותרה לו] בפעם הראשונה — כבר **אישתרי** [הותרה] לגמרי. **ושמואל אמר: אסור, דהא הויא לה** [שהרי היא] על כל פנים **גיורת, וגיורת לכהן לא חזיא** [אינה ראויה].


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:20
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:20)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] את מחלוקתם בדרך אחרת: **בביאה שניה** — **כולי עלמא לא פליגי דאסירא** [הכל אינם חלוקים שהיא אסורה] מהטעם **דהויא לה** [שהרי היא] **גיורת** ואסורה לכהן. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בביאה ראשונה. רב אמר: מותר, דהא** [שהרי] **לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, ושמואל אמר: אסור,** שכן **כל היכא דקרינא ביה** [בכל מקום שאנו קוראים בו] ויכולים לקיים גם את ההמשך **"והבאתה אל תוך ביתך"** (דברים כא, יב) — **קרינא ביה** [קוראים אנו בו] גם את ההתחלה **"וראית בשביה**... וחשקת בה ולקחת לך לאשה**"** (שם יא). **כל היכא דלא קרינא ביה** [כל מקום שאין אנו קוראים בו] **"והבאתה אל תוך ביתך",** שאינו רשאי לעשות זאת — **לא קרינא ביה** [אין אנו קוראים בו] **"וראית בשביה".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 21b:21
[Steinsaltz on Kiddushin 21b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/21b:21)

ד בדין אשת יפת תואר **תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר **"וראית בשביה"** — כוונתו **בשעת שביה,** שנתן עיניו בה מתחילה, כבר בשעת השבי. ומה שנאמר לשון **"אשת"** הרי זה בא להדגיש: **ואפילו** היא **אשת איש,** שאף זו הותרה. **"יפת תואר",** מכאן מוכיחים ש**לא דברה תורה** בענין זה **אלא כנגד יצר הרע,** שכיון שהיא יפת תואר חושק בה. ומדוע התירה התורה את הדבר? **מוטב שיאכלו ישראל בשר**