## Steinsaltz on Kiddushin Daf 22a

###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:1)

**תמותות שחוטות** בהמות גוססות שנשחטו, **ואל יאכלו בשר תמותות נבילות,** כלומר, מוטב שייעשה דבר זה בהיתר כלשהו ולא ייעשה באיסור גמור. ומה שנאמר בפרשת יפת תואר **"וחשקת** בה**"** (דברים כא, יא) — לומר **אף על פי שאינה נאה,** כי על ענין של חשיקה אין מקום לדון אם נאה היא או לא. **"בה"** — למעט: **ולא בה ובחברתה,** שאינו יכול לקחת אלא יפת תואר אחת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:2)

**"ולקחת"** — לומר: **ליקוחין יש לך בה,** כלומר, לאחר שלוקחה הרי היא כאשתו ממש. **"לך לאשה"** אף הוא מיעוט — **שלא יקח שתי נשים, אחת לו ואחת לאביו,** או **אחת לו ואחת לבנו.** ומה שנאמר **"והבאתה** אל תוך ביתך**"** (שם, יב) — **מלמד שלא ילחצנה** לבוא עליה **במלחמה** אלא יביאנה קודם לביתו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בעבד הנרצע **"**ו**אם אמר יאמר** העבד אהבתי את אדוני... לא אצא חפשי**"** (שמות כא, ה) בלשון כפולה, לאמר שאינו נרצע **עד שיאמר וישנה,** כיצד? — **אמר בתחילת שש** שהוא רוצה להיות עבד נרצע **ולא אמר בסוף שש** השנים של עבדותו — **אינו נרצע, שנאמר: "לא אצא חפשי",** שאינו נרצע **עד שיאמר בשעת יציאה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:4)

**אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש** — אף זה **אינו נרצע, שנאמר: "אם אמר יאמר העבד"** — **עד שיאמר כשהוא** עדיין **עבד.** עד כאן לשון הברייתא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:5)

ודנים: **אמר מר** [החכם] בברייתא זו: **אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש** — **אינו נרצע, שנאמר: "לא אצא חפשי".** ושואלים: **מאי איריא** [מה שייך], מדוע דייק **מ"לא אצא חפשי"? תיפוק ליה** [תצא, תילמד, לו] הלכה זו מכך **דבעינן** [שצריכים אנו] תנאי אחר, שיוכל לומר **"אהבתי את אדני את אשתי ואת בני"** (שם) **וליכא** [ואין כאן], שהרי בתחילת שש ודאי שאין לו עדיין בנים מאשתו השפחה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:6)

**ותו** [ועוד] יש לשאול, שנינו שם שאם **אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע,** ותלו זאת בכך **שנאמר "העבד".** ושואלים: **אטו** [וכי] ב**סוף שש לאו עבד הוא?** **אמר רבא:** יש להסביר כי **מאי** [מה] פירוש **בתחילת שש** — לא ממש בתחילת שש שנים, אלא אף **בתחילת פרוטה אחרונה** שהוא מגיע בזמן עבודתו לתחילת הפרוטה האחרונה של שווי עבודתו, שאז הוא עדיין עבד. **ומאי** [ומהו] ענין **בסוף שש** — **בסוף פרוטה אחרונה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:7)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: היו **לו** לעבד **אשה ובנים, ולרבו אין אשה ובנים** — **אינו נרצע, שנאמר: "כי אהבך ואת ביתך"** (דברים טו, טז) וביתו של אדם משמעו אשתו וילדיו, ואם אין הכתוב מתקיים במלואו כאשר אין לאדון אשה ובנים — אינו נרצע. וכן אם היו **לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים** — **אינו נרצע, שנאמר: "אהבתי את אדני את אשתי ואת בני"** (שמות כא, ה).


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:8)

ועוד, אם היה **הוא אוהב את רבו, ורבו אינו אוהבו** — **אינו נרצע, שנאמר: "כי טוב לו עמך"** (דברים שם) לומר שלשניהם טוב זה עם זה. אם **רבו אוהבו והוא אינו אוהב את רבו** — **אינו נרצע, שנאמר: "כי אהבך".** היה **הוא חולה ורבו אינו חולה** — **אינו נרצע, שנאמר: "כי טוב לו עמך",** וחולה לא טוב לו. כיוצא בך **רבו חולה והוא אינו חולה** — **אינו נרצע, שנאמר: "עמך",** כלומר, טוב לו בדומה לך.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:9)

על סמך אלה **בעי** [שאל] **רב ביבי בר אביי:** אם היו **שניהם חולין, מאי** [מה] יהא הדין? האם **"עמך" בעינן** [צריכים אנו] שעיקר הדבר שהעבד יהיה כאדוניו — **והא איכא** [והרי יש כאן], ולכן, נרצע העבד. **או דילמא** [שמא] עיקר הדיוק הוא **"כי טוב לו עמך" בעינן** [צריכים אנו] שלשניהם יהיה טוב — **והא ליכא** [והרי אין כאן] שהרי שניהם חולים, ואינו נרצע. שאלה זו לא נפתרה, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: מה שנאמר **"כי טוב לו עמך"** כוונתו: **עמך** וכמותך יהא העבד **במאכל, עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן** שהוא טוב יותר **והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי** מצע של **מוכין** (סמרטוטים רכים) **והוא ישן על גבי תבן. מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי** — **כקונה אדון לעצמו,** שהרי הוא צריך לדאוג לו כמי שצריך לדאוג לאדונו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:11)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בשחרור העבד **"ויצא מעמך הוא ובניו עמו"** (ויקרא כה, מא). **אמר ר' שמעון:** לכאורה הפסוק תמוה, שכן **אם הוא נמכר** — **בניו ובנותיו מי** [האם] **נמכרים?** ואם כן מדוע צריך לומר שיוצאים גם הם עימו? אלא **מכאן שרבו חייב במזונות בניו,** שחייב לפרנס את בניו במקומו כל עוד הוא עבדו, וכשמשתחרר העבד יוצאים גם בניו. **כיוצא בדבר אתה אומר,** על הכתוב **"אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"** (שמות כא, ג) **אמר ר' שמעון:** לכאורה **אם הוא נמכר** — **אשתו מי** [האם] **נמכרה?** אלא **מכאן שרבו חייב במזונות אשתו.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:12)

ומעירים: **וצריכא** [צריך] שייאמרו שני הדברים; **דאי אשמועינן** [שאם היה השמיע לנו] רק לגבי **בניו** שהאדון חייב במזונותיהם, היינו אומרים **משום** ש**לא בני מיעבד ומיכל נינהו** [עבודה ואכילה הם], שאינם ראוים לפרנס את עצמם, שהרי קטנים הם, ולכן חייב לפרנסם. **אבל אשתו** ש**בת מיכל ומיעבד** [אכילה ושתיה] **היא** **אימא תעביד ותיכול** [אמור שתעבוד ותאכל בשכר עבודתה] ולא יצטרך האדון לפרנסה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:13)

ומצד שני: **ואי אשמעינן** [ואם היה השמיע לנו] רק בענין **אשתו,** היינו אומרים שחייב האדון במזונותיה **דלאו דירכה להדורי** [שאין דרכה לחזר] על הפתחים מפני בושתה, **אבל בניו דדירכייהו להדורי** [שדרכם לחזר], שאינם מתביישים, מפני שקטנים הם **אימא** [אמור] ש**לא** יצטרך לפרנסם, על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו שני הדברים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22a:14)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: