## Steinsaltz on Kiddushin Daf 22b

###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:1)

**אילו נאמר "אזנו בדלת"** — **הייתי אומר: ידקור כנגד אזנו בדלת** בלבד, שאת ה**דלת** — **אין** [כן] ידקור, ואת **אזנו** — **לא.** ותוהים: איך אפשר לומר **ואזן לא? והכתיב** [והרי נאמר] **"ורצע אדניו את אזנו במרצע"** (שמות כא, ו)!


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:2)

**אלא** כך יש לומר: **הייתי אומר ירצענה לאזן מאבראי** [מבחוץ] ולאו דווקא על גבי הדלת **ויניחנה** אחר כך **על הדלת, וידקור כנגד אזנו בדלת** — **תלמוד לומר: "**ולקחת את המרצע ונתתה **באזנו ובדלת"** (דברים טו, יז). **הא כיצד** עושה — **דוקר** באזנו **והולך עד שמגיע אצל דלת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:3)

נאמר בכתוב **"דלת", שומע אני** כל דלת: **בין** שהיא **עקורה** ממקומה **בין שאינה עקורה,** — **תלמוד לומר "מזוזה", מה מזוזה** (מסגרת הדלת) דווקא שהיא **מעומד** וקבועה — **אף דלת נמי** [גם כן] **מעומד,** שהדלת צריכה להיות במקומה ולא עקורה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:4)

**רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר** כענין של משל ודוגמא: **מה נשתנה אזן מכל אברים שבגוף** שתירצע דווקא היא? **אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי "כי לי בני ישראל עבדים"** (ויקרא כה, נה) ויש בכך הדגשה: **ולא עבדים לעבדים, והלך** אדם **זה וקנה** מרצונו **אדון לעצמו** — הרי מגיע לאוזן הזו ש**ירצע.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:5)

**ור' שמעון בר רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית** שדווקא בהן נעשית הרציעה? **אמר הקדוש ברוך הוא: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות** של בתי בני ישראל, **ואמרתי "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים, והוצאתים** אז **מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו** ונעשה עבד — על כן **ירצע בפניהם,** שהם כעדים שעבר על דברים שנאמרו בתורה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:6)

א משנה **עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה, וקונה את עצמו** להשתחרר **בכסף על ידי אחרים,** שנותנים כסף לאדוניו, **ובשטר** שחרור אפילו **על ידי עצמו,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: בכסף** גם **על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים, ובלבד שיהא הכסף משל אחרים** ולא משל העבד, שהרי אין לעבד קנין לעצמו, שכל שקנה העבד — נקנה לרבו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:7)

ב גמרא שואלים: **מנלן** [מניין לנו] שאלו דרכי קנייתו של העבד? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] בעבדים גויים: **"והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה"** (ויקרא כה, מו) **הקישן** (הישווה אותם) **הכתוב** את העבדים **לשדה אחוזה; מה שדה אחוזה נקנה בכסף,** או **בשטר,** או **בחזקה** — **אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:8)

ויש לשאול: **אי** [או] אולי נדרוש אחרת: **מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל** — **אף עבד כנעני חוזר לבעלים** הראשונים **ביובל?** — **תלמוד לומר: "לעלם בהם תעבדו"** (שם) משמע שהמכירה היא לחלוטין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:9)

**תנא** [שנה החכם] בתוספתא: **אף בחליפין** נקנה העבד. ושואלים: **ו**ה**תנא דידן** [שלנו] במשנה, שלא שנה קנין חליפין, מה טעמו? ומשיבים: **מילתא דליתא** [דבר, קנין, שאינו קיים] **ב**קניית **מטלטלין** — **קתני** [שנה], מפני שיש חידוש בזה, שהעבד אף על פי שהוא מיטלטל נקנה כדרך שנקנות קרקעות, **ו****מילתא דאיתא** [דבר, קנין, שישנו] **ב**קניית **מטלטלין** — **לא קתני** [שנה].


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:10)

**אמר שמואל: עבד כנעני נקנה במשיכה,** כדרך שנקנים שאר מטלטלים. ו**כיצד** נעשית משיכה בעבד — **תקפו** (החזיק בו בכח) האדון **ובא** העבד **אצלו** — הרי **קנאו** בכך. אבל אם **קראו ובא אצלו** מרצונו — **לא קנאו.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:11)

ומעירים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת ה**תנא דידן** [שלנו] במשנתנו, הרי מובן מדוע לא שנה דין קנין זה, כי כאמור **מילתא דאיתא במטלטלי לא קתני, דליתא במטלטלי קתני** [דבר שישנו בדין קנין מטלטלין לא שנה, דבר שאינו בקנין מטלטלין שנה] וקנין משיכה ישנו במטלטלין. **אלא לתנא ברא** [החיצון] של התוספתא ששנה חליפין **ניתני** [שישנה] גם **משיכה!** ומשיבים: **כי קתני** [כאשר שנה] קנין חליפין הרי זה בגלל שהוא **מילתא דאיתא** [דבר שישנו] **בין במקרקעי** [בקרקעות] **בין במטלטלי** [במטלטלין], אבל **משיכה דבמטלטלי איתא, במקרקעי ליתא** [שבמטלטלין ישנה, בקרקעות אינה] — **לא קתני** [שנה].


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:12)

ולבירור דברי שמואל: **כיצד** דרך קנין עבד במשיכה, **תקפו** (החזיק בו בכח) האדון **ובא אצלו** — **קנאו,** אם **קראו ובא אצלו** — **לא קנאו.** שואלים: **וקראו לא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **כיצד** נקנית בהמה **במסירה?** אם **אחזה בטלפה** (בפרסה שלה), או **בשערה,** או **באוכף שעליה,** או **בשליף** (משא) **שעליה,** או **בפרומביא** (מתג) **שבפיה** או **בזוג** (בפעמון) **שבצוארה** — **קנאה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:13)

**כיצד** קונה בהמה **במשיכה? קורא לה והיא באה, או שהכישה** (היכה אותה) **במקל ורצתה** (רצה) **לפניו, כיון שעקרה יד ורגל** ממקום עמידתה — **קנאה** בכך. **ר' אסי ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**ר' אחא אומר: עד שתהלך לפניו מלא קומתה,** ולא די בעקירת יד ורגל. על כל פנים למדנו מכאן שבהמה נקנית במשיכה גם על ידי קריאה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:14)

**אמרי** [אומרים] שיש להבדיל בין קנין עבד לקנין בהמה: **בהמה אדעתא דמרה אזלה** [על דעת בעליה היא הולכת] שאין בה דעת, ואם הולכת למי שקורא לה הרי זו כמשיכה, ואילו **עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל** [על דעת עצמו הוא הולך] ולכן אין זה קנין משיכה, שהרי לא עשה האדון בכך פעולת קנין. **אמר רב אשי: עבד קטן כבהמה דמי** [נחשב], שכיון שאין לו דעת — הרי הוא נקנה בקריאה, כדין בהמה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:15)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כיצד** קונה את העבד **בחזקה?** אם **התיר לו** העבד את **מנעלו, או הוליך כליו** (בגדיו) **אחריו לבית המרחץ,** או **הפשיטו** או **הרחיצו,** או **סכו,** או **גרדו** (גרד ממנו את השמן שסך בו), או **הלבישו** או **הנעילו,** או **הגביהו** — **קנאו. אמר ר' שמעון: לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום.** על הדברים האחרונים שואלים: **מאי קאמר** [מה אמר] ר' שמעון? שנראה שהוא חולק, אך אין הענין מובן, שהרי גם תנא קמא אמר שקונה בהגבהה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:16)

**אמר רב אשי:** כך צריך להבין: אם **הגביהו הוא לרבו** (את רבו) — **קנאו,** שהרי עושה מלאכה לאדוניו, אבל **במקרה ש****הגביהו רבו לו** — **לא קנאו,** שהרי לא עשה העבד עבורו עבודה. ועל כך **אמר ר' שמעון: לא תהא** קנין **חזקה גדולה מ**קנין **הגבהה, שהגבהה קונה בכל מקום,** ואם כן, גם המגביה את העבד — קנאו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:17)

ושואלים: **השתא דאמרת** [עכשיו שאתה אומר] שבמקרה ש**הגביהו הוא לרבו** — **קנאו,** שקונה אותו האדון בכך לדעת, **אלא מעתה שפחה כנענית תקנה** לאדון **בביאה** שבא עליה, שהרי אפשר לומר שהיא מגביהה אותו בשעת ביאה! ומשיבים: ביאה שבא עליה אינה כמלאכה שעושה עבורו, ומדוע? **כי קאמרינן** [כאשר אנו אומרים] שהוא קונה את העבד בעבודה שהעבד עובד בשבילו — הרי זה במקום ש**זה** (האדון) **נהנה, וזה** העבד **מצטער** (סובל) בכך, ובכך מתבטאת בעלותו של האדון, ואולם **הכא** [כאן] בביאה: **זה נהנה וזה נהנה הוא** וכיון ששני הם נהנים מכך, אין לראות בזה דרך קנין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:18
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:18)

שואלים: ואם בא עליה **שלא כדרכה מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי אז אין לאשה הנאה בכך. **אמר רב אחיי [בר אדא] דמן אחא: מאן לימא לן** [מי יאמר לנו] **דלאו הנאה אית להו לתרוייהו** [שאין להם הנאה, לשניהם] אפילו בביאה שלא כדרכה? **ועוד: "משכבי אשה"** (ויקרא יח, כב) **כתיב** [נאמר] וכיון שנאמר הדבר בלשון רבים, למדים שיש שני משכבות באשה ו**הקישה** (הישווה) **הכתוב** את הביאה **כדרכה לשלא כדרכה** לכל ענין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 22b:19
[Steinsaltz on Kiddushin 22b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/22b:19)

ד מסופר: **ר' יהודה הנדואה** [מהודו] **גר שאין לו יורשין הוה** [היה]. כאשר **חלש** [חלה], **על** [נכנס] **מר זוטרא לשיולי ביה** [לשאול בו] לשלומו, **חזייה דתקיף ליה עלמא טובא** [ראה אותו שמתגבר עליו העולם ביותר], כלומר, שהוא גוסס ועומד למות בעוד זמן קצר. **אמר ליה לעבדיה** [אמר לו מר זוטרא לעבדו] של ר' יהודה: **שלוף** [התר] **לי מסנאי** [נעלי] **ואמטינהו לביתא** [והבא אותם לביתי], שרצה לקנות אותו על ידי זה בשעת מותו של בעליו, שכיון שמת הגר ואין לו יורשים — כל הקודם ולוקח נכסיו זוכה. ומעירים: **איכא דאמרי** [יש שאומרים] שאותו עבד **גדול** (מבוגר) **הוה** [היה].