## Steinsaltz on Kiddushin Daf 29a

###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:1)

**עד שימשוך** או **יחזיק.** ועוד ביתרון כוחו של ההקדש: חפץ של הקדש ש**משכו** ההדיוט על מנת לקנותו **במנה** (מאה דינר) **ולא הספיק לפדותו** ולשלם בפועל את מאה הדינר לגיזבר ההקדש **עד שעמד** מחירו של החפץ **במאתים** — **נותן** ההדיוט **מאתים. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — שהרי נאמר **"ונתן הכסף וקם לו"** (ראה ויקרא כז, יט) משמע שאינו קונה מן ההקדש אלא במתן הכסף בפועל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:2)

ואולם אם קרה להיפך ש**משכו** ההדיוט כאשר היה מחירו **במאתים, ולא הספיק לפדותו עד שעמד** מחירו של החפץ **במנה** — גם אז **נותן מאתים. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש,** וכיון שההדיוט גומר את קנייניו במשיכה — נקנה לו החפץ במחיר זה, ואין להקדש להפסיד במקום שבו היה המכר מתקיים כך אצל ההדיוט.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:3)

וכן אם כאשר **פדאו** שילם **במאתים, ולא הספיק למושכו עד שעמד** מחירו **במנה** — **נותן מאתים, מאי טעמא** [מה טעם] — כאמור **"ונתן הכסף וקם לו"** שקנין ההקדש הוא בכסף. אבל אם **פדאו במנה ולא הספיק למושכו עד שעמד במאתים** — **מה שפדה פדוי, ואין נותן אלא מנה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:4)

ושואלים: **אמאי** [מדוע]? **הכי נמי נימא** [כאן גם כן נאמר]: **לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש,** ובמקרה כגון זה אם היה זה בהדיוט, היה צריך להוסיף עד מאתיים כפי שהיה שווה הדבר בשעת משיכה שרק אז הוא קונה את הדבר והקדש לא יותר גרוע מהדיוט?


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:5)

ומשיבים: **אטו** [וכי] **הדיוט** שנתן כסף וחוזר בו לפני שמשך **לאו** [לא] **ב**קללה של **"מי שפרע** מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו **" קאי** [הוא עומד]? וכיון שכן, אין כאן כוח הדיוט חמור מהקדש, שכן גם בהדיוט קנה בכסף לענין שלא יוכל לחזור בו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:6)

א משנה **כל מצות הבן** המוטלות **על האב** לעשות לבנו **אנשים חייבין** בהן **ונשים פטורות. וכל מצות האב** המוטלות **על הבן** — **אחד אנשים ואחד נשים חייבין** בהן. **ו**עוד הבדל בחיוב מצוות בין גברים ונשים: **כל מצות עשה שהזמן גרמא** [גורם], כלומר, שקיומן הוא דווקא בזמן מסויים ולא בכל עת — **אנשים חייבין** בהן **ונשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא** — **אחד האנשים ואחד הנשים חייבין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:7)

**וכל מצות לא תעשה, בין** אלו **שהזמן גרמא בין** אלו **שלא הזמן גרמא** — **אחד האנשים ואחד הנשים חייבין, חוץ מ**האיסורים של **"בל תקיף",** המורה על איסור הקפת פאת הראש, **ו"בל תשחית"** המורה על איסור השחתת הזקן ("לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך". ויקרא יט, כז). **ו**האיסור לכהנים של **"בל תטמא למתים"** שחלים רק על גברים ולא על נשים, למרות שהם מצוות לא תעשה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:8)

ב גמרא תחילה מבררים את לשון המשנה: **מאי** [מה פירוש] **"כל מצות הבן על האב"? אילימא** [אם תאמר] **כל מצות דמיחייב ברא למיעבד לאבא** [שמחוייב הבן לעשות לאב], כלומר, מצוות המוטלות על הבן לעשות עבור אביו, ועל זה שנינו במשנה ש**נשים פטורות, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: נאמר במצות כיבוד אב ואם **"איש", אין לי אלא איש,** דהיינו גבר, שחייב בכך, **אשה מנין** שגם היא חייבת? **כשהוא אומר** באותו פסוק **"איש אמו ואביו תיראו"** (שם יט, ג) בלשון רבים, **הרי** אמורים **כאן שנים** גם איש וגם אשה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:9)

**אמר רב יהודה: הכי קאמר** [כך אמר], כך יש להבין את המשנה: **כל מצות הבן, המוטלות על האב לעשות לבנו** — **אנשים חייבין** בהן **ונשים פטורות.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:10)

ומעירים: אם כן **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו במשנה את זו ששנו חכמים בברייתא] באופן מפורט ומפורש: **האב חייב בבנו למולו, ולפדותו** (פדיון הבן הבכור מן הכהן), **וללמדו תורה,** **ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות** (מקצוע). **ויש אומרים: אף להשיטו במים,** כלומר, ללמד אותו לשחות. **ר' יהודה אומר: כל** אב **שאינו מלמד את בנו אומנות** — **מלמדו ליסטות** (שוד). ותוהים על הלשון: **ליסטות סלקא דעתך** [עולה על דעתך]? הרי ודאי אינו מלמדו ממש ליסטות! **אלא** כך יש להבין: **כאילו מלמדו ליסטות.** שכיון שאין לבן מקצוע למחייתו עלול הוא להתפתות להיות שודד או רמאי. עד כאן דברי הברייתא, שהיא אישור לפירושו של רב יהודה על המשנה. ומעתה באים לדון בה לגופה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:11)

**"למולו" מנלן** [מניין לנו] שהאב מחוייב במצוה זו? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"וימל אברהם את יצחק בנו"** (בראשית כא, ד). ומעירים: **והיכא** [והיכן] ש**לא מהליה אבוה** [מל אותו אביו] **מיחייבי בי דינא למימהליה** [חייבים בית דין למול אותו], שחובה זו מוטלת על הכלל כאשר האב לא קיים אותה, **דכתיב** [שנאמר] **"המול לכם** **כל זכר"** (שם יז, י,) כלומר, שזו היא מצוה כללית, שאינה תלויה דווקא באב. **והיכא** [והיכן] ש**לא מהליה בי דינא** [מלו אותו בית דין] **מיחייב איהו למימהל נפשיה** [חייב הוא, הבן, למול את עצמו] כשמגיע לבגרות. **דכתיב** [שנאמר] **"וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה** הנפש ההיא מעמיה


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:12)

**"**(שם, יד). ועוד, **איהי מנלן דלא מיחייבא** [היא, האשה, האם, מניין לנו שאינה מחוייבת] למול את בנה? **דכתיב** [שנאמר] שם **"**וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים **כאשר צוה אתו אלהים"** (שם כא, ד) ויש כאן הדגשה: **אותו ולא אותה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:13)

**אשכחן** [מצאנו] שהיתה מצוה זו **מיד,** בשעה שניתנה לאברהם, ואולם **לדורות מנלן** [מניין לנו] שיש לקיים את המצוה? **תנא דבי** [שנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כל מקום שנאמר "צו" אינו אלא** לשון **זירוז,** וכן כוונתו היא שהדבר ייעשה **מיד, ו**אף שתהיה מצוה זו נוהגת **לדורות** וכן במצות מילה נאמר לשון ציווי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:14)

ומסבירים: מניין שלשון "צו" היא לשון **זירוז** — **דכתיב** [שנאמר]: **"וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו"** (דברים ג, כח) ולשון "צו" שם אינה ציווי מוגדר אלא לשון כוללת שמובנה: זירוז וחיזוק. **מיד ולדורות** מניין לנו — **דכתיב** [שנאמר] **"מן היום אשר צוה ה' והלאה לדרתיכם"** (במדבר טו, כג) ומכאן למדים שכל מקום שנאמר בו "צו" כוונתו מאותו יום והלאה לכל הדורות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:15)

עוד שנינו שאחת מחובות האב ביחס לבן היא **לפדותו.** ושואלים: **מנלן** [מניין לנו]? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"כל בכור בניך תפדה"** (שמות לד, כ). **והיכא** [והיכן] ש**לא פרקיה אבוה** [פדה אותו אביו] **מיחייב איהו למפרקיה** [מחוייב הוא לפדות אותו, את עצמו] **דכתיב** [שנאמר]: **"פדה תפדה"** (במדבר יח, טו) וכפילות הלשון מלמדת שצריך לפדות מכל מקום.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:16)

**ואיהי מנלן דלא מיפקדה** [והיא, האשה, האם, מניין לנו שאינה מצווה] לפדות את בנה — **דכתיב** [שנאמר] **"תיפדה"** ואפשר לקרוא אותו **"תפדה",** לומר: **כל שמצווה לפדות את עצמו** — **מצווה לפדות את אחרים, וכל שאינו מצווה לפדות את עצמו** — **אינו מצווה לפדות אחרים.** ואשה שאינה מצווה לפדות עצמה, אינה מצווה גם לפדות את בנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:17)

ושואלים: **ואיהי מנלן דלא מיחייבא למיפרק נפשה** [והיא, האשה, מניין לנו שאינה מחוייבת לפדות את עצמה]? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] **"תפדה"** שאפשר לקוראו גם **"תיפדה",** לומר: **כל שאחרים מצווים לפדותו** — **מצווה לפדות את עצמו, וכל שאין אחרים מצווים לפדותו אין מצווה לפדות את עצמו.** וכיון שאין מצוה לפדות את הבת, אין גם מצוה לבת לפדות עצמה. **ומנין שאין אחרים מצווין לפדותה** את הבת — ש**אמר קרא** [הכתוב] **"כל בכור בניך תפדה"** (שמות לד, כ) **בניך ולא בנותיך.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:18)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] **:** בכור שלא נפדה, ונולד לו בן בכור, ונמצא כי **הוא** חייב **לפדות** את עצמו **ו**חייב גם את **בנו לפדות** — **הוא קודם לבנו.** שאם אין בידו כסף מספיק צריך הוא לפדות קודם את עצמו. **ר' יהודה אומר: בנו קודמו.** ומדוע **שזה,** האב, **מצותו על אביו** היתה לפדות אותו, שהמצוה בעיקרה מוטלת על אבי הבן שיפדה אותו, ורק כאשר האב לא עשה זאת חלה המצוה על הבן עצמו. **ו**אילו **זה מצות** פדיון **בנו עליו** במפורש, ולכן עליו להקדים במצוה המפורשת לפדות את הבן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29a:19
[Steinsaltz on Kiddushin 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29a:19)

**אמר ר' ירמיה: הכל מודין**