## Steinsaltz on Kiddushin Daf 29b

###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:1)

**כל היכא דליכא** [כל מקום שאין] **אלא חמש סלעים** בידו, וצריך הוא לפדות את עצמו וגם את בנו — **הוא קודם לבנו** בפדיון. **מאי טעמא** [מה הטעם] — **מצוה דגופיה עדיפא** [של עצמו עדיפה] על מצוה שהוא עושה עבור אחרים. **כי פליגי היכא דאיכא** [כאשר חלוקים הם במקום שיש] לאב קרקעות בשווי **חמש** סלעים שהם **משועבדים** בידי אחרים לצורך גביית חוב, **ו**קרקעות בשווי **חמש** סלעים שהם **בני חורין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:2)

וזה טעמה של המחלוקת, **ר' יהודה סבר: מלוה דכתיב** [שנאמר] **בתורה,** כלומר, כל התחייבות שהיא מן התורה — **ככתובה בשטר דמיא** [היא נחשבת] ונגבית מן המשועבדים ככל הלוואה בשטר. ומשום כך **בהני** [באותם] **חמש** סלעים שהם בני חורין **פריק לבריה** [פודה את בנו], **ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה** [והולך הכהן וטורף מן הקונים את הקרקע בשווי חמש הסלעים המשועבדים בשביל פדיונו שלו].


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:3)

**ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **מלוה דכתיב באורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא** [מלוה הכתוב בתורה אינו נחשב ככתוב בשטר] לפי שאינו התחייבות מסויימת ומוגדרת על אדם זה **והילכך** (ומשום כך) **מצוה דגופיה** [של גופו, של עצמו] **עדיף** ופודה את עצמו מהבני חורין. ופדיון בנו אינו יכול לפדות מהקרקעות המשועבדים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:4)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: היה בידו כסף **לפדות את בנו ולעלות לרגל** — **פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל. ר' יהודה אומר: עולה לרגל, ואחר כך פודה את בנו.** וטעמו של דבר — **שזו,** העליה לרגל, היא **מצוה עוברת,** ואם לא יקיימנה עכשיו תתבטל, **וזו,** פדיון הבן, היא **מצוה שאינה עוברת** — שיכול לעשותה גם לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:5)

ושואלים: **בשלמא** [נניח], מובן הדבר **ל**דעת **ר' יהודה, כדקאמר טעמא** [כפי שאמר את הטעם] והסביר את דבריו, **אלא רבנן מאי טעמייהו** [חכמים מה טעמם] שאומרים שצריך לפדות את בנו תחילה? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"כל בכור בניך תפדה"** (שמות לד, כ) **והדר** [ואחר כך] בהמשך נאמר **"ולא יראו פני ריקם"** (שם) בעליה לרגל. משמע שכך הסדר הראוי, שמצוות פדיון קודמת לעליה לרגל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאם היו לו חמשה בנים** בכורים **מחמש נשים** שונות **שחייב לפדות** את **כולן** — **תלמוד לומר "כל בכור בניך תפדה",** שהמלה "כל" באה לרבות כל בן בכור שיש לו. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], הלא **בפטר רחם תלא רחמנא** [תלתה התורה] את המצוה "קדש לי כל פטר רחם" (שמות יג, א), וכיון שכולם הם פטר רחם לאמותיהם חייב לפדותם!


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:7)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **נילף** [נלמד בגזירה שווה] **בכור בכור מנחלה, מה להלן** בדין נחלה הבכור הנזכר שם שמקבל פי שניים הוא דווקא **"ראשית אנו"** (דברים כא, יז), כלומר, בנו הראשון של האב, ואין הדבר תלוי בפטר רחם של האם, **אף כאן** לענין פדיון תלוי הדבר גם ב**ראשית אונו,** והראשון שנולד לו יתחייב לפדותו. על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן, ובכור לענין פדיון תלוי רק בהיותו פטר רחם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:8)

א על מה ששנינו **ללמדו תורה** שואלים: **מנלן** [מניין לנו] שחייב האב ללמד את בנו תורה? **דכתיב** [שנאמר]: **"ולמדתם אתם את בניכם"** (דברים יא, יט). **והיכא דלא אגמריה אבוה** [והיכן שלא לימד אותו אביו] **מיחייב איהו למיגמר נפשיה** [חייב הוא ללמד את עצמו] **דכתיב** [שנאמר] אם נקרא שלא בניקוד המקובל — **"ולמדתם".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:9)

ועוד, **איהי מנלן דלא מיחייבא** [היא, האשה, האם, מניין שאינה מחוייבת] ללמד את בנה — **דכתיב** [שנאמר] הציווי **"ולימדתם"** כדרך שבכתוב, ואפשר לקחת גם **"ולמדתם"** לומר: **כל שמצווה ללמוד** — **מצווה ללמד, וכל שאינו מצווה ללמוד** בעצמו תורה — **אינו מצווה ללמד,** ואשה שאינה מצווה ללמוד, אינה מצווה גם ללמד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:10)

ושואלים: **ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה** [והיא, האשה מניין לנו שאינה מחוייבת ללמד את עצמה]? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] **"ולימדתם"** ואפשר לקרוא גם **"ולמדתם",** לומר: **כל שאחרים מצווין ללמדו** — **מצווה ללמד את עצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו** — **אין מצווה ללמד את עצמו. ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה** — ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ולמדתם אתם את בניכם"** (דברים יא, יט), להדגיש: **את בניכם ולא** את **בנותיכם.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הוא** האב צריך **ללמוד ובנו** צריך **ללמוד** ואין בידם כדי זה וזה — **הוא קודם לבנו. ר' יהודה אומר: אם בנו זריז** (מהיר הבנה) **וממולח** (חריף) **ותלמודו מתקיים בידו** (יש לו כושר זכרון) — **בנו קודמו.** וכך מסופר: **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**רב יעקב בריה** [בנו] של **רב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה** [שלח אותו אביו לפני] **אביי** ללמוד. **כי אתא חזייה** [כאשר בא הבן לביתו ראה אותו] אביו ש**לא הוה מיחדדין שמעתיה** [היו שמועותיו מחודדות], שלא היה חריף ובקי מספיק. **אמר ליה** [לו]: **אנא עדיפא מינך** [אני עדיף ממך] ללכת ללמוד, משום כך **תוב את, דאיזיל אנא** [שב אתה ותטפל בצרכי הבית כדי שאלך אני ללמוד].


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:12)

מסופר, **שמע אביי דקא הוה אתי** [שהיה רב אחא בר יעקב בא]. **הוה ההוא מזיק בי רבנן** [היה מזיק אחד, שד, בבית החכמים בית המדרש] של **אביי, דכי הוו עיילי בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי** [שכאשר היו נכנסים אליו בשניים בזוגות, אפילו ביום היו ניזקים]. מה עשה אביי — **אמר להו** [להם] לאנשי העיר: ש**לא ליתיב ליה אינש אושפיזא** [ייתן לו אדם, לרב אחא בר יעקב, אכסניה] מקום ללון בו כדי לאלצו ללון בבית המדרש, וכיון שרב אחא בר יעקב צדיק גדול **אפשר דמתרחיש ניסא** [שיתרחש נס] על ידו ויהרוג את המזיק.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:13)

כיון שלא מצא רב אחא בר יעקב מקום ללון **על, בת בההוא בי רבנן** [נכנס ולן באותו בית מדרש של החכמים]. **אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה** [נדמה לו המזיק כתנין בעל שבעה ראשים]. פתח רב אחא בר יעקב בתפילה, ועם **כל כריעה** ש**כרע** בתפילה **נתר חד רישיה** [נפל ראש אחד של המזיק] עד שמת. **אמר להו** [להם] רב אחא בר יעקב **למחר** לאנשים: **אי** [אם] **לא איתרחיש ניסא** [היה **מתרחש נס]** **סכינתין** [הייתם מסכנים אותי בכך].


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:14)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם היה לפניו **ללמוד תורה ולישא אשה** מה יקדים — **ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה** — **ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה, נושא אשה ואחר כך ילמוד תורה** בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:15)

**ר' יוחנן אמר:** כיצד יכול לעשות זאת? **ריחיים** של עול פרנסה תלויים **בצוארו ויעסוק בתורה?!** ומעירים: **ולא פליגי** [ואין הם חלוקים] הלכה למעשה: **הא** [זו, דברי שמואל] — **לן** [לנו, לבני בבל], **והא** [וזו, דברי ר' יוחנן] — **להו** [להם, לבני ארץ ישראל], שבארץ ישראל דחוקים בפרנסתם, ואם נושא אשה — הרי זה עול כבד שאינו מאפשר לו ללמוד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:16)

אגב כך מספרים: **משתבח ליה** [היה משתבח בו] **רב חסדא לרב הונא ב**שבחיו של **רב המנונא,** ש**אדם גדול הוא. אמר ליה** [לו] רב הונא: **כשיבא לידך** (אליך) — **הביאהו לידי** (שלח אותו אלי). **כי אתא** [כאשר בא] רב המנונא לפני רב הונא **חזייה דלא פריס סודרא** [ראה אותו שאינו מכסה ראשו בסודר] כדרך תלמידי חכמים. **אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא לא פריסת סודרא** [מה טעם אין אתה מכסה את ראשך בסודר]? **אמר ליה** [לו]: משום **דלא נסיבנא** [שאינני נשוי] ולא נהגו שרווקים יתכסו בסודר. **אהדרינהו לאפיה מיניה** [הפך רב הונא את פניו ממנו] בנזיפה. **אמר ליה** [לו]: **חזי דלא חזית להו לאפי** [ראה שאין אתה רואה את פני] **עד דנסבת** [שתתחתן].


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:17)

ומעירים: **רב הונא** הולך בעניין זה **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה** — הריהו **כל ימיו בעבירה.** ותוהים: **בעבירה סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! וכי אדם כזה כל ימיו עובר עבירות? **אלא אימא** [אמור] שכוונתו היתה: **כל ימיו בהרהור עבירה** שכיון שלא נשא אשה בצעירותו מתרגל בהרהור עבירה, ואינו יוצא מזה כל ימיו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:18
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:18)

**אמר רבא, וכן תנא דבי** [שנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: עד** גיל **עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה,** **כיון שהגיע** גיל **עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו,** כלומר, יקולל ואין צורך לדאוג לו עוד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 29b:19
[Steinsaltz on Kiddushin 29b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/29b:19)

**אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחבראי** [זה שאני מעולה מחברי] הטעם **דנסיבנא בשיתסר** [שנשאתי אשה בגיל שש עשרה] **ואי הוה נסיבנא בארביסר** [ואם הייתי נושא בגיל ארבע עשרה]